הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
פוסטים קשורים:
different trains - על המינימליזם והעדרו ביצירה
ענת גוטמן
| שני | 27.06.11 |
different trains - איפה המינימליזם והיכן הוא נעדר ביצירה?

חלק שישי מתוך עבודת המחקר של ענת גוטמן - 'המינימליזם של סטיב רייך והעדרו כפי שהוא מומחש ב - Different-Trains: ניתוח היצירה ומחשבות'.

פוסט זה ידגים כיצד different trains היא יצירה מינימליסטית לכל דבר ובו בזמן לחלוטין אינה מינימליסטית כלל, וינסה להסביר מדוע באחדות הניגודים הזאת אין בעצם שום דבר רע.


על המינימליזם ביצירה

שם היצירה

כשיודעים את הרקע לכתיבת היצירה, בשם  different trains  יש משהו מכמיר לב. מה זה רכבות שונות? רק שונות? הן הרי שונות באופן בלתי נתפס. שונות זאת מילה קטנה מאוד שנבחרה לתאר שוני בלתי ניתן לעיכול.  

בשני העולמות בהן נעות הרכבות שביצירה, ארה"ב ואירופה, יש אנשים בדרכים ,שנוסעים ברכבת ממקום למקום. האחרונים - מובלים לא מרצונם ,יחד עם המשפחה  שעוד רגע תקרע מהם לעד, מובלים כחיות, היעד הוא בית מטבחיים , הם לא יודעים לאן , כל מה שאנושי ניטל מהם. בעוד הראשונים  – נוסעים מרצונם בטיול ילדות מרגש בין קצוות הארץ, לפגוש את אחד ההורים, מוגנים ע"י אומנת, בארץ החופש, שלכל אדם יש בה את הזכות לרדוף אחרי האושר "to pursuit happiness"  בניגוד לאחיהם שלא רק הזכות לרדוף אחר אושר (המדרגה הנעלה ביותר היררכיית הצרכים)  ניטלה מהם , אלא הזכות הבסיסית ביותר עומדת להילקח מהם – לחיות .

להגיד רכבות "שונות" ,זה חלק מהמינימליזם של רייך – למזער את הבעת הרגשות, ובכך להעצים את החוויה הרגשית אצל המאזין -הקורא. כשהזוועה כל כך גדולה , והפער בין שם לכאן כל כך חריף, ומשחק הגורל כל כך אכזר – הרי זה היה יכול להיות הוא על הרכבת הלא נכונה, אם היה חי באירופה ולא בארה"ב – הדרך הטובה ביותר להעביר את מה שהיה הוא לרמוז עליו, להציץ אליו.

 עוד על השם – הצד השני שמטלטל בשם "רכבות שונות" הוא דווקא הדמיון הבלתי נסבל בין אותן רכבות, באירופה בזמן המלחמה ובארה"ב לפני ואחרי המלחמה. לצד המחשת השוני ביניהן, היצירה גם מכוונת לכך שהדמיון רב על השוני :

העדויות האנושיות של הניצולים בחלק השני והשלישי ושל הנוסעים האמריקאים בחלק הראשון והשלישי נשמעות דומות מאוד זו לזו, מבחינת גוון קול, מבחינת הדרך שהם אומרים את הדברים (אינטונציה)

הסאונד הכללי של היצירה, מעבר לשינויים המינימליים שיפורטו בהמשך, הוא אחיד.  אין מהפכות גדולות במוסיקה בין 3 חלקי היצירה השונים , את הטרגדיה הגדולה שהתרחשה לא מסמנות דרמות גדולות במוסיקה (למרות שדווקא השינויים המזערייים יוצרים דרמה גדולה יותר בנפש המאזין).

חומרי הגלם המוסיקליים שרייך משתמש בהם בשלושת החלקים הם זהים.

חומרי הגלם

החומרים הצליליים של היצירה הם לא רבים, ומופיעים בה מתחילתה עד סופה, בתבניות שהשינויים בהם מינימליים. חומרי גלם מוזיקלים אלו הם :רביעיית כלי הקשת של קרונוס ,  דגימות צלילי רכבות אמריקאיות ואירופאיות משנות ה-40', קולם של שלושה ניצולי שואה,   קולם של סבל זקן שעבד בשירות הרכבות האמריקאי  ושל האומנת של רייך עצמו ,דגימות קול של סירנות. 

טכניקות העיבוד וההלחנה

חזרתיות, שינויים זעירים, hyper-clarity, encouraging more subtle perceptions, יצירת מוזיקה שהיא פחות דרמטית - מאפיינים אלו שמנה מי שטבע את המונח מינימליזם ב-1972, טום ג'ונסון , עולים בבירור ביצירתו של רייך.

תבניות מלודיות וריתמיות קצרות יחסית - האוסטינטו ( חזרה עיקשת על מוטיב ריתמי או מלודי לאורך זמן ) של הכינורות שרץ לאורך רוב מהיצירה

חזרתיות - החזרתיות של הפראזות הטקסטואליות ושל ההצללות המנוגנות של אותן פראזות

צלילות– מתבטאת בכך שכל מקורות הצליל מכוונים ,בהרגשה שלי, למקום אחד, ואינם ממסכים זה על זה או יוצרים גודש מיותר

מיקרו-שינויים שקורים בין תמונה לתמונה בכל אחד מחלקי היצירה (כפי שיפורט בהמשך)

המנעות מדרמטיות -  הדרמה הגדולה לא קיימת ביצירה עצמה , אלא מתרחשת בנפשו של המאזין שעוקב אחרי התפתחות שינויים קטנים אלו 

בניה שכבתית- בשניות הראשונות של היצירה כבר מונחות בזו אחר זו השכבות המרכיבות אותה. הכינור הראשון פותח בתבנית מלודית וריתמית מסויימת, אחרי כמה שניות הכינור השני מנגן את אותה תבנית כמו במרווח מעליה, אחרי עוד כמה שניות הויולה נכנסת ומנגנת שוב תבנית זו במרווח מתחתיה.  צופר הרכבת מונח מיד אח"כ , וכמו האלמנטים הדיבוריים שיופיע מיד, הוא שב ומופיע כל פעם שתמונה מתחלפת.אם כן, הוספה הדרגתית של חומר מוסיקלי על בסיס שכבה מוסיקלית קיימת היא אבן יסוד ביצירה .

 על אי-המינימליזם ביצירה, ולמה אין בזה שום דבר רע

 ליצירה "רכבות שונות" נחשפתי קודם כל דרך שמיעת הסיפור שעומד מאחוריה, ורק אז הקשבתי למוסיקה. ואז, כשהאזנתי לצלילים הראשונים, הם הלמו בי . לי זה ברור שמבלי לדעת את הסיפור שמאחוריה, אותם צלילם בדיוק לא היו מצמררים  אותי עד כדי כך .  עבור יצירות קונספט כמו different trains, ידיעת הקונטקסט של יצירה תורמת מאוד  לחוויה הרגשית של המאזין בבואו להקשיב ליצירה.  הכרת הסיפור של היצירה, מחברת את המאזין עוד יותר ליצירה.

מבחינת עקרונות מינימליסטים נוקשים יש בכך חטא על פשע – לא רק שהיצירה עצמה מספרת סיפור (במקום להציג למאזין דימוי כמעט ריק ותו לא) , אלא סיפור זה מלווה במעיין מקרא ליצירה, סיפור חיצוני על אודות היצירה שמגבה אותה ומקרקע את היצירה עוד יותר, ומרחיק אותה עוד מאותו דימוי תלוש שהמינימליזם מבקש שיצירת האמנות תציג.  אבל מבחינתי כמאזינה ,כצרכנית אמנות , רייך עושה בדיוק את מה שהופך אותו לאמן גדול ונועז ואת יצירתו  ממעניינת (הקללה הכי גדולה בעיניי ליצירה) למרגשת (הברכה הכי גדולה) :  הוא לא מתחשב בגבולות הז'אנר המינימליסטי, לוקח ממנו רק את מה שהוא זקוק לו וממזג אותו עם האופן שבו הוא,רייך, רואה אמנות ומוסיקה – ככלי שנועד להתחבר לאנשים , ליצור עמם קשר ולגרום להם להרגיש.

"רכבות שונות",  כמו רבות מיצירותיו התמתיות של רייך, רחוקה מלהיות ציור של עיגול על בד. היצירה נעה סביב רעיון , סיפור , ומספרת אותו בכל אמצעי שעומד לרשותה – מבחירת חומרי הגלם המוסיקליים, הקומפוזיציה, אופן השימוש בטקסט ובתוכנו ,ועד לסיפור הרקע לכתיבת היצירה על גב התקליטור.  בעשותו כן , רייך לא משקף למאזין, את עצמו. הוא מספר לו סיפור עם התחלה אמצע וסוף. כפי שנאמר בחלק בעבודה שעסק באמנות מינימליסטית,  היוצר המינימליסטי באמנות הפלסטית שואף לא להיאחז בסמלים כלשהם מכל סוג .אבל  רייך ,ולצורך העניין כל 4 המופלאים המינימליסטים הניו יורקים , אינם כאלו. רייך לא מנסה להתנער מסמלים. הוא משקף, הן ב- different trains והן ביצירותיו האחרות  את הזהות שלו (כיהודי), ואת הנושאים המעסקים אותו .

לסיכום, אם מנסים לעמוד במדוייק על המתח בין המינימליזם של רייך לאי-המינימליזם שלו , אפשר לומר שהמינימליסטיות של רייך מתבטאת בטכניקות היצירה בהן הוא משתמש, אבל לא במהות היצירה שלו .  במילים אחרות , רייך הוא מינימליסט ב"איך" ולא ב"מה".

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט


  לכל הפוסטים בסדרה:

 חלק ראשון: על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מינימליזם?

חלק שני: על המינימליזם באומנות הפלסטית

חלק שלישי: על המינימליזם במוזיקה

חלק רביעי: חייו של סטיב רייך ופועלו המוסיקלי

חלק חמישי: סטיב רייך - רכבות שונות

חלק שישי: different trains - על המינימליזם והעדרו ביצירה

חלק שביעי: 'רכבות שונות' - ניתוח היצירה (לא) למוזיקאים בלבד

חלק שמיני: סטיב רייך - Different Trains | חלק אחרון

  פוסטים קשורים    Brian Eno - Less is More | הדטרויט טכנו - (לא) כולם היו בניו | המחשבה שהשפיעה על בריאן אינו, המחשבה שיצר | על המינימליזם במוזיקה | הסאונד העתידי של לונדון, ישר ממנצ'סטר | על האלבום Before and after science | Brian Eno סולן. בעצם מפיק. לא, סופר. סופית - וי ג'יי | Future Sound Of London -תפיסת עולם והשפעות | Future sound of London - ציטוטים נבחרים | Let Us Play - COLD-CUT N' PASTE | טכנו: תעודת זהות (ב') -החלוצים | על המינימליזם באומנות הפלסטית | על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מינימליזם? | סטיב רייך - Different Trains | חלק אחרון | Let us play | Coldcut - סקירת האלבום חלק ב' וסיכום | השפעות על Coldcut | חייו של סטיב רייך ופועלו המוסיקלי | 'רכבות שונות' - ניתוח היצירה (לא) למוזיקאים בלבד | סקירת האלבום Let us play של Coldcut | סקירת היצירה - Life Forms של FSOL | סטיב רייך - רכבות שונות | מונחים במוזיקה אלקטרונית | עיצוב אוירה באמצעות מוזיקה | איזה מין טריפ זה Voyage 34? | ?Voyage 34 | Is this trip really necessary | Consumed | על תהליך היצירה וחבר המושפעים | סטיב רייך, מחלוצי המינימאליזם | Music For 18 Musicians | מה בין סטיבן רייך לאבות המייסדים? | Music For 18 Musicians | מינימאליזם??
השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות