הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
Spirit Of Eden by Talk Talk - מי הבוס?
טל תדמור
| שני | 01.08.11 |
Spirit Of Eden by Talk Talk - מי הבוס?

חלק שלישי מתוך עבודת המחקר על "Spirit Of Eden" של  Talk Talk.

Talk Talk  לא הפכה מעולם לעבד נרצע של חברת התקליטים שלה ולאורך כל 14 חודשי ההפקה הארוכים של Spirit of Eden ,הצליחה להחזיק את נציגי החברה הרחק מאולפן ההקלטות. בפרק זה נראה מה היו ההשלכות של מהלך זה, לטוב ולרע, וכיצד הסתיימה מערכת היחסים עם החברה (רמז: בביהמ"ש). עוד נעסוק בתדמית של הלהקה – יותר נכון, בחוסר הסטייל שלה: זקנים פרועים, נעליים בלוייות . מבחינת חברי הלהקה,  לנסות התלבש נכון היה מטרד יותר מאשר עוד פן בהבעה האמנותית שלהם.

המאבק המשפטי עם EMI

  “Spirit of Eden” עצמו הופק כאמור, בתקציב עתק, ובשליטה מלאה של הלהקה על המתרחש באולפן ההקלטות, ללא התערבות של חברת התקליטים, שעליהם נאסר להיות שותפים בזמן העבודה על האלבום.

במרץ 88', סיימה הלהקה את הקלטת האלבום ושלחה קלטת של האלבום לחברת התקליטים EMI. לאחר האזנה לקלטת, תהו נציגי החברה אם האלבום יהיה מוצלח מסחרית. הם ביקשו מהוליס להקליט מחדש שיר או לשנות חומרים, אך הוא סרב. למרות האכזבה מהאלבום, הציעה EMI חוזה נוסף ל- Talk Talk, אך הלהקה רצתה לצאת מהתחייבותה לחברה, שכן לטענתם EMI אינה החברה שלהקה כמו Talk Talk צריכה להיות חתומה בה. EMI ו - Talk Talk פנו לבית המשפט בכדי לפתור את הסכסוך. התיק התמקד בשאלה האם EMI יידעו את הלהקה בדבר הארכת החוזה בזמן. כחלק מהחוזה, על EMI היה לשלוח הודעה כתובה בתוך שלושה חודשים לאחר השלמת האלבום "Spirit of Eden". חברי הלהקה טענו ש-EMI שלחה את ההודעה מאוחר מדי, והתעקשו שתקופת שלושת החודשים החלה ברגע שנסתיימו ההקלטות. מנגד, EMI טענו ששלושת החודשים חלים מרגע שהם מרוצים מההקלטות, ולא מרגע שאלו מסתיימות.

בסוף המשפט Talk Talk שוחררו מהחוזה ולאחר מכן חתמו בחברה "פולידור".

 על התדמית של הלהקה

במהלך ששת שנות פעילותה, נעה דמותה של Talk Talk  בין העלוב לבין הלא קיים.

הם גידלו שיער גס ופרוע, לבשו בגדים שלא היה אפשר למצוא בחנויות או בשווקים, ונעלו נעלי ספורט שזעקו "hush puppies".

"The image, or lack of it, doesn't bother you when you have Pink Floyd on your label. Look at Dire Straits. Hardly the most fashion-conscious group, and yet they're the biggest band in the world. Talk Talk have always seen that side of things as a distraction from the music."

(Tony Wadsworth)

הוליס, אשר סרב להתראיין בכלי התקשורת, עשה רושם של סנוב, של אדם המאוהב בעצמו וביצירתו. Talk Talk צילמו וידאו קליפ לסינגל הראשון מהאלבום, I Believe In You. עצם העובדה שחברת התקליטים הצליחה למצוא סינגל באלבום הכל כך לא מסחרי ופופי הזה  היא דבר בגדר נס, ולמארק לא היה נוח הדבר:

"They've basically just cut the beginning and end off the song, I think it's a shame. They've taken something which stood up on it's own in the context of the album and pulled it out of context. It doesn't make sense to me."

 

רוב כוכבי הפופ אוהבים את ההזדמנות לקדמת הבמה ולהיות מול מצלמה, אך יצירת הקליפ של Talk Talk הייתה חוויה לא נעימה במיוחד. הוליס טען שעצם הרעיון בקידום השיר הספציפי הזה לא הרגיש נכון. הוא אמר שהשיר הזה חשוב לו מאוד ואומר המון בשבילו, כך שלשבת סתם כך ולעשות תנועות פנטומימה הרגיש מטופש.

 

 בפרק הבא נחשף לפער (הגדול) בין דעת המבקרים לדעת הקהל על האלבום, וניפרד מהלהקה נטולת הסטייל ועתירת האמירה המוסיקלית.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט

 

 

 

 


לכל הפוסטים בסדרה:

 

חלק ראשון: Spirit Of Eden by Talk Talk - (לא) הכול דיבורים

חלק שני: Spirit Of Eden by Talk Talk - החזון ויישומו

חלק שלישי: Spirit Of Eden by Talk Talk - מי הבוס?

חלק רביעי: Spirit Of Eden | הצלחה בביקורות, פלופ במכירות

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות