!STRIKE – חדשות מוזיקה
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    !STRIKE

!STRIKE

  צאו לשביתה מסוג קצת אחר ותמכו בהרמת אופרת הדאנס הראשונה בישראל!

שלוש בוגרות מוכשרות ביותר של Muzik יצרו בשנתיים האחרונות את !STRIKE - אלבום מוזיקלי ייחודי, בעל מסר חברתי השואב השראה מהמחזה הקלאסי 'ליזיסטרטה', עם טוויסט מודרני כמובן.
עכשיו הן פועלות במרץ לקדם אותו לעבר השלב הבא - העלת מופע אופרת-דאנס שלם, כשלמטרה זו הן פתחו גם פרויקט מימון מעניין באתר Kickstarter
"כל הסיפור עם סטרייק התחיל כמעט במקרה", מספרת רונה גפן. "ישבנו איזה ערב, שתינו, ריכלנו ודיברנו על כל מיני דברים כמו סקס ובחורים וה'מצב' ותוך כדי שאנחנו מתבכיינות על זה שאין כסף וכל הבחורים ערסים כי הם רגילים למנטליות צבאית ודורסנית והכל חרא כי יש פה כל הזמן מלחמה וכיבוש (כן, לוקחת אחריות על עמדת השמאלנית הקיצונית), נזכרנו בסיפור של 'ליזיסטרטרה' ונקרענו מצחוק איזה קטע אם נוכל לעשות כזה דבר בארץ...
ואז אן שטרייכמן הגאונה אמרה No sex in Telavillage! וזה סגר את הפינה לגמרי.

"ברגע שהיה משפט אז ישר נצמד לו איזה לחן קטן וחמוד וברגע שהיה לחן (והיינו שיכורות) אז אמרנו יאללה! נעשה את כל הסיפור כמו מחזמר ונלחין אותו עם מוסיקה אלקטרונית וזה יהיה סביב סקס, העצמה נשית ומרי חברתי - כשמדובר על קיץ 2010, לפני האוהלים. איכשהוא קמנו בבוקר ועדיין התלהבנו מהרעיון (וזכרנו אותו!) ופשוט התחלנו להיפגש ולבנות את הסיפור".

- עשיתן עבודת הכנה כלשהי? חלוקת עבודה מסוימת? בכל זאת שלוש יוצרות אינדווידואליות שאוהבות להחזיק את העכבר של המחשב ביד..
רונה: "קודם קראנו את המחזה המקורי ואז בנינו לו אדפטציה לימינו - למשל את כל הקטע עם ההשתלטות של הזקנות על המבצר והשמן החם, הורדנו - זה לא רלוונטי לשנות ה-2000. אחר כך חילקנו את הסיפור לסצינות וכל אחת לקחה כמה סצינות וכתבה להן שיר או טרק. פעם בשבוע-שבועיים נפגשנו והשמענו אחת לשניה את מה שעבדנו עליו והתייעצנו, כתבנו מילים, הבנו לעומק יותר את המחזה והדמויות. היה לנו חשוב מאוד שאלו יהיו דמויות אנושיות, שעוברות תהליך לאורך המחזה. אני מאוד גאה למשל בזה שהגברים, בניגוד לסיפור המקורי, עוברים תהליך של חשיבה והבנה. בעצם הם הקבוצה שעוברת את השינוי הכי משמעותי לאורך המחזה. שחרור נשי יוביל גם לשחרור גברי, אני מאוד מאמינה בזה!"

איך טכנית עושים כזה דבר? כל אחת הרי עם הסטאפ שלה, האולפן שלה, שיטת העבודה שלה.
הילית רונטל: היו ויכוחים ומריבות מי תקבל מה, אבל איכשהוא זה התחלק סבבה. עבדנו על קיובייס והתחלנו ליצר סקיצות ראשוניות עד שהגיע השלב הכיפי שבו אנחנו משמיעות אחת לשניה מה עשינו, ואז גילינו מה חסר ואיפה אפשר לשפר. אחרי שגילינו שחסרות לנו כמה סצינות התחלנו גם לעבוד בזוגות וכל הזמן מיילים עם רעיונות לשיפורים בטקסטים. אחרי שהיו בידינו סקיצות מושקעות, עברנו לשלב המיקסים.
אני כבר עבדתי בשלב זה על לוגיק והיו לי בעיות קשות עם העברת החומרים מקיובס ללוג'יק - עצה קטנה, אל תעברו באמצע פרוייקט גדול בין תוכנות העריכה השונות! אבל בסוף אן תרמה לי את האולפן שלה ורונה תרמה לי את המחשב שלה ואני הקזתי דם".

ומבחינה אמנותית, סגנונית, הייתן מכוונות על אותו דבר מההתחלה?
רונה: "היה לנו ברור שזו תהיה מוזיקה אלקטרונית, זאת המוזיקה שאנחנו יוצרות וזה גם חלק מהשחרור - לספר סיפור שלם עם מוזיקה אלקטרונית ולהוציא אותה מהגטו של מוזיקה 'שטחית' או 'לא מוסיקה', כמו שהרבה מתייחסים אליה. אין ז'אנר או כלי שיצירה עליהם היא 'לא מוזיקה' למעשה".

- מתי הגיע השלב שהחלטתן שאתן לא מסתפקות רק באלבום מוזיקלי ואתן רוצות גם לקחת את זה למופע שלם על במה?
"לפני כמה חודשים כשכבר נאספו להם 18 שירים והם נשמעו טוב והסיפור עבר כל כף יפה, אמרנו שזה לא יכול להיות רק אלבום, זה חייב להיות מופע! הרעיון המקורי הוא להשתמש בסיפור ובמאגר הטרקים כ-open source לכל מיני סוגי אמנות - וידאו, מחול, פרפורמנס - אבל בינתיים אנחנו רוצות קודם כל להעלות את המופע כמו שאנחנו רואות אותו.
אופרת דאנס, בדומה לאופרת רוק, כשהכוונה לא לשירה אופראית קלאסית, זה משהו שעוד לא נעשה. מבחינתנו זה מופע שלם, כמו מחזמר, אבל במקום שחקנים אנושיים יש שחקנים מהפרקטיקה האלקטרונית - תאורה, וידאו, תלבושות, עשן. הסיפור מועבר על ידי לקיחת המאזין/צופה למסע אור-קולי, על חושי ולא הצגה או אופרה במובן הבנאלי והמקובל של המילה".

- מדוע בכלל החלטת לפנות לקיקסטארטר בתור אפיק המימון שלכן לפרויקט?
אן: "פתחנו קיקסטארטר מכיוון שחשבנו שזו דרך שבה נוכל לגייס את הכסף בצורה הישירה ביותר. ראינו שהרבה אמנים בכלל ומוסיקאים בפרט גייסו סכומים יפים לפרוייקטים שלהם ורצינו לנסות. אחרי שהחלטנו לגשת לקיקסטארטר התחלנו תהליך עבודה מסיבי וארוך שלקח לנו בערך חודשיים.
אם נצליח לגייס את הכסף נעלה בעזרתו מופע מושקע, עם תאורה ותלבושות מיוחדות ווידאו ארט, שיעזרו לנו לספר את הסיפור של סטרייק. הקמת מופע כזה עולה הרבה כסף ואם לא נצליח לגייס את הסכום הנדרש יהיה לנו קשה מאוד, ואולי אפילו בלתי אפשרי לעשות את זה".

- האם זהו רק טרנד לדעתך? האם זו פשוט שיטה משוכללת לבקשת "נדבות" או מהפכה בפני עצמה?
"תראה קיקסטארטר זו דרך מעניינת (ולא קלה בכלל) לאמנים לגייס כספים, בסטייל - כל מי שתורם מקבל גם מתנה מגניבה. אז אמנם האמן כביכול מבקש תרומה אך למעשה זו השקעה של קהל במוצר או תוצר מסוים, כך שבהתאם להשקעתו הכספית הוא מקבל למעשה 'מתנה' לבחירתו. למשל מי שמעוניין להשקיע בסטרייק סכום גדול כמו כ-300 פאונד, 'קונה' למעשה רמיקס מאיתנו, שנעשה במיוחד עבור אחד השירים שלו, נוסף לחבילת מוצרים של STRIKE!. הוא לא סתם 'תורם' או 'מנדב' את הכסף. הוא משקיע אותו.

"לכן אני כן חושבת שזה סוג של מהפכה, כי היום אין צורך בהכרח לגשת לקרנות או לפילנטרופים כדי להשיג סכום כסף עבור הפרויקט שלך. כל אדם שיושב עכשיו מול המחשב ויש לו דולר אחד לתרום, הוא הפילנטרופ אבל הוא למעשה גם קהל היעד. החוקים בהחלט השתנו אך הם לא נעשו קלים יותר, כי עדיין רק פרוייקטים שמקבלים חשיפה גדולה מצליחים לגייס את הכסף הדרוש".

- ולסיכום, מצאתן במהלך העבודה המשותפת הקבלה למשהו דומה שעברתן במהלך הלימודים ב-Muzik?
רונה: בעבודה על הפרויקט היה תהליך דומה למה שעשינו עם דודי לוי בפרויקט של בית השנטי 'רכבת לונה פארק': הפרזנטציות, ניתוח המחזה, העבודה בקבוצה - אלה הכל דברים שהתנסינו בהם במיוזיק. גם הידיעה שכבר עשינו פרויקט דומה (בית השנטי) וכבר עברנו תהליך של יצירה קבוצתית-אישית, עזר לנו 'למשוך קדימה' בתקופות שנתקענו".
הילית: "היופי בשיתוף פעולה ביננו הוא ששלושתינו ידענו שאנחנו רוצות לעשות הכל מהכל, גם לכתוב את הטקסטים, גם להלחין, גם להפיק וגם לעשות מיקס בסוף. זה אתגר לא קטן ואנחנו שמחות להגיד שעמדנו בו בכבוד וזו הרגשה מדהימה ליצר משהו מרעיון להוויה".
!STRIKE – חדשות מוזיקה