הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
Rhythm and Stealth - ניתוח האלבום חלק א'
איציק פינלי, שחר ויגמן
| שלישי | 16.08.11 |
Rhythm and Stealth - ניתוח האלבום חלק א'
חלק שלישי מתוך עבודת המחקר של איציק פינלי ושחר ויגמן על Rhythm and Stealth של Leftfield.
בפוסט זה נבחן את המאפיינים הסגנוניים המוזיקליים והטכניים של R&S ונרד לעומקם של חמשת הקטעים הפותחים אותו, מהיפ הופ דרך דאב ואמביינט ועד לטכנו ואלקטרו חורכי רחבות. כך נפתח RHYTHM AND STEALTH.
 
המפתח לניתוח והבנת המשמעות של האלבום נמצא לדעתנו באלבום עצמו. הצמד לא העניק ראיונות רבים לעיתונות, מלבד בתקופה שהייתה צמודה לצאתו, כחלק ממסע יחסי הציבור שלהם, ושם נמצאים תיאורי היצירה שלו. לא מדובר כמו אצל הרכבים ואומנים אחרים בתיאורים טכניים. למעשה, נראה כאילו לפטפילד התרחקו מנפילה למלכודת הטכנית, בעוד שעמיתיהם תיארו בפרוטרוט במגזינים תיאורי יצירה, העדפות לכלים מסוימים וכמובן כיצד סאונד אנאלוגי עדיף בהרבה על זה הדיגיטלי.
האזנה וניתוח מוזיקלי מגלים לנו בקלות כי מדובר בזוג פרקשניסטים, כל רצועה באלבום גדושה באלמנטים פרקסיבים ובהעדפתם על פני מלודיה והרמוניה, ואפילו כאשר נוכחים אלמנטים בעלי גובה צליל "מלודי", הם יותר משרתים את הגורם הקצבי מאשר מלודיה כלשהי.
לפטפילד נמנעים משימוש רב בעריכות תופים בדומה לפרודיג'י והכמיקל בראדרז, הם שומרים על נושאים פרקסיבים קבועים, ולכל אורך האלבום ניתן לראות כיצד הם מעדיפים את המונוטוניות בעלת הפולס שמוביל את היצירה, על התחכמויות עריכה בסמפלר. ההתקדמות והבניה בקטעים נעשית לרוב ע"י בניית מתח קל או הרפיה מסויימת בסוף כל מחזור, ושינוי הנושא הפרקסיבי, בצורה הדומה למעגל השבט האפריקאי.
מבחינת הסאונד המוקלט עצמו, ניתן לראות כי לפטפילד לא השאירו כמעט אף צליל מוקלט בגרסתו המקורית: ווקאלס עובדו ועוותו, כלי הקשה הועברו דרך אפקטים שנתנו להם צבע מלאכותי והבאסים חוזקו ומוקססו בעוצמות גבוהות. היכן ש - LEFTISM היה בעל סאונד אוורירי ומרחף, R&S הוא התגשמות ה - WALL OF SOUND הבועט. גם היום, 10 שנים לאחר צאת האלבום, הסאונד שלו מסוגל למקם אותו במקום טוב ליד כל יצירה מודרנית בסגנון. הרעיונות של לפטפילד מאז, עם רוטס מאנובה ואפריקה באמבאטה הפכו היום לצורות הפקה נפוצות בהיפ הופ והראפ הבריטים והאמריקאים. בין אם הם תרמו לכך באופן ישיר על ידי השפעה, או שהקדימו את זמנם, הדבר מרשים.

DUSTED

האלבום נפתח בביטים הכבדים של השיר שיצא כסינגל השני, בשיתוף של (דאז) ה - MC הצעיר והאנונימי ROOTS MANUVA. השיר הוקלט שנתיים לפני יציאת האלבום, עוד ב - 1997, כאשר רודני סמית' הצעיר היה עדיין MC אנונימי יחסית עבור קהל המיין סטרים (אך מוכר בחוגי ההיפהופ הבריטי, עם שיתופי פעולה עם אומנים כמו SKITZ, TONI VEGAS ולייבלים כמו NINJA TUNE.) למעשה, האלבום (והסינגל איתו) יצאו כחצי שנה לאחר יציאת אלבום הבכורה של MANUVA, שאומנם הגיע רק למקום ה167 במצעד האלבומים הבריטי, אך קירב אותו אל תודעת הציבור.
כסינגל, הגיע השיר אל המקום ה28 המכובד מאוד בטבלת מכירות הסינגלים, לדעתנו בשל השילוב בין האמ.סי הצעיר וה"חם" ובין ענקי הרייב לפטפילד, ועצם העובדה שמדובר בשיר היפ-הופ קצבי עם ביט שהיה חדשני לתקופה.
כדברי לפטפילד עצמם, בראיון למגזין NME הבריטי בחודש ספטמבר 1999:

"The thing is with that track," Paul explains, "Rodney's rap was so good it was actually hard for us to get the balance between Leftfield music and him, because his presence was so strong. It took us a long time to get the backing track as interesting and as good as what he'd done. He's a poet."
"It's a hybrid we're looking for," adds Neil. "We're not looking to create something that's familiar. That backing track for 'Dusted' is not like a hip-hop tune, the way it ended up. It's a very strange, mad, distorted groove. If we'd played that to Rodney…"
Paul: "It woulda scared him!"

אולם לחדשנות יש מחיר, ואולי מדובר גם שוב ברצון הזה להתנתק מחבלי לפטיזם וליצור אלבום שלם וחדש שלא ייפול מקודמו. אולי אפילו מושלם: (המשך ישיר לציטוט הקודם)
 
Neil: "He might have got lost on it and it might have affected the vocal he did. But it was exactly what we wanted. It happened very quick." He considers for a moment.
"But then we spent a year-and-a-half getting the intro right."

אך גם פרק זמן זה לא הספיק, כפי שהודו בראיון ל.MIXMAG בספטמבר 1999:
 
It took two years, for example, to decide to make the 90bpm ‘Dusted’ into 97bpm
 
יותר ברוח התקופה, הסינגל יצא בבריטניה ב2 מהדורות CD עם מגוון רמיקסים וגרסאות, 7 במספר, הבולטים מביניהם במיקס שלHOWIE B וה –ECUTIONERS -X. באירופה ארה"ב ואוסטרליה יצא הסינגל במהדורות מקומיות בעירובים שונים של אותן 7 גרסאות.
גרסת הוויניל ע"ג תקליט 12 אינץ' יצאה ללא הגרסה המקורית של השיר וכוונה כנראה אל קהל הדיג'ייז (בימים שלפני עידן נגני התקליטורים לדיג'ייז והתקלוט הממוחשב, הוצאות הסינגלים ע"ג ויניל כוונו אל הדיג'ייז, מאחר שאלו היו היחידים שהשתמשו בפורמט)

השיר לווה בקליפ בסגנון סרטי התעמולה הקומוניסטים וצורף אל אוסף הקליפים אקסטרה של סטודיו7K, יחד עם אומנים אלקטרונים אחרים כמו FELIX THE HOUS CAT, LAURENT GARNIER, DJ SHADOW ואחרים.


PHAT PLANET

הקטע הזה אומנם לא יצא מעולם כסינגל של ממש (מלבד הדפסת 10 אינצ' מוגבלת ונדירה כבי-סייד לסינגל אפריקה שוקס , כמעט כדי לצאת ידי חובה לאור הפופולריות של הקטע), אין בו שיתופי פעולה עם אומנים ידועים אחרים, הוא שכב במגירה במשך שנה עד שנמצא לו "שימוש", וגם זאת כמעט במקרה, והאמת היא, שבקרב הציבור הבריטי הקטע יותר מזוהה עם בירה מאשר עם לפטפילד.
אולם זהו הקטע שזכה לתשבוחות כגון:

The sound of looped, onrushing, percussive Armageddon

ותיאורים ציוריים כמו:
 
'Phatt Planet' can only be described as a rumbling beat that kicks, pulses and slaps it's way along. Using breakbeats it edges you closer and closer to the groove with distorted vocals, obscure strings and more indescribable sounds twisting in and out. It is truly another original Leftfield creation.

5 (out of 5 - "Absolutely Essential")
כאמור, הקטע מזוהה יותר מכל עם סרטון הפרסומת למותג הבירה הידע "גינס", אשר נבחר בשנת 2002 ע"י קוראי הסאנדיי טיימס וערוץ 4 הבריטיים כפרסומת הטובה ביותר בכל הזמנים, וזכה במגוון פרסים נוספים כמו בפסטיבל CANNES LIONופרסי הCLIO האמריקאיים (הנ"ל מהנחשבים שבפרסי ענף הפרסום העולמי). הסרטון הוקרן לראשונה בחודש מרץ 1999, מספר חודשים לפני צאת האלבום. הצמד התייחס לעניין כאל דרך אובייקטיבית לחלוטין לבדוק מה תהיה תגובת הציבור לאלבום, הזדמנות מצוינת לקבל ביקורת שלא תהיה מושפעת מהשם "לפטפילד" והמטען שהוא נושא עימו:
"We thought it was quite an interesting way of people hearing something from the new album," says Paul. "A lot of our friends hadn't even heard that track, and when people were like, 'Have you seen that Guinness ad with the mad track on it?' So we were getting an objective opinion. So much pop is about advertising and media hype now, and this was more of a subtle hype for us. That's why we've kept the album so close to our chests, 'cos people will be more objective about it. Rather than seeing posters everywhere four months before the album and by the time people have got it they're not even listening to it because they're so fucking brainwashed by all the images and the whole fucking package."
וכך מגיב גם המבקר 'Huggy Burger Queen' מהמגזין SEVEN, ומספר כיצד הרגיש כששמע את הפסקול לראשונה, וכיצד הגיב כאשר נודע לו כי לפטפילד הם האחראים ליצירה:
The first time I heard this mystery record it was as the soundtrack to the white horses Guinness advert........... My jaw just dropped straight to the floor and it took at least five minutes to get my breath back. ......... When I found out it was the work of Leftfield I just felt even more amazed that one of the most original set of producers around had done it again.
 
אין פלא, שכאשר הגיע הזמן ליצור רמיקס לקטע עבור המהדורה השניה של האלבום, נקרא לדגל הדיג'יי ומפיק הטכנו האנגלי דייב קלארק. ולמעשה, הקטע הזה השיג את החשיפה הרבה ביותר מכל הקטעים באלבום, והצליח להתברג אפילו אל מקומות נוספים, שני משחקי המחשב F1 2000 ו - Racedriver GRID, ובנוסף נבחר הקטע להיות נעימת הפתיחה של סדרת האנימציה Beast Machine, אחת מהסדרות אשר ממשיכות את עלילות הרובוטריקים (TRANSFORMERS ) הידועים.

CHANT OF A POOR MAN
ברצועה השלישית משנה הצמד את האווירה. אחרי שני קטעים בועטים מגיע הזמן להפסקת דאב.
אל המיקרופון מגיע האם.סי צ'שייר קאט, שכבר שיתף עימם פעולה בקטע המיתולוגי רליס דה פרשר אשר פתח את אלבומם הראשון.
להבדיל משיתוף הפעולה הקודם ביניהם, אשר היה שיר בעל מקצב ואוירה קופצניים משהו, CHANT הרבה יותר קודר ומלנכולי. במקום השפעות הרייב והאסיד של רליס דה פרשר, יש כאן קטע שמזכיר במידת מה את עבודתם של מאסיב אטאק.
בעיתונות הקטע התקבל בצורה שנויה במקצת, ANDY PEMBERTON מהמגזין Q (ספטמבר 1999) מכנה את הקטע watery, digital reggae ו – overwrought (מֻתָּשׁ, סָחוּט, מְיֻגָּע; נִסְעָר, עַצְבָּנִי, עֲצַבָּיו מְרוּטִים; מעובד יתר על המידה, עפ"י המילון המקוון MORFIX), אך במגזין UNCUT מכנה הכותב MICAHEL BONNER את השיר "מהפנט" (mesmerising).


DOULE FLASH

אין הרבה מה לכתוב על הקטע הזה, מעבר לעובדה שמדובר בקטע טכנו "לרחבות" ואין בו אף גורם מייחד, אך עדיין, הצמד מעניק גם לקטע גנרי שכזה את חתימת הסאונד שלו.
בקטע זה ניתן להבחין בבירור כיצד הצמד בונה את המעגל האפריקאי שלו, בונה שכבות על גבי שכבות של לופים פרקסיבים, בונה את המתח ומרפה אותו באחת ומחליף נושא, וככה חוזר חלילה עד לשיא ולהרפיה המוחלטת.
'Raw energy', 'steely in all the right places', 'rampage designed to melt walls', 'utterly exciting' ו'wild, relentlessly aggressive techno stomps' הם חלק מהתיאורים המחמיאים שהקטע קיבל במגזינים השונים בהם עיינו. האם למבקרים קל יותר לקבל קטע מוזיקלי "סטנדרטי" בטבעו אך עשוי כהלכה, לעומת קטעים מאתגרים החוקרים את גבולות הסאונד והז'אנרים?

EL CID

אחד הקטעים האחרונים שנכנסו לאלבום,6 דקות של אמביאנט דאבי מינימליסטי פשוט ומהפנט באותה המידה. רבים מן מבקרי המוסיקה ומעריצי ההרכב יטענו כי טראק זה הוא החוליה החלשה ביותר של האלבום הזה מכיוון שהוא פחות אנרגטי ומשמעותי ואולי גם הכי פחות קשור משאר קטעי האלבום השונים.
אך יש אנשים שיגידו שירידת האנרגיה הזאת היא חשבוה והכרחית להמשך ההתפתחות האנרגטית באלבום.
גם בתור קטע שלא יצא כסינגל, לא היו בו שיתופי פעולה עם אומנים אחרים, ואפילו לא רעיונות מוזיקליים חדשים, הגיע הקטע להצלחה מסוימת כאשר נכנס לאוסף צ'יל אאוט של חברת קולומביה באירופה ולאוסף אחר של חברת סוני בניו זילנד.
 
"El Cid" is a beautiful, beatless masterpiece, with swathes of gentle keyboards lappin leisurely against each other."
review by Micahel Bonner ('Uncut', dated October 1999)
 
מעניין לא פחות הוא מקור השם. למרות שאין לכך עדויות מכיוון הלהקה או הסברים, משמעות השם הוא "האדון", והוא ניתן במקור לאציל ספרדי גיבור מלחמות מימי הביניים, ומאוחר יותר, בתקופה הקרובה ליציאת האלבום וליצירת השיר, הופיעה בסדרת הטלוויזיה הידועה OZ דמות בעלת אותו השם.

נפתח עם רצועות מגוונות ומעניינות, שחלקם הצליחו לעורר גלים לא RHYTHEM AND STEALTH

קטנים בקרב הציבור האנגלי ובעולם בכלל, עכשיו כל מה שנותר הוא לבדוק כיצד הוא ממשיך...
בפוסט הבא נחקור לעומק את הרצועות הסוגרות את האלבום ונקבל את התמונה המלאה של .RHYTHEM AND STEALTH


המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט 
השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות