הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
Medulla - Bjork
יפית איצקוביץ'
| רביעי | 25.07.12 |
Medulla - Bjork
חלק שישי מתוך עבודת המחקר של יפית איצקוביץ' על האלבום הסטודיו השישי של ביורק - Medulla.
ביורק החליטה להפתיע גם הפעם ובחרה להוציא דיסק שכולו מתבסס על הקול האנושי. ביורק ראתה בדיסק יצירה אוניברסאלית, שלא תלויה בגזע/דת/מין, ושכל אדם באשר הוא יוכל להתחבר אליו. בפוסט הקרוב נכיר לעומק את אותו תקליט מהולל, שהוקלט בכל רחבי העולם, ואת משתתפיו, אמנים מוכשרים (ביניהם למשל מייק פאטון) שתרמו מקולם ומכישרונם.


Medulla

30/8/2004

מפיקה – ביורק (ומרק בל, בסוגריים)

פירוש השם: (אנטומיה) לשד. (בוטניקה) ליבה. "the inner or deep part of an animal or plant structure"

היא חשבה הרבה על השם המתאים. בהתחלה רצתה לקרוא לאלבום ink, כמו הדם שלנו, רק עמוק וחשוך יותר. בסוף חברה שלה הציעה את השם מדולה וזה הרגיש לה מושלם.

טענה: אלבום בעל מסר חברתי ופוליטי – בחומרים מהם אנו עשויים כולנו אותו הדבר. בני האדם באשר הם מאוחדים בבשר, בדם ובתהיות הנפש.
הבדלי גזע ודת הם תוצר מגוחך של האנושות.

ביורק משתמשת בקול האנושי בלבד כדי לגעת במקור הכי עתיק שלנו, לפני שהייתה שפה, לפני כלי הנגינה ולפני הדתות.

אף על פי שהיא טוענת שלליריקה הייתה פחות משמעות, אני טוענת שאולי באופן לא מודע, וגם במודע, יש לה משמעות רבה. היא מתעסקת בתהיות נפש שקבילות לכל אדם באשר הוא ואף זורקת משפט פוליטי ישיר שלא משתמע לשתי פנים.

את ההתייחסות שלה לחלוקת התדרים – גבוהים, נמוכים ותדרי אמצע, שנעשתה בקפדנות, אני מייחסת לא רק לטכנאים ממוקצעים אלא גם מתוך התייחסות לאלמנט הזכר והנקבה, שהוא האלמנט האנושי העתיק ביותר שמייצג גם הפרדה, אך כזאת שיוצרת שלמות ואחדות של שני אלמנטים שונים.

האלבום לא מיופייף, למאזין שאוזניו לא מורגלות לצדדים האוונגארדיים של ביורק ההאזנה תהיה אפילו קשה. תוצר מעניין לאור העובדה שביורק כיוונה את האלבום הזה להיות האלבום הכי אוניברסלי שלה. כזה שמסוגל לתקשר עם כל אדם ללא קשר לשפה שהוא מדבר ולתרבות שהוא בא ממנה. אני מקשרת את הבחירה הזאת להבאת מסר חזק יותר. לא מדובר במסר מיופייף ונאיבי של פיס אנד לוב, אלא כזה שטוען שבמקומות הכי פרמיטיביים שלנו אנחנו גם מלוכלכים וכאוטיים, אבל מציג את הכאוס הפנימי של בן האנוש כאסתטיקה של שלמות שלא זקוקה לתוספות, ולאור האסתטיקה הזאת, את ההתפתחות האנושית המנותקת מהמקורות שלה, שהובילה אותנו למקומות הרסניים.
אם בני האדם היו יודעים לקבל את הטבע שלהם איך שהוא, ולא היו קמות הדתות במטרה למגר ולשלול אותו, לא היינו מגיעים לתפיסות שוני שמובילות לשנאה בין בני אדם, כזו שלא מאפשרת להם לתקשר אחד עם השני בצורה פשוטה ואנושית.

גם המוזיקה משך כל התפתחותה ניסתה ליפייף את המציאות ולעתים הציבה אידיאליים קרים שאין להם כל קשר עם התנהגות אנושית טבעית.
באלבום הזה, ביורק בוחרת לרדת לעומק הדברים, להציג אותם כמו שהם בטבע שלהם, ולהביא אותם היישר לתוך המאה ה – 21 עם אמירה חד משמעית שכבני אדם, איבדנו קשר עם הבסיס, וההתנהגות האנושית, איבדה כל קשר להגיון.
עד כדי כך איבדנו קשר עם המקום הזה, שאנחנו אפילו מתקשים להקשיב לקולות שבאים מתוכנו, ואולי אפילו לא יודעים שהקולות האלה נמצאים שם.

האלבום הוקלט ב 18 ערים שונות ברחבי העולם, ביניהן – רייקיאוויק, לה גומרה, ניו-יורק, לונדון, סלבדור, וונציה.
זה נשמע מסובך אבל ביורק אומרת שזה היה די פשוט ואפילו כיף.
הקלטות רבות נעשו בחדרי שינה ובבתי מלון, תוך כדי בישול וזמן איכות עם החבר'ה.
היא הסתובבה עם אחד הטכנאים שלה והם הקליטו עם לפ-טופ ומיקרופון בלבד.
רק בשלב המיקס הם נכנסו לאולפנים מקצועיים. החלק המסובך ביותר היה עבודת הטכנות, שהוותה כ – 80% מהעבודה על האלבום הזה, והרבה פעמים הייתה לא פשוטה בכלל.


משתתפי האלבום:

ווקאליסטים:

Bjork

- tanya tagaq נולדה ב 1977 בקנדה. צאצאית לנייטיב קנדיים - inuit- סוג של אסקימוסים מקנדה וגרינלנד. זמרת וציירת מתמחה ב – inuit throat singing שהיא סוג "שירה" מיוחד בתרבות שלה. זה סוג של ריטואל שמחכה את האדמה ואת הרוח, וגם מעיין משחק של נשימות גרוניות הלוך וחזור, מבצעים אותו בשניים ומתחרים מי יכול להמשיך הכי הרבה זמן מבלי להתעלף. טניה החליטה להתמיד ולפתח את סגנון השירה הזה. את השירה הגרונית/ אסטמה, אפשר לשמוע בבירור בטראק 11 בדיסק. ביורק עבדה איתה גם בווספרטיין.

 mike patton – נולד בקליפורניה ב - 1968. הסולן של פיית' נו מור ומר באנגל. אמן קול. הביא לאלבום את הרוקנרול שהיה חשוב לביורק להכניס, אמנם הוא לא הרוקיסט הרגיל, אקספרימנטלי מאוד ופתוח ולכן ביורק אוהבת מאוד לעבוד איתו. (להרחבה – ראה ערך "העבודה של גרמן")

the Icelandic choir

rahzel -
הביטבוקסר של the roots. להקת היפ-הופ המוכרת במיוחד בשל הגישה הייוחדת שלה להיפ הופ, שהיא יותר ג'אזית ואלקטרונית. ראזל הוא ההפתעה הגדולה של האלבום, כי ביורק נמנעה במשך הרבה זמן מלהכניס ביטבוקסר, לטענתה זה צפוי מדי להביא בטבוקסר שיעשה את כל הביטים ולא מעניין. היא ניסתה כל דבר אחר לפני, מה שטרם מאוד לרב גוניות של הביטים של האלבום, אבל אז מייק פאטון הכיר לה את ראזל והיא נגנבה ממנו כששמעה אותו מכסה טראק שלם של קראפטוורק בצורה מושלמת ובלי לעצור אפילו פעם אחת כדי לנשום. הוא היה אמור להשתתף בטראק אחד בלבד (הראשון שהקליטו ביחד – "who is it"), אבל בכל פעם שהתכונן ללכת ביורק התחננה שישאר "רק לעוד אחד". לבסוף הוא נשאר לעבוד לאורך כל האלבום ואפשר לשמוע את הביטבוקס העל אנושי שלו ב 5 טראקים שונים.

 Robert wyatt - (האגדי) יליד אנגליה 1946. מתופף, כותב שירים וזמר מוערך מאוד. הקריירה שלו התחילה בשנות ה – 60 ומאז פיתח מערכת יחסים מורכבת עם המוסיקה שגרמה לו לפרוש ולשוב לקריירה מוסיקלית מספר פעמים. ב 1973 נפל מקומה שלישית והפציעה השאירה אותו משותק ברגליו ומרותק לכסא גלגלים לשארית חייו. בעקבות הפציעה לא יכל לתופף יותר והשקיע עצמו יותר בכתיבת שירה ובשירה.
הוא מספר שכשנהג לשיר ולתופף ביחד תמיד הרגיש שאחד מהם מהם מתפספס, ושבאופן כללי הרגיש שבתיפוף תמיד ניסה לתופף כמו המתופפים שהעריץ, ואילו בשירה לא הושפע מאף אחד ופיתח זיהות ייחודית. השירה הרגישה לו טבעית יותר. הפציעה נתנה לו את ההזדמנות לחקור את הקול שלו יותר לעומק. ביורק מציינת שהעבודה איתו הייתה מדהימה. השיר הראשון שעבדו עליו, היה ocienia שנכתב ובוצע ב - 2004 לכבוד טקס הפתיחה של האולימפיאדה באתונה.
כך דרכו נסללה דרכו לאלבום והוא תרם בו את קולו בשירה ובסימפולים ווקאליים.


shlomo – ביט בוקסר בריטי. אחד מראשוני הביטבוקסרים ומפתחי הטכניקה.
החשיפה הראשונה המאסיבית שלו הייתה כשהופיעה עם ביורק בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים באתונה עם השיר oceania.
הוא אומר על ביורק שהוא מעריך אותה מאוד. בדרך כלל אמנים בקנה המידה שלה, כשיש מאחורים רשימת הישגים כל כך ארוכה, מתחילים להתקרר, אבל לא ביורק. היא רק הולכת ונהיית אמיצה יותר. הוא מקנא בה על המעמד שהרוויחה לעצמה, שהיא אחראית לגמרי על המוסיקה שלה ואף אחד לא אומר לה מה לעשות. בנוסף יש לה את הטכנאים ומוסיקאים המדוייקים כדי לעשות בדיוק את המוסיקה שהיא רוצה, וגם את האמצעים. את הכל היא הרוויחה בעצמה.

Dokaka - אמן קול וביטבוקסר יפני שעושה מוסיקה מהסמפולים של הקול שלו בלבד. אין לו מושג איך ביורק הגיעה אליו, הוא מעולם לא זכה להכרה יוצאת דופן. היא מגלה שמייק פאתון הכיר לה גם אותו והפנה אותה אליו. היא פנתה אליו במייל וביקשה ממנו לבוא להקליט. ברור שהוא הסכים והתרגש במיוחד. ביוטיוב אפשר למצוא סרטונים שלו מהופעות רחוב בטוקיו, הופעות קטנות אחרות ומ"ס בודד של טראקים. סה"כ, די אנונימי.
בעיקר ביורק אהבה את הטמטמים שלו. הוא מתפאר בכך שהחבר'ה כינו אותו "the one take man"
בגלל שהקליט כמעט את הכל בטייק אחד.

Gregory purnhagen – זמר ניו יורקי מרקע קלאסי.

מתכנתים:

valgeir Sigurdsson – מוסיקאי, קומפוזיטור מפיק ומטכנת איסלנדי. עבד עם ביורק גם על השיר "iv'e seen it all" מפס הקול של "dancer in the dark". מאז ועד היום הוא אחד ממשתפי הפעולה הקבועים שלה בכל מה שנוגע לעבודת אולפן. הוא גם הקים את האולן "green house" ברייקיאוויק, גם בו נעשו חלק מההקלטות של מדולה.

mark bell

little miss spectra – Leila arab, אלקטרונאית איראנית. התחילה לעבוד עם ביורק בהופעות חיות מאז הומוג'ניק. מאז הן בקשרי עבודה.

bjork

Matmos

Olivier alary –
מוסיקאי צרפתי. מזוהה בעיקר עם הפרוייקט שלו "ensemble" (1998). הפרוייקט מתעסק בחקר רעשים מלודיים ופופ מפורק. הוא עשה רימיקסים לשני שירים של ביורק – "cocoon" ו "sun in my mouth" ששוחררו כ – bsides. באלבום מדולה, הוא אחראי על הטראק "desired constalation".

 jake davies – פרוגרמר. עובד עם ביורק מאז ווספרטיין, אך מעולם לא לקח חלק נכבד בעבודה איתה. גם פה, הוא עושה פרוגרמינג לשיר אחד, ונותן ידו בעבודת האולפן.

mark "spike" stant

הפקה לטראקים 3, 7 ו 9 – mark bell.

נגנים:

gong – peter van hooke

piano – nico muhly & bjork

nico muhly -
קומפוזיטור ופסנתרן קלאסי. אף על פי שהוא מגיע מרקע קלאסי תמיד העריץ את ביורק. הוא מספר שאחרי ששמע את ווספרטיין משהו בתפיסה המוסיקלית שלו, בעיקר לגבי אירגון של קולות השתנה, וזה השפיע על המוסיקה שלו. יש לו יצירה שנקראת clear music שמושפעת באופן ישיר ומודע מווספרטיין.
ביורק מספרת עליו שהוא מדהים(!), מאוד מקצועי וורסטילי וקל לעבוד איתו.

peter van hooke – מתופף מההרכב האנגלי מייק mike and the mechanics. בעל נסיון הפקתי מועט. יש לו סטודיו בלה גומרה – חלק מההקלטות לאלבום נערכו בסטודיו שלו.

בפוסט הבא ננתח את שירי האלבום Medulla, אחד-אחד.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות