הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
Kid A - ניתוח כל רצועות האלבום
נועם לוקס
| רביעי | 29.06.11 |
Kid A - ניתוח כל רצועות האלבום

 חלק שישי מתוך עבודת המחקר של נועם לוקס - 'Kid A - Everything in its right place - המסע של רדיוהד אל עבר החופש היצירתי'.

הטראק KID-A נוצר בעצם כפלט של תוכנת הלחנה רנדומלית; Optimistic הוא שיר פוליטי עם רמז למסריו האפוקליפטיים של ג'ורג' אורוול (מחבר "חוות החיות", "1984") ; את המילים של Idioteque חיבר יורק ע"י שליפת משפטים מן הכובע, מתוך אוסף דברים שלא נתנו לו לישון בלילה והוא כתב אותם על פתקים.
בפרק זה נצלול אל העולם שכל שיר באלבום מקפל בתוכו . מומלץ להקשיב לרצועה תוך כדי קריאה עליה...


Everything is in it right place

קיימת חזרה על משפטים קצרים. זה לא בתים ופזמונים – זה כמו מנטרות . תפיסת הסאונד היא של ישירות אל מול מרקחה של סאונד "סייברנטי" המסתתרת מאחוריה. יש אלמנטים המרמזים על תפיסת היצירה של מינימליזם מבחינת אקורדים שחוזרים על עצמם כמו דגימה בלופ (עם פייזינג קל). בקטע ניכרת רדיקליות אלקטרונית קיצונות בכמות ואיכות עיבוד הווקאלס בקטע אחד.

 Kid A

קטע מדהים וחדשני – זה קטע שהוכנס למחשב בתוכנת הלחנה בעלת חוקיות מסוימת שנתנה את הרנדומאליות – והלך בד בבד עם רעיון של ילד שיבוטי ראשון. (על כך שם האלבום) הלהקה בהמשך מאלתרת עם התוצאה אותה פלט המחשב. חשיבות היסטורית גבוהה כסוג חדשני של יצירה אלקטרונית ללהקה חיה.  

 National Anthem

גם הוא מבוסס לופ, בסטייל המינימליזם. הרבה דיסטורשן על התופים במעברים ועל המצילות בעיקר. הקדמה ארוכה שיוצרת מתח רב וציפייה לווקאלס. תפיסת הסאונד בו היא כמו של שיר אקוסטי, שעליו יש התרחשות אלקטרונית שבאה והולכת. סאונד הווקאלס מתכתי ונשמע קרוב ומדבר אבל גם רחוק ומפחיד. גם המילים משרתות ניתוח זה כאשר הן ממתגות בין הרעיונות הפשוטים אך מעוררי המחשבה   "Everyone is so near … so weird "וכו' :  כולם כל כך קרובים או מוזרים. הקטע של כלי הג'אז מאוד "לייבי" אך צורם ומשרה אווירת "סיוט" כמעט. יש אבסורד מודגש בין הישן לחדש.

  How to disappear completely

תוכן השיר מושפע ממייקל סטייפ סולנה של להקת אר אי אם . השיר נשמע קצת ישן יותר ומתאים לתקופה יותר "רוקית", אבל יש  DRONE של גיטרות שנשמע כמו איזו מקדחה ברקע שמשרתת מסר של דבר מציק שכל הזמן נמצא גם כשהכול טוב ויפה ומוביל בעצם למצב הבלתי נסבל בו דובר השיר מצוי. שיר זה שזכה לפופולריות רבה, ואולי בגלל שהוא מתחבר במשפט – IM NOT HERE THIS ISN'T HAPPENING לתחושה של דור ממוחשב שמרגיש וחווה דרך אמצעים  מלאכותיים (מסנג'ר, צ'אטים, טלוויזיה וכו')  ולכן מצליח המשפט כל כך לגעת במאזינים רבים – אנחנו לא כאן ולא באמת חווים כמו שצריך איכותית (DURATION שלא קיים ) .

 Treefingers

טריפינגרס הינו "אינטרלוד" אינסטרומנטאלי אמביאנטי, מזכיר בריאן אינו, אייפקס טווין וטנג'רן דרים – גרינווד מנתח את הקטע כמעין "נשימה" של רמקול מוגברת עם מיקרוסקופ עליה. כל הסאונד שמסתתר ונמצא ברמקול – גם כשאינו מנגן. ניתן להתייחס אליו כאל המעבר בין שני "צידי" התקליט, ואכן מיד אחריו מופיע שיר "רוק" (?)

 Optimistic

שיר פוליטי עם קונוטציות למסריו של הסופר הנודע ג'ורג' אורוול (חוות החיות, 1984 ועוד) ביקורת על הממשל, ועל אובדן היכולת של האזרח הפרטי. לשיר אופי ציני, בהופעות הוא הופך את המשפט THE BEST YOU IS GOOD ENOUGH  אותו שאב מדברי חברתו אליו למשפט ההפוך THE BEST YOU CAN ISN'T GOOD ENOUGH, ובכך מעמיד את חד משמעיות המסר בספק.  תפיסת הסאונד היא מאוד "רדיוהדית" קלאסית ישנה -= גיטרות שולטות בקצב, ונותנות את האדג'" הסאונדי המיוחד לשיר. השירה ישירה כמו בשיר רוק מחאתי "סטנדרטי".

   In Limbo

שיר על יחסים. סאונד מאוד מיוחד עם שאלות ותשובות בין זמר "אנושי" לבין הרכב להקת גיטרות עם סאונד חלומי. מתעסק בהיפרדות ביחסים שלהם והרצון שלו לחזרה . לשיר קראו במקור LOST IN SEA . הגיטרות נאבדות לתוך סאונד סימפולים אלקטרוני כביטוי אמנותי לרעיון,שבתפיסתי מסמל בשורה באופן בו ניתן לשחק על הגבול-  המעבר בין השליטה והרציונל ה"נגינתי" לבין החופש והים האינסופי של האפשרויות האלקטרוניות – רעיון זה מקבל חיזוק, דרך הפארט של  סיום השיר, שהוא כמו "שקיעה" של הווקאל בים של אפקטים מוגזמים לתוך חוסר שליטה טוטאלי (המסומל, שוב, על ידי עולם האלקטרוניקה)

 Idioteque

השיר אידיוטק נשמע כמו שיר רחבת ריקודים כמעט . תופים ממש "מגניבים" נשמעים כנו עבודת די ג'יי פרודיוסר קלאסית, אך יש בו את היעדר הTIGHTNESS המכני, וזאת משום שהוא מחובר בכל זאת לאנשים – מדובר בהקלטת תופים אקוסטיים ולא תיכנות מכונת תופים "מנוכר". בשיר יש  שילוב של סאונד פדים שנשמע לקוח מעולם ישן של תזמורי כינורות "קלאסיים" עם תופים עתידניים, כל זאת בשילוב שירה "המנונית" ובכיינית. המילים הן על עולם מתפורר – והן נהגו בשיטה האקראית של שליפת משפטים מן הכובע. מתוך אוסף דברים שלא נתנו לטום לישון בלילה והוא כתב על פתקים. השיר מסתיים ברעש הרקע, כאילו להגיד שיש שם כל הזמן רעש ששולט בנו (מזכיר את רעיונות הסייברנטיקס) ומהווה מעבר חלק לרצועה הבאה.

 Morning Bell  

מורנינג בל הוא במקצב מוסיקלי מתוחכם (לא מרובע ופשוט אלא 5 רבעים) ומתפקד כהמשך מחד אך גם כניגוד לעומת הקטע הקודם. הוא מאוד קצבי אך כבר פחות "אלקטרוני". הקטע נוגע בהרבה נושאים – ומדגיש את נושא החופש והזרימה אותה אני מחפש להראות ביצירה . הנושאים השונים הם יחסים – גירושים, חווית בית רדוף רוחות שטום מדווח כי עבר בשלב מסוים, מיתוס משפט המלך שלמה המרומז במשפט CUT THE KIDS IN HALF  ועוד מראים את האקראיות המותרת כאמצעי לריגוש, ולהעברת מסר כללי ללא דיוק שכלתני.

 Motion Picture Soundtrack

יש בו שימוש בטכניקת ה"טראק הנסתר" במאסטרינג, סוף המנגינה אחרי מספר דקות של שקט, ולאחריהן עוד שקט. האפקט מעט הזוי ביחס לשיר בסטייל ישן כזה. הקטע מקשר הרבה ישן וחדש. הקול בו ישיר ואנושי ומרגש, מתעסק בגבולות שבין אמת לפנטזיה, "כלא" שכלי לעומת החופש הרגשי, מה שמחזק את טענתי הכללית על הנושא השולט באווירת היצירה כולה – במוח האנושי יש פוטנציאל עצום ואין סופי, יצירתית פנטזיונרית, ובמוסיקה מתחילות מגבלות שמאפשרות ביטוי רק לחלקים ממנו. כמה שיותר מגבלות כך פחות מן העולם הדמיוני מצליח לעבוד ולהיות מתוקשר. כמה שיותר חופש כך יש יותר שקיפות בתקשורת ובמסר היצירתי.

עוד רגע המסע שלנו עם רדיוהד אל החופש היצרתי בא אל סיומו. בפוסט הבא, האחרון בסדרה,  נבין איך הופיעה רדיוהד בלייב עם Kid A , אלבום כה אולפני ומופק, ונדבר על השער שפתחה  לנו רדיוהד אל העידן הפוסט-אלקטרוני , בו ז'אנרים מתערבבים ואפשרויות הסאונד בלתי מוגבלות.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט


לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון: Kid A – המסע של Radiohead אל החופש

חלק שני: השפעות מרכזיות על יצירת Kid A

חלק שלישי:  KID A - החדשנות שהכניס יורק לעבודת האולפן

חלק רביעי: השפעות שהולידו את Kid A (המשך)

חלק חמישי: (Kid A - Everything in it’s right place (and time

חלק שישי: Kid A - ניתוח כל רצועות האלבום

חלק שביעי: Kid A - Radiohead | מהאולפן לבמה

 

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות