הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
Good Night BT
אמיר מרגלית וליטל שליט
| ראשון | 12.02.12 |
Good Night BT
חלק שביעי ואחרון מתוך עבודת המחקר של אמיר מרגלית וליטל שליט על האלבום החמישי של This Binary Universe - BT.
אחרי מסע מרתק בעקבות האלבום This Binary Universe הגענו לפוסט האחרון. בפוסט זה נחתום את עבודת המחקר עם הניתוח של הטראק האחרון - Good Morning Kaia, המהווה סיום מושלם, בדיוק כמו באלבום, עם אופיו הרגיש והאנושי בתוך אלבום קונספט שכזה, המדבר על עתיד בינארי, דיגיטלי ומנוכר.


טראק מס 7: (Good Morning Kaia (08:11 

קטע זה הוא היחיד באלבום שניתן להגיד שנשמע פחות אלקטרוני מהאחרים. השימוש בגיטרות חשמליות, תופים, פסנתר אקוסטי נקי, צלילי ים - נותנים תחושה יותר אמיתית וכנה. קטע זה הוא בעצם שיר אהבה לביתו של BT - קאיה. בסרט הקצר שמופיע ב - DVD, ש - BT מסיים בו את האלבום, מופיעים BT וביתו בצילומים פרטיים וזיכרונות. הוא מקדיש את השיר הזה לביתו ובמהלך הסרט מופיעים כיתובים של מסר אמיתי, כנה ומרגש ממנו אליה. הטראק מביא את המאזין לשיא ההתרגשות במהלך הטראק האחרון ויוצר סיום אופטימי, רגיש ואנושי לאלבום קונספט שמדבר על עתיד בינארי, דיגיטלי ומנוכר.
הקטע מתחיל במוטיב פסנתר שנשמע אקראי מבחינת התווי שלו ויוצר אפקט שכאילו הומצא על ידי ילד שניסה לנגן בפסנתר. מסיבה זו גם המשקל אינו ברור כיוון שיש שימוש ב"רובאטו" – הרחבת התיבה לשם מרווח נשימה ללא התייחסות לפעמה או ל"קליק".

02:46 נכנסת גיטרה בס ותופים ביחד.
03:03 נכנס מוטיב חדש בקול עליון מעל הפסנתר שיוצר פוליפוניה איתו.
04:20 יש תחושה שהכול עומד להפסיק עד שנכנסת גיטרה חשמלית עם מקצב תופים חדש שממשיך את המוטיב הקודם. עוד שלב נוסף בהתפתחות של הדרמה בקטע.
05:26 יש רגיעה וחזרה לסאונד הנעים והעדין של המוטיב הראשון של הפסנתר והמוטיב השני בקול העליון.
06:17 נכנסות נשימות.
06:37 שוב נכנסים תופים וגיטרה במוטיב הראשון בהם נשמעו.
07:00 חזרה להתחלה. מוטיב הפסנתר הולך ונעלם לאט.

בראיון ל - M-AUDIO אומר BT כי כל הקטעים נבנו תחילה סביב רעיון מבני ברור והוא המעגליות. הקטע מתחיל במוטיב שהוא המוטיב העיקרי בו לאחר מכן עובר פאזה לקטע שני בעל מוטיב חדש ולאחר מכן חוזר למוטיב הראשון. אומנם היה שימוש הרבה פעמים במוטיב הראשון באמצע או לקראת סוף כל קטע, אך סוף סוף הצלחתי לראות למה התכוון BT בהגדרת המבנה שלו, כיוון שבטראק זה הדבר קורה בצורה המדוייקת ביותר. לא רק שיש מעבר בין א, יש אפילו גשר המכין את המעבר וב' ממש כמו בסונטה יונק מוטיב מרכזי מא' עם זאת מבחינת סאונד שונה מאוד אווירתית מחלק א' שהוא נינוח ועדין לעומת חלק ב' שיש בו משהו שמזכיר מוסיקת רוק בגלל הבחירה של הכלים ומקצב התופים הספציפי ש - BT משתמש בו.

סונאטה (מ"סונארה" הלטינית והאיטלקית, שפירושה "להצליל"), הוא מונח מוזיקלי, המגדיר יצירה לנגינה בכלי, מבנה הסונאטה נוצר לאחר שמלחינים רבים רצו לאתגר את ולבדוק את יכולת הפקת הצליל מכלי מסויים ולכן היו וירטואוזיות, יצירות סולו קשות לביצוע. מבנה הסונאטה קבוע לרב ומורכב משלושה חלקים: האקספוזיציה – שכולל הצגת הנושא הראשון, גשר והצגת הנושא השני. הפיתוח – בו משולבים אלמנטים משני הנושאים ומקבלים פיתוח תוך התמקדות בעיקר בנושא השני. רפריזה – מוצגים שוב שני הנושאים בדומה לאספוזיציה, לרב עם מודולציה כלומר מעבר לסולם אחר, לעתים לדומיננטה. בסונטה לרב יהיו הפרקים מנוגדים אחד לשני מבחינת אופיים ומהירות הניגון שלהם, למשל איטי מהיר איטי.
BT משתמש בהרבה אלמנטים ממבנה זה של הסונטה. הוא אומנם לא עובר סולם והפיתוח שמקבלים המוטיבים הוא מעגלי בחשיבתו, אך כן יש ניגוד בין הנושא הראשון לשני. הראשון מופיע בלי תופים והשני מקבל את רוב תנועתו מהתופים. כמו כן בקטע זה המעבר בין קטע א' לב' קורה שלוש פעמים. לכן ניתן לומר שהרפריזה מתרחשת רק בסוף, לאחר שחזר כל מוטיב פעמים. ניתן להשוות יצירה זו לסונאטה לא רק מבחינה מבנית אלא גם מבחינת האידיאל שעומד מאחוריה והוא חקר הצליל. גם BT מחפש ומחדש בתחום הסאונד והצלילים אותם בוחר, וגם מלחיני הסונאטות הן בתקופה הקלאסית והן בתקופת הבארוק, התייחסו לסונאטות כאל מחקר מדעי של הצליל ובדיקה של עד כמה אפשר להפיק מכלי אחד. סביר להניח שבאמצעים הטכנולוגיים של היום מלחינים גדולים כמו בטהובן היו הולכים לכיוון של חקר סאונד וצליל כמו שBT רואה אותו.

לסיכום
בעבודתם זו, ניסו אמיר וליטל להוכיח את ההתקדמות מבחינתו האישית של BT עד הגיעו של אלבום זה - הם הוכיחו זאת ע"י פירוט שיטות העבודה החדשניות שנקט במהלך יצירתו (שלא עשה בעבר).
טענו ש - BT הושפע מתפיסות הבסיס של המוזיקה האלקטרונית - אמביינט, המשך והמינימליזם - הוכיחו זאת ע"י ניתוח כל טראק משלוש נקודות מבט: מוזיקלית, הפקתית ופילוסופית. בנוסף לכך את חוות דעתנו התחושתית, והחוויה שהאישית שלנו בכל טראק. בנוסף נתנו לכך הוכחות בציטוטים של BT.
השניים רצו לעמוד על הקשר בין מוזיקה מערבית ואפריקאית, ונתנו לכך דגש בניתוח הטראקים מבחינה הרמונית, מלודית, מבנה ופיתוח ובניתוח ריתמי הקשור בפעמה (The One) ומשקלים.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב - "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט 

____________________________________________________________

ביבליוגרפיה

(1) סרטון של M-Audio בו מתראיין BT על עשיית האלבום, שיטות העבודה והציוד בו השתמש.

(2) הערך Glitch מתוך ויקיפדיה

(3) ראיון עם BT לחברת אפל

(4) הערך BT בויקיפדיה
 
(5) ראיון ל - Keyboard Magazine

מקורות נוספים:

(6) http://mrtruffle.deviantart.com/journal/12381640/

(7) http://www.progressive-sounds.com 

(8) Myspace Vids

(9) http://ungerrose.com/blog/?p=44

(10) http://www.synthtopia.com/
 

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות