Consumed' by Plastikman' | ניתוח האלבום
בן שלוין
| ראשון | 30.10.11 |
Consumed' by Plastikman' | ניתוח האלבום
חלק שני מתוך עבודת המחקר של בן שלוין על האלבום Consumed של Plastikman.
אז אחרי שהקדמנו ועברנו על סגנונות אלקטרוניים דומיננטיים בפוסט הקודם, בפוסט זה ננתח את רצועות האלבום ונראה כיצד סגנונות אלה באים לידי ביטוי. נפתח בביוגרפיה בקטנה ונעבור מיד לניתוח האלבום.
 
 
ריצ'י הוטין הידוע גם כ"פלסטיקמן" נולד ב - 1970 באנגליה אך בילדותו משפחתו עקרה לקנדה, לא הרחק מהעיר דטרויט, מישיגן בארה"ב. כנער, היה מבלה רבות בדטרויט שם נחשף לסצנת המוסיקה אלקטרונית והאזין להרכבים אלקטרוניים חלוציים מאירופה כגון Nitzer Ebb, Tangerine Dream ו - Kraftwerk. כמו כן, נחשף לסצינת הברייקדאנס ולחלוצי הדטרויט טכנו (שלישיית בלוויל שהוזכרה לעיל). בגיל 17, ריצ'י החל לתעל את אהבתו למוסיקה האלקטרונית לטובת תקלוט במועדונים, ובמהרה התפרסם והחל להופיע כדיג'יי בדטרויט. כעת הבין ריצ'י כי הדיג'יים שאותם העריץ, למעשה, יוצרים בעצמם את המוזיקה אותה הם מתקלטים והחליט ליצור בעצמו מוזיקה. הוא החל לעבוד עם קני לארקין על יצירת טרקים, אך הצמד סבל מחוסר של ציוד באולפן. בהמשך עבר לעבוד עם ג'ון אקויוה שהיה בעל אולפן מצויד היטב ובעל ידע נרחב בטכנולוגיה אלקטרונית (2).
בשנת 1990, הצמד הקים את הלייבל "Plus 8", כאשר ה - release הראשון של הלייבל היה "Elements of Tone". בהדרגה, הצטרפו אמנים נוספים ללייבל אשר התפרסם בזכות סאונד הטכנו המדויק המבוסס על acid lines המשתנים ומתפתחים בהדרגה.
ריצ'י הוטין יצר ופרסם מוסיקה תחת שמות שונים, כגון Plastikman ו - (F.U.S.E. (Further Underground Subsonic Experiments הנבדלים מעט בסגנונם המוסיקלי.
פרוייקט פלסטיקמן החל בשנת 1993 עם צאת האלבום "Sheet One" והמשיך עם האלבום "Musik". האלבום דעסקינן, "Consumed" יצא בשנת 1998 (3).

ניתוח האלבום

1. "Contain" הקטע מתחיל עם פעימת בס עמוקה ועגולה המזכירה דופק לב. מזכירה את הפולס עליו דיבר טרי ריילי. בהמשך ניתן לשמוע את הפולס עובר פייזינג. בהדרגה נכנסים סאונדים אמביינטים הנוצרים ע"י פתיחת reverb על חלק מהסאונדים. הסאונדים האמביינטים נשמעים היטב במרווח בין הפולסים. זהו השקט בין הסאונדים שהוזכר קודם. בהמשך נכנס לופ של מלודיה החוזר על עצמו. לקראת הסוף יש fade של כל הצלילים והישארות עם פולס שנשמע תעשייתי ורעש הרקע האמביינטי.
2. "Consume" הרעש האמביינטי מהקטע הראשון הינו המשכי לפתיחת הקטע השני ועליו מתחיל פולס חדש: לופ של בס שגם עובר תהליך של פייזינג וסאונדים של מכונות. בהמשך מופיע סאונד הנוצר קרוב לודאי מ-TB303 עם תזוזות פילטר המשפיעות על הסאונד וגורמות לו לשינוי בתדרים ובעוצמה, כל זאת בצורה רפטיטטיבית והיפנוטית. המוסיקה גורמת למאזין להישאב לתוכה. בדומה לקטע הקודם, מופיע לופ קצר של מלודיה (3 תוים), בעל גוון של כינור,אשר בשלב כלשהו נגמר בפתאומיות. כעת מתרחשת התעצמות של ה-TB, ואז חוזר הלופ המלודי. בסיום, fade אחיד של כל הקטע ותחילת רעש אביינטי חדש המוביל שוב בצורה חלקה לקטע החדש.
3. "(Passage (in" קטע מעט יוצא דופן. קצר מאוד. הקטע מכיל רק שטיחי מוסיקה, ללא פולס וקצב, של מלודיה מינימליסטית ורעשי אמביינט. זהו למעשה קטע מעבר (כפי שגם מעיד שמו – passage (in)) שמוביל לתחילתו של המסע.
4. "Cor ten" מתחיל עם פולס שמזכיר מכונה תעשייתית, כאשר ה-one קיים אך כמעט אינו מורגש. שם הקטע הינו Cor-Ten, מושג מעולם תעשיית הפלדה האמריקאית. אכן ניתן להרגיש רעשים של בוכנות, גלגלי שיניים, שרשראות. רעשי המכונה מתגברים ונפסקים ומתחדשים בשנית וחוזר חלילה.
5. "(Convulse (sic" גם קטע שונה. מכיל סאונדים מפוזרים ואקראיים ללא מסגרת, המזכירים את הסאונד הסייברנטי של הבארונים. יוצר סוג של טרדה מסויימת אצל המאזין. הנקישות בסיום הקטע מעבירות לקטע הבא.
6. "Ekko" קטע קצר המתחיל עם נקישות הפטיש אשר עוברות פייזינג עד שמגיע ל-ocean of sound, בו שומעים ערבול של צלילים ואז הצליל הופך שוב חד וברור. התהליך הנ"ל חוזר על עצמו מחדש.
7. "Converge" לראשונה, אין חיבור מוסיקלי המשכי בין הקטעים, קטע זה מתחיל במעבר חד. הקטע מתחיל בפולס עוצמתי בעל גוון אפל הנשמע מטריד ומאיים. ברקע מופיעים רעשים אקראיים המזכירים יריות ולופ מלודי קצר של שני תווים (גוון של כינור). כל האלמנטים הללו חוברים יחדיו ליצירת תחושת מתח וחוסר אונים ונגמרים בפתאומיות, ברעש יריה, דבר הגורם תחושה שקרה אסון, ואז ישנו רחש אמביינטי אשר מייצג את דממת המוות. בסיום הקטע למעשה מתפוגג המתח והמאזין נותר עם תחושת מועקה.
8. "Locomotion" הקטע בנוי מפולס אשר מורכב למעשה מלופ מלודי המזכיר את נסיעת הרכבת. ועליו כלי הקשה אקראיים הנמתחים ע"י reverb ונותנים סאונד מתמשך של רעש. גם כאן ישנו תהליך fasing ו-ocean of sound כפי שכבר הוזכר. הגרוב של הקטע מושך קדימה ונותן תחושה של מסע מרגש. לקראת סוף הקטע הדינמיקה יורדת וניתן לשמוע סאונד של רחש גלי הים.
9. "In side" מתחיל עם רחש גלי הים מהקטע הקודם בתוספת של מלודיה אך זה מסתיים במהירות ומפנה מקום לפולס עוצמתי ונוקב אשר משתנה לאורך הקטע ע"י שימוש בפילטרים. ברקע מצטרפים סאונדים נוספים של TB אשר מזכירים אזעקה. הקטע הוא מינימלסטי מובהק. ה-TB מתחיל מסאונד נמוך, עגול ושמן והופך בהדרגה לצפצופים חדים וגבוהים ולעתים צורמניים. ברקע מלודיה שטיחית דמויית כינור של שני תוים החוזרת בלופ. לקראת סוף הקטע כל האלמנטים מתפוגגים ומתמזגים ליצירת רעש רקע המוביל לקטע הבא.
10. "Consumed" קטע בעל BPM מעט מהיר יותר, בעל קיק ברור עם פולס היפנוטי ורפטטיבי. ברקע ניתן לשמוע רחשי מכונות וסאונד כינור המזכיר את המלודיה מהקטעים הקודמים אך הינו תו יחיד, עומד, מתמשך, המוסיף לעוצמה של הקטע. בשלב מאוחר יותר הוא מפנה את מקומו למלודיה בעלת השלושה תוים המוכרת מהקטעים הקודמים. כאן גם מצטרף ה-TB אשר נשמע רק בצורת רעשי ה-reverb שלו.
בהמשך נפסקת המלודיה ונשאר רק הפולס עם ה - TB אליו מצטרפים רעשי מכונות אקראיים.
11. "(Passage (out" הקטע החותם את האלבום מתחיל ללא שום פולס אלא רק מלודיה אליה בהמשך מצטרף סאונד רפטטיבי המחליף את הפולס הרגיל הקיים בשאר הקטעים באלבום. פולס זה נשמע כאקורד לגאטו ולא כ-ביט.

ניתן לראות כי כל הקטעים שזורים זה בזה ולמעשה יוצרים רצף סיפורי הנתון לפרשנות המאזין. כלומר, כל הקטעים באלבום מרכיבים יצירה מוסיקלית שלמה. הקטעים הראשונים, בתחילת היצירה, הינם מאוד רגועים ומשרים נינוחות. בקטעים הבאים, האווירה הופכת מטרידה יותר, הדינמיקה עולה בהדרגה עד שמגיעים לשיא, ובקטע האחרון יש קתרזיס והרפיית המתח.
המוסיקה יכולה ליצור תחושות שונות, ולפעמים סותרות, אצל המאזין. למשל, הפעימה הנותנת תחושה של חזרה לרחם האם, לעומת רעשים תעשייתיים עמומים וביטים בעלי סאונד של מכונות המזכירים את העולם התעשייתי המודרני והמנוכר.
בחלק מהקטעים מרגישים שנמצאים בתעלת ביוב תת קרקעית. לא רואים את הקצה שלה, אך שומעים כביכול מכונה הפועלת משם, כך שעמוק בתעלה שומעים למעשה רק את הדי המכונה (reverb).

בפוסט הבא נעמיק את ניתוח האלבום דרך מבט אל הגורמים המשפיעים על פלסטיקמן.
 
המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט
 
____________________________________________________________
  • 1. ביוגרפיה מתוך האתר הרשמי של פלסטיקמן. www.plastikman.com
  • 2. ביוגרפיה של פלסטיקמן מתוך האתר www.allmusic.com
השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות