הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
Bitches brew – מתוך מה צומח אלבום?
דולב לקסר
| ראשון | 29.07.12 |
Bitches brew – מתוך מה צומח אלבום?
חלק שני מתוך עבודת המחקר של דולב לקסר על האלבום Bitches Brew של Miles Davis.
בפוסט הקרוב נכיר את התנאים שגרמו לאלבומו של מיילס להבשיל לכדי יצירת מופת - סגנון הרוק הפסיכודאלי שצמח בסוף שנות ה60, שהביא תפיסות סאונד והקלטה שלא היו נהוגות עד אז, כמו גם מאבק השחורים בארה"ב לשוויון זכויות. מתוך כך נולד לו אלבום שיצר סגנון חדש Fusion, Jazz rock- דבר שלא התקבל באהדה בקרב כל הקהל. בפוסט הקרוב נכיר את הרקע המוזיקלי חברתי שקדם לאלבום ונראה כיצד האלבום התקבל בקרב הקהל הרחב.

בשנת 1967, כאשר פגש מיילס את בטי דייויס (אז מייברי) הוא היה בעמדה של כוכב עבר אשר שיאו היה באלבום Kind of blue משנת 1959 והישגיו האחרונים היו ידועים כמעט רק בקרב חוגי הג'ז המסוגרים. בטי לעומת זאת הייתה דוגמנית בת 23 אשר הסתובבה בקרב מוזיקאים אשר פעלו בסגנון הPsychedelic Soul. סגנון מוזיקלי אשר התפתח בקרב אומנים שחורים אשר שילבו את המקצבים הקליטים והרקידים של הסגנון המוסיקלי סול. סגנון אשר צמח מתוך סגנון הRhythm and Blues ואופיין ע"י שירים קליטים ורקידים של להקות אשר הורכבו בידי קבוצות מפיקים שכתבו להם את המילים, הלחינו להם את השירים ועיצבו את הסאונד של מוסיקת הנשמה (Soul music). קבוצות מפיקים אלו פעלו בחברות החשובות של שנות ה60 המוקדמות. חברות כגון: Motown וStax .
סגנון זה השתלב לקראת סוף שנות ה60 עם סגנון הרוק הפסיכדלי.
סגנון אשר שילב את הטקסטים העמוקים של הפולק-רוק האמריקאי והסאונד שהתחיל להתפתח ברוק הבריטי.
שיריהם שברו את מבנה הבית – פזמון – בית שהתחיל ברוקנ'רול של שנות ה50 ונתנו לשיריהם מבנה יותר זורם שנוצר מכתיבה חופשית ואסוציאטיבית שהייתה נהוגה אצל המשוררים הביטניקים beatnicks של שנות ה50.
בנוסף לחיפושם הטקסטואלי חקרו אומני סגנון זה גם את הצד המוזיקלי של יצירותיהם ע"י שילוב של נגינה המושפעת מהמוזיקה ההודית ומוזיקה ערבית, שני עולמות אשר המאפיין העיקרי שלהן הוא תנועה מלודית מינימליסטית ביותר על גבי צלילים נמוכים וארוכים בשם Drones.
צד נוסף של חיפושם המוסיקלי היה מחקר בסאונד בעזרת ניסויים באולפנים כמו הפיכת הקלטות מסוימות ונגינתם ברוורס, מעבר של סאונדים בין צידי הסטריאו, שימוש יצירתי באפקטים כמו ריברב שנותן הרגשה של חלל גדול ודיליי אין סופי.
אומנים חשובים של סגנון זה היו: Pink Floyd (באלבומים של שנות ה60), Jefferson Airplane וGrateful Dead (בשלושת אלבומיהם הראשונים).
הבולטים בהתפתחות סגנון הPsychedelic Soul היו Curtis Mayfield מחברת Stax, Stevie Wonder מחברת Motown וההרכבים Parlaiment-Funkadelic בראשות הזמר, הכותב והמפיק ג'ורג' קלינטון.
בעזרת הלהקה Sly & the Family Stone אשר עירבה נגנים שחורים עם לבנים ניתן לראות בשורה בסגנון זה אשר פנה לנוער השחור והלבן בארה"ב בתקופה בה הגזענות כלפי הקהילה השחורה הייתה עדיין בשיאה.
נושא אשר השפיע רבות על הטקסטים של אומני הPsychedelic Soul היה המאבק של השחורים בארה"ב אשר החל להתעורר בתקופה זו של סוף שנות ה60 בסיסמת "Black Power". מאבק השחורים נע בין שני ניגודים של אידיאולוגיה: בין המאבק של הפנתרים השחורים אשר שאפו לשיפור התנאים הסוציאליים של הקהילה השחורה בארה"ב אשר חייתה רובה בעוני בגטאות. בדומה לפנתרים השחורים היה את המנהיג החברתי מלקולם איקס אשר דגל בעליונות הגזע השחור על הגזע הלבן. מהצד השני של מאבק השחורים היה את הכומר מרטין לותר קינג אשר עמד בראש הארגון "SCLC - Southern Christian Leadership Conference". מרטין לותר קינג וארגונו דגלו בשוויון זכויות לשחורים וללבנים בארה"ב כאחד.

סגנון האלבום

לאורך כל שנות ה60 מיילס עבר מהפך בסגנון המוזיקלי שלו. מהפך אשר הגיע לשיאו באלבום Bitches Brew בשנת 1970. לאורך כל תהליך זה ערבב מיילס אלמנטים של ג'אז (ממנו הוא הגיע), אלמנטים של רוק (אשר היה בתקופה זו בשיא פריחתו) ואלמנטים של מוזיקה מבוססת קצב רקיד (אפריקאית ולטינית). התהליך שעבר מיילס יצר בסופו של דבר סגנון אשר קיבל אמנם שני שמות במהלך השנים אך האפיון המוזיקלי משותף לשניהם. הסגנון Jazz Fusion / Jazz Rock התאפיין באלתור חופשי או מבוסס סולם, שילוב בין מקצבים במשקלים יציבים ורקידים לבין מקצבים במשקלים א-סימטריים מאתגרים ושילוב של כלים אקוסטיים מעולם הג'אז, כלים חשמליים מעולם הרוק וכלי הקשה מעולם המוזיקה האפריקאית ומעולם המוזיקה הלטינית.
רוב הנגנים המרכזיים בהרכבו של מיילס דייויס באלבום Bitches Brew היו לנגנים המייסדים של סגנון זה. חלק מנגנים אלו הקימו הרכבים משלהם אשר הדגש בהם היה יצירות סולו שלהם וחלק מנגנים אלו הקימו בשיתוף פעולה הרכבים אשר השפיעו רבות על סגנון זה. החשובים והידועים ביותר מביניהם היו:
הסקסופוניסט Wayne Shorter והקלידן Joe Zawinul אשר הקימו את הלהקה Weather Report.
הקלידן Chick Corea אשר הקים את הלהקה Return to Forever שניגנה יצירות שלו, של חברי ההרכב ויצירות אשר נכתבו בידי כל ההרכב.
הגיטריסט John McLaughlin הקים את הלהקה The Mahavishnu Orchestra, אשר בדומה לReturn to Forever, ניגנו יצירות של John ושל ההרכב כולו.

קבלת האלבום בקהל הרחב

לאחר 20 שנה בהם הביא מיילס דייויס שלוש מהפכות מוזיקליות בתחום הג'אז שלושתם היו עדיין בגדר מערכת החוקים של המוזיקה המערבית אשר הייתה מקובלת בג'אז. באלבום Bitches Brew הוא הביא את המהפכה הרביעית בה הוא שבר את כל החוקים וערבב את כל העולמות אשר היו ידועים בתקופתו.
מצד אחד הגדירו מבקרי המוזיקה את הבשורה החדשה כמוזיקה מוזרה ואחרת ולא תמיד במובן הטוב. רוב קהל הג'אז המסורתי לא אהב את שבירת הגבולות של מיילס, וראה את פלטת הצבעים אותה הוא הרכיב באלבומו כניסיון להשגת פופולאריות מסחרית.
 
לפי דברי מבקר הג'אז BobRusch:
"this to me was not great Black music, but I cynically saw it as part and parcel of the commercial crap that was beginning to choke and bastardize the catalogs of such dependable companies as Blue Note and Prestige.... I hear it 'better' today because there is now so much music that is worse."

מהצד השני היו מבקרי מוזיקה, מאזיני מוזיקה ומוזיקאים אשר הבינו את חשיבות האלבום ואת חשיבות יציאתו. קהל זה הבין את הצהרתו האומנותית של מיילס דייויס והעריך את הנטייה המוזיקלית הכללית של האלבום לא להיסגר תחת שום הגדרת ז'אנר של תקופתו.

 
לפי דברי המתופף Bobby Previte:
"Well, it was groundbreaking, for one. How much groundbreaking music do you hear now? It was music that you had that feeling you never heard quite before. It came from another place. How much music do you hear now like that?"

מגזין הג'אז הוותיק והנחשב The Penguin Guide to Jazzנתן לאלבום ציון של ארבעה כוכבים מתוך ארבע ונתן לו את הביקורת הבאה:
 
"one of the most remarkable creative statements of the last half-century, in any artistic form. It is also profoundly flawed, a gigantic torso of burstingly noisy music that absolutely refuses to resolve itself under any recognized guise."

בפוסט הבא נעמיק אל תוך האלבום כאשר ננתח את היצירות שבו ואת האופן בו הוקלט ונוגן.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט.
השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות