הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
Beck - Odelay | אין הגיון בשיגעון
אורן הורביץ
| רביעי | 31.08.11 |
Beck - Odelay | אין הגיון בשיגעון
חלק שני מתוך עבודת המחקר של אורן הורביץ על Odealy של Beck

מבקרים ועוד רבים אחרים טענו כי Odelay הוא האלבום ששם את בק בתודעה בתור אמן לגיטימי, עכשווי ופורץ דרך, ואחרי יציאת האלבום היה ברור לכולם שלא מדובר כאן ב"פלא של להיט אחד". זהו אלבום מגוון מאוד שמכיל בתוכו הרבה סגנונות, שביחד מרכיבים יצירה שעוד לא נשמעה כמוה. כדי להבין את גדולתו של האלבום, נתחיל בפירוק כל אחד מהשירים בנפרד.


1. Devil's Haircut – השיר שפותח את האלבום הוא שיר בלוז קופצני שבהתחלה מרגיש מעורפל. הוא מלא במשפטים שמרגישים קצת תלושים כמו למשל "Mouthwash Jukebox Gasoline", "Stealing Kisses From The Leprous faces" ו "Discount Orgies On The Dropout Buses", אשר מחוברים ביחד בביט פואטרי. בק משתמש בביטויים אלה כדי ליצור תחושה מעורפלת של חוסר התמצאות. יש בשיר התייחסות שלו בתור רוקסטאר (לפני הקלטת השיר הוא היה בסיבוב הופעות) במשפטים כמו: "Coming To Town With The Brief Case Blues" ו "Rock'n'roll, Know What I'm Saying?" שמתארים התנהלות של רוקסטאר בדרכים. בק דיבר בראיון על השיר ועל תוכנו: "I don't know if I ever HAD any youthful purity, but I can understand that you might be tempted to make commercial shit and compromise to do it. I try not to compromise on anything. I think we associate becoming an adult with compromise. Maybe that's what the devil is. In 'Devils Haircut' that was the scenario. I imagined Stagger Lee... I thought, what if this guy showed up now in 1996... I thought of using him as a Rumpelstiltskin figure, this Lazarus figure to comment on where we've ended up as people. What would he make of materialism and greed and ideals of beauty and perfection? His reaction would be, 'Whoa, this is disturbing shit." (#2)
בק בעצמו לא כל כך בטוח לגבי המילים אבל דבר אחד בטוח. במהלך היצירה הוא חשב מה סטגר לי, שהוא דמות מיתית של הבלוז, היה חושב על העולם החומרי והלא תמים של 1996. במילים אחרות השיר מבקר את החברה הקפיטליסטית. המוזיקה בשיר מורכבת מסימפולים שונים: התופים בבתים לקוחים מתוך הקאבר של Them לשיר של ג'יימס בראון Out Of Sight, התופים בפזמון ובברייקים מתוך Soul Drums של Pretty Prudie וריף הגיטרה שמלווה את השיר לקוח מהשיר I Can Only Give You Anything, גם הוא קאבר של Them, אך הוא נוגן ע"י בק, לא סומפל. למרות שרוב המוזיקה לקוחה ממקורות אחרים, השיר עדיין קצת נשמע כאילו הוא מנוגן ע"י להקה, מה שנותן לו את האנרגיות של נגינה חיה. אחרי הפזמון השני(בערך אחרי דקה מתחילת השיר) יש ליין שנשמע ספק גיטרה ספק מפוחית. תפיסת הסאונד בשיר היא הנגדה, כלומר השימוש במקורות שונים, כדי ליצור דברים אשר לא יכולים להישמע ביחד בעולם האמיתי, אך יש כאן גם הרבה שימוש בצלילים מסונתזים, כמו כל מיני צלילים רגעיים בבתים. השיר הוא מאוד אפריקאי במהותו, בנוי על אותו ליין בס, התופים די מונוטוניים, ולכן אנחנו נכנסים למצב בו אנחנו סופגים את כל המילים, ונכנסים לתחושת הבלבול, אותה מרגיש אדם תמים בעולם של 1996. בק מגיש את השיר בצורה נקייה למדי ומובנת, אך בסופו של השיר הוא שר בצרחות מדוסטרשות שזורקות אותנו אל השיר הבא.


2. Hotwax – גיטרת באנג'ו בודדת מכניסה אותנו אל השיר קאנטרי הזה, ולפני שאנחנו מספיקים להתרגל לסאונד הרזה הזה, נכנס כל הסאונד עמוס הבאסים שהיה לנו בשיר הקודם. אנחנו נשארים באותה אווירה של השיר הקודם, קצת יותר Laid Back, בגלל הקצב האיטי יותר, אך התופים המסומפלים הם של אותו אמן, Pretty Prudie, מהשיר Song For Aretha. הגיטרה מצלצלת אותו דבר, ובפזמון חוזרת הגיטרה/מפוחית. בק ממשיך להמם אותנו עם הביט פואטרי שלי, אך מעורפל יותר. לדעתי השיר עוסק ביחסים ואהבה, אך מההיבט של חוסר הרומנטיקה, השגרה של לצאת כל ערב ולחפש "קורבן תמים", בחורה אחרת. "Saturday Nights In The Captain's Cloths" , "Spreading Disease All Across The Land" ו "You Got The Hotwax Residues" הם רק חלק מהדוגמאות לכך שהרומנטיקה מתה, אותה שעווה שפעם הייתה נר בארוחה, הפכה לסימן של סטיות מיניות ואובדן התמימות. בשני השירים הללו אנחנו רואים שכתיבתו של בק מכוונת למקום מסוים אך נותנת למאזין אפשרות להקשיב לשיר מנקודת מבטו. הפזמון הוא שתי משפטים בספרדית שפירושם: "אני תקליט שבור, יש לי מסטיק במוח", כלומר התרבות האמריקאית דפקה לי את החשיבה. לעומת "תספורת השטן", שיר זה מתחיל להראות סימנים יותר אלקטרוניים, אם זה ליינים משניים בבתים(שבאים יחד עם נגינת באנג'ו, מה שמשאיר אותנו באותה אווירה), גיטרה מדוסטרשת עד כדי צרימה בפזמון, ובסולו אחרי הפזמון השני, קטעים נטו אלקטרוניים עם צלילים מסונתזים(כמו אחרי הפזמון הראשון ובסולו). אפשר לומר שהחדשנות בשיר זה היא לקחת את הקאנטרי, שהוא סגנון שמרני ופוריטאני ביסודו, ולהכניס לתוכו את התוכן החושני של הליריקה, הצלילים האלקטרוניים הקיצוניים, ואת שירת ההיפ-הופ השחורה, אך צלולה של בק. בינתיים קיבלנו ווייב כללי של אווירה, והשיר נגמר בסימפול מתוך Universals rhythms של Mandrill, שמציג את בק בתור "קוסם הקצב" שבא ללמד אותנו על המקצבים של היקום.


3. Lord Only Knows – נכנס בצעקה מעוררת, מקצב תופים ו"כישלון" בכניסת הגיטרה, מתחיל השיר שמשלב את שתי הסגנונות הקודמים, קאנטרי בלוז. מילותיו, כמו שבק כבר הכין אותנו, אבסטרקטיות וקשות להבנה. הן יכולות להתפרש כסופה של מערכת יחסים ("You Only Got One Finger Left, And It's Pointing At The Door"), או כקריאה להתעוררות ושינוי חברתי ("Put Your Skeletons In Jail", "'Cause Lord Only knows It’s Getting Late, All Your Senses Are Gone So Don't You Hesitate" ו "Don't Call Us When The New Age Gets Old Enough To Drink") כל אלה מצביעים על בעיות עמוקות בחברה ובדור הצעיר, בעיות שכנראה מטרידות את בק. אחרי הפזמון השני חוזרת המילה Odelay, שהיא שמו של האלבום. היא לקוחה ממילת הסלנג המקסיקנית "Oraly", שבק מספר שבתור ילד היה שומע אותה הרבה ברחוב, בתור תשובה לשאלה "מה שלומך?". אחד מטכנאי הסאונד לא שמע את המילה נכון וכתב אותה Odelay וכך השם נשאר. גם כאן התופים סומפלו, מקטע של Edgar Winters בשם When It Comes. יש כאן שילוב בין אקורדים של גיטרה אקוסטית, ריפים של אקוסטית וריפים של חשמלית. אחרי הפזמון הראשון יש קטע סולו גיטרה לא מוצלח במיוחד אשר מצביע על אחד הדברים שאמרו הDust Brothers בראיון: "…we don't necessarily want you to play things right; we want you to play things cool… our best music comes from mistakes. You're trying to do one thing and then someone makes a mistake and that mistake ends up being the hook of the song, the coolest part of the song."(#3)
הסולו הזה נשמע כאילו הם הקליטו, עשו טעות, והשאירו אותו רק בגלל שהוא נותן אופי. ציטוט זה מראה לנו ששיטת העבודה ודרך החשיבה שלהם מושפעת מתיאוריית האנטרופיה, לפיה העולם הוא כאוס ונוטה להתפוררות וכל ניסיון לשליטה או מניעת התפוררות זו מיותר. העובדה שהם מאמינים שדברים נשמעים הרבה יותר טוב כשהם קורים לא נכון, מנחה את האלבום, ובק זרם איתם והתמסר לשיטת החשיבה הזו. מלבד סימפולי התופים יש כאן בעיקר מוזיקה מוקלטת. בק שר באותה נעימות וניקיון שהיה עד עכשיו, אך הפעם השירה יותר מלודית, פחות היפהופית. השיר מסתיים בפייד אאוט תוך כדי חריזה ילדותית והומוריסטית, דבר שמקל על האוזן שלנו, ומאפשר לנו לקבל את מה שיבוא באווירה יותר קלילה.



4. The New Pollution – השיר מתחיל בקונטרסט אדיר. בק שר מלודיה בקולות, בצורה מאוד נקייה ונעימה לאוזן שמזכירה מאוד את שנות ה60, בעוד שצליל אלקטרוני צורם מתנגן במקביל, תופים שנשמעים כמו פיצוצים וחליל בטונים גבוהים. הוא ממשיך בשיר פאנקי קופצני, עמוס תדרים נמוכים, עם אותו סאונד תופים, באס וגיטרות חשמליות שבק והDust Brothers הרגילו אותנו אליו. המילים של השיר חידתיות מאוד, יש להם פרשנויות רבות כמו: סיפור על בחורה שלא מוצאת את עצמה או בן זוג מתאים בעולם המתועש והקר שלנו, תסכול עקב אימפוטנטיות, ביקורת על העולם האלקטרוני שמאיים על העולם בו אנו חיים ועוד. כל כך הרבה מעריצים ומבקרים ניסו להבין ולנתח מה ניסה בק להגיד בשיר הזה, ובראיון איתו הוא ענה על כך: "…a lot of the lyrics were place-holders. We just grew attached to them. When you hear me singing a lot of the songs, the melody is in my head and the lyrics are there on the paper, but I’ve never actually done it before. So it’s slightly awkward, but it’s also something special"(#4)
במילים אחרות, אין שום משמעות למילים. בק אומר שהייתה מחשבה מאחורי המילים, אך בביצוע שהוקלט זה נשמר מאוד אניגמאטי. לדעתי עדיין השיר מבקר את החברה שלנו, ומציג קריקטורה של האישה המושחתת של אותם ימים. ככל שהאלבום מתקדם, ככה נכנסים יותר רעשים וצלילים צורמים, שאמורים להקשות עלינו את ההקשבה לאלבום, אך בסופו של דבר הם תורמים לכך שהאלבום נשמע כיצירה אחת, שיש קשר בין חלקיה המאוד שונים. השיר נגמר בנעימת סקסופון מסומפלת מתוך Venus של Joe Thomas.
 

odelay נפתח עם הרבה מהכל ובצורה כמעט ספונטנית ועדיין מצליח להישמע מצויין, בפוסטים הבאים נראה אם הוא מצליח לשמור על הקו הזה....

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט 

 


 #1  AllMusic.com, Golden Feeling Review 

#2   Wikipedia- Devil's Haircut
     (אין התייחסות למקור)

#3   Mixonline.com – The Dust Brothers 

#4   Rule forty two – Beck on Odelay 

#5   Whiskey Clone – Derelict 
     (אין התייחסות למקור)

#6  Adam – So Well Remembered

#7  Rule forty two – Beck on Odelay

#8  Whiskey Clone – Readymade
     (אין התייחסות למקור)

#9  Rolling Stones – Odelay by Beck 

#10 Mojo – Odelay 

#11 Mojo - I’m trying to get to this place where you can stand outside the parameters of what’s possible

#12 Glenn - So Well Remembered – Beck: Odelay

#13 Pop Masters – Beck: Odelay

#14 Sputnik Music – Beck Odelay

 


לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון: מה קורה בראש של beck?

חלק שני: Beck - Odelay | אין הגיון בשיגעון

חלק שלישי: Beck - odelay - בונא זה מגניב

חלק רביעי: Odelay - עוד לא נאמרה המילה האחרונה

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות