הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
All That Makes This Album Amazing-Part 2
אמיר מרגלית וליטל שליט
| ראשון | 22.01.12 |
All That Makes This Album Amazing -Part 2
חלק שישי מתוך עבודת המחקר של אמיר מרגלית וליטל שליט על האלבום החמישי של This Binary Universe - BT.
בפוסט הקודם התחלנו לנתח את האלבום ועברנו על יצירות אחת עד שלוש. בפוסט זה ננתח את יצירות ארבע עד שש, כאשר אנחנו משאירים את היצירה השביעית והאחרונה לחלק הבא, האחרון של הסדרה.
כעת, אנחנו ממשיכים את המסע המרתק בעולם שבין אנושי לטכנולוגי, ואתם מוזמנים כמובן.


 

 טראק מס 4: (11:33) 1.618 

לא ניתן להתייחס לטרק זה באלבום של BT מבלי להבין את תולדות ומשמעות המספר שהוא כותרת הטרק. מדובר במספר רב עוצמה שמדבר על עושר, הפנמה והתפתחות אבולוציונית נוספת של המוח האנושי שעתידה לבוא. השילוב שבין אנושי לטכנולוגי הוא מרתק. על פי ההיסטוריונים, ההגדרה הברורה הראשונה למספר 1.618 ניתנה בשנת 300 לפנה"ס על ידי אוקלידס, עליו נאמר כי הוא רואה את היופי במערומיו. לימים נודע המספר 1.618 כ"מספר האלוהים", או כ"חתך הזהב", שכן תופעות רבות בטבע הן עונות להגדרת הפרופורציה שממנה נולד המספר. אותה פרופורציה היא למעשה יחסים בין החלקים לבין עצמם ובינם לבין השלם. למשל:

• זרעי החמנייה לדוגמא, בנויים במעגלים גדלים והולכים, כך שכל רדיוס גדול מקודמו פי 1.618.
• בציוריו של לאונרדו דה-וינצ'י ניתן למצוא יחס של 1.618 פרופורציות בין חלקים שונים.
• גוף האדם, שנאמר עליו כי נברא כך שאם נחלק את אורך זרוע היד באורך שמהכתף למרפק, נקבל גם כן את המספר 1.618.
• ערכים רבים בבוטניקה גם הם תואמים למספר זה, וכך גם מבנים רבים בעולם.
• יהלומים עגולים מלוטשים על בסיס מספר זה גם כן.

אז כיצד בא לידי ביטוי המספר 1.618 בטרק?
כפי שרעיון זה מדבר על שלמות יחסים של החלקים השונים של האובייקט לשלם בטבע, בגוף האדם וכדומה, מנסה BT להתמודד עם הנחה זו וליישם את היחסים בין השלם למרכיביו במוסיקה.
כותרת הטרק מאוד משמעותית ונותנת את המסר המרכזי של הטרק בפרט ושל האלבום כולו. היא יוצרת ניגודיות בין המספר שביחסיו המתמטיים הוא מושלם, לבין המוח האנושי וכיצד הוא מפנים וקולט מידע. הכותרת מתייחסת למספר עשרוני שלמוח האנושי כיום קשה לקטלג בקלות כיוון שהוא אינו שלם או זוגי. המוח עושה את פעולת הקטלוג וההפנמה של פרטים ויזואליים וגם שמיעתיים בצורה הטובה ביותר כאשר מתקיימים אחד משני הדברים הבאים: ניגודיות גבוהה בין דבר אחד לשני לדוגמא שחור אל מול לבן, 0 אל מול 1, וכאשר המידע הנקלט ע"י שמיעה הינו מוכר לאוזן היטב כגון צלילים של טבע, כלים אנלוגיים כגון פסנתר. במקרה זה יש ל BT מסר חדשני ומיוחד. הוא מדבר על העולם העתידני הממוחשב הן מבחינת סאונדים ואכן יש רמה גבוהה מאוד של תכנות צלילים, והן מבחינת התפיסה האנושית של מספרים וחלקים של מקצב ופעמה.
ניתן לומר שבעצם BT מעלה שאלה פילוסופית לגבי האמת ואיך שאנו תופסים אותה. האם האמת שאנו מכירים כ-אמת שלנו היום היא האמת היחידה? האם היא האמת בכלל? מתוך טראק זה מנסה בי טי לשאוב אותנו לתוך עולם אחר על ידי שימוש באלמנטים ממכרים רציפים לאורך הטרק שחוזרים במניפולציות ואפקטורה שונה אך יציבה יחסית בניגוד לטרקים קודמים שניתחנו עד כה. מבחינת מבנה ניתן לומר שאין התנגשות מודעת בין כלים, מוטיבים ומשקלים אלא מגמה יציבה שמתגברת. מקצב התופים האלקטרוני נותן תחושה של יציבות יחד עם גם תנועה, עם זאת השבירות של המנגינה והחיתוך לחלקים היא שמדגימה את השלמות של העולם הממוחשב והחדש עליו מדבר. גם כאשר יש מעבר למוטיב חדש בדקה 08:25 עדיין נשארת התחושה שמדובר בסאגה ארוכה ומושלמת ולא בכך שמשהו חדש מתחיל.
 

 טראק מס 5: (See You On The Other Side (14:23

גם כאן לכותרת הטראק מסר חשוב שלא הכרנו קודם בצורה כל כך מובהקת אצל BT. השאלה הנשאלת למה מתכוון BT כשמדבר על הצד האחר?
על אף שאין שימוש בהמון תדרים נמוכים בטרק זה ויש שימוש בהרבה צלילים גבוהים לא מוכרים לאוזן עדיין הפוליפוניה המעגלית המינורית, יוצרת תחושה של משהו אפל או קודר. אפקט זה מגיע מנגד לאפקט האופטימי שאותו מייצר BT בשאר הטראקים באלבום והוא חדשני. מלבד שימוש בסולם מינורי ובמהלכים הרמוניים שלא מזוהים איתו בשום דבר אחר, כמו למשל אקורד 7, ישנה הדגשה של המרווח חצי-טון, מספר פעמים בסופרן מתחילת הטראק במוטיב המרכזי הראשון, ומספר פעמים בבס החל מ3:47. עם זאת דווקא השילוב שבין הסולם המינורי, שמעביר הרגשה "עצובה", לבין הסאונד החדשני, הדיגיטלי והנקי, יוצר אפקט אופטימי בחיבור האלמנטים ביחד. זוהי חדשנות נוספת שמביא BT והיא משמעות חדשנית לצליל הן מבחינת תפקידו המלודי והן מבחינת התייחסות מדעית לצליל ופירוקו. התייחסות חדשנית זו לא נובעת מהמשמעות המערבית של צליל שמחפשת יחסיות – התאמה לסולם בפרט ויחס לצליל כמתפקד בחלק ממערכת בכלל. כאן המעניין את BT הוא פירוק הצליל לחלקיו הכי קטנים והתייחסות אליו בצורה מדעית במגמה לתת לו משמעות חדשה ושונה. מבחינה זו ניתן לומר שטראק זה באלבום מתקשר בצורה ישירה לאלמנט החמישי ומושפע מאוד מקרלהיינץ שטוקהאוזן.
 

  טראק מס 6: (The Antikythera Mechanism (10:06

ישנו קונטרסט מתחילת הקטע בין המתיקות של סאונד הפסנתר הנשמע לא טבעי (אפקט Bitcrusher שגורם לעיוות דיגיטלי ומקובל מאוד במוזיקה אלקטרונית עכשווית), התפקיד המלודי שלו השואב ממוטיבים קלאסיים, לבין מערבולת הסאונד שהולכת ומתחזקת עד לחיבור במוטיב השני של הקטע בדקה ה – 01:27. אז יש מוטיב בעל שני קולות שנכנסים אחד לתוך השני מבחינת תווך התדרים והצלילים שהם מנוגנים בהם. שני קולות מקבילים אך לכל אחד מהם מלודיה שהיא גם משוחררת מהמלודיה השנייה.

02:34 נכנסת הגיטרה כשהקול העליון ממשיך ומבחינה ריתמית מחזיק צלילים יותר ארוכים.

03:10 מוטיב חדש כשהגיטרה הופכת לכמה רגעים לקול המרכזי.

03:20 נכנסים התופים המעניינים שהם סימן היכר מאוד ברור של BT. יש בהם תדר גבוה מאוד ולכן חולקים תפקיד מלודי עם הבס.

03:57 מוטיב חדש שכבר שלא מזכיר שום כלי אנלוגי ובעצם מורכב מצליל מסונטז ומעוצב באסטטיות רבה.

04:37 נכנס מקצב תופים חדש. כשהבס ממשיך ונותן את הפעמה הראשונה באופן לא סדיר תחילה ופועל ומחזק את התופים.

05:00 נכנס הבס ומוטיב נוסף בתופים.

05:19 מעבר- מעין גשר למוטיב נוסף חדש בתופים בצירוף עם המוטיב הראשון בטראק עם וריאציות מלודיות קלות. לאחר ארבע תיבות התופים לוקחים חלק משמעותי יותר.

06:05 הכינורות הולכים ומתחזקים יש תופים אחרים הפעם הראשונה שהמוטיב נשמע כפיתוח של המוטיב הקודם אך לא באמת.

06:25 מוטיב חדש לגמרי מעבר לתזמורת שנותנת תפקיד מאוד מינימליסטי בעל צלילים קצרים,חדים ומקצב שדומה למוסיקת סרטים בשיא הדרמה. כלי נשיפה שמנוגנים כקדמה לפעמה כל תיבה ומגבירים את המתח לקראת כניסה מחודשת של הכינורות. מוטיב זה מחזיק מעמד הכי הרבה זמן בכל הטראק. הוא מינורי.

07:30 המוטיב מקבל פיתוח כאשר התנועות ההרמוניות בו הופכות צפופות יותר ודווקא כשמצפים לאיזה שהיא הרפיה או פתרון מפתיע המוטיב הבא.

08:04 מוטיב ריתמי חדש. התופים הם המפתח והם מכתיבים את ההתקדמות. עדיין המשקל סימטרי אך מהיר יותר.

08:49 יש תחושה שסוף העולם מתקרב אין רציפות של החלקים. ישנו מבנה מאורגן וברור של הרצף המלודי אך שומעים שהכול מתחיל להתפורר בבירור באמצעות האפקטים המיוחדים של BT. בדקה ה 09:30 כאשר הכול מתפוצץ ויש המון מוטיבים אחד בתוך השני שנמוגים לתוך אקורד אחד ארוך אך לא יציב שמסיים את הטראק.

בשמיעת הטראק בפעם הראשונה צפיפות האירועים והמוטיבים בו, נשמעת רנדומאלית וחסרת משמעות. עם זאת, מתקבלת תחושה שאף מוטיב אינו מגיע למיצוי שלו וגם לא מקבל פיתוח, כאשר מוטיב נוסף חודר אליו וממשיך אותו. השילוב בין חוסר הקשר מיידי הקיים במעברים שבין מוטיב למוטיב, ועם זאת ההקשר המוסיקלי שמצליח לעשות BT שמעדן את המעברים הינו חידוש בעולם המוסיקה והחשיבה המלודית. כמוסיקאים אנו שומעים שכל מוטיב יונק מספר דברים מהמוטיב שקדם לו, אך איננו בטוחים שזהו משהו שניתן לשמוע בשמיעה ראשונה במיוחד אם מדובר דווקא באדם שאינו מוזיקאי.

עד כה בעולם המוסיקה הקלאסית, המעבר בין פרק לפרק, היה על ידי כמה שניות של שקט שנותן סיומת לפרק הקודם והתחלה לפרק הבא. כיום כמובן הדבר לאו דווקא כך, בייחוד מאז תפיסת היצירה כתהליך שקורה בזמן אמת. עם זאת BT מקצין עוד יותר את צפיפות האירועים ומתאים את המוסיקה שלו לדרך החשיבה הטכנולוגית המהירה. קצב החיים שלנו מהיר יותר מבעבר והוא הולך ומאיץ עם ההתפתחות הטכנולוגית. כל דבר שמתחיל מיד כבר מתיישן, והדבר הבא הוא המעניין. ניתן לומר שיש כאן השפעה מערבית מובהקת, כיוון שגם אם BT עושה שימוש נרחב בקצב ובתופים שמשתנים לאורך הטראק ללא הרף, אין ספק שמעברים מהירים בין מוטיבים נובעים מתפיסה מערבית המחפשת התפתחות בכל רגע נתון. במקרה זה נוצר ניגוד כאשר גם יש מעבר מוטיבים מהיר, אך אין שום התפתחות מלודית מובהקת במוטיב עצמו. כל מוטיב מעגלי וחוזר לפחות פעמיים עד למוטיב הבא. שמירה זו על איפוק קבוע היא חדשנית בתפיסתה והיא שגרמה לנו לנסות לחפש תשובה לפשר הדבר בכותרת הטראק.

לפי ויקיפדיה: מנגנון אנטיקיתרה - מחשב אנלוגי קדום (בעוד רוב המחשבים המודרניים הם בינאריים-דיגיטליים), אשר תוכנן ככל הנראה על מנת לחשב מיקומים אסטרונומיים של גרמי שמיים. המנגנון התגלה סמוך לאי היווני אנטיקיתרה (בין קיתרה לכרתים) והוא מתוארך לתקופה שבין 100 לפנה"ס לבין 150 לפנה"ס. המנגנון התגלה בשנת 1902 כשריד בספינה יוונית שטבעה בדרכה לרומא.

המכניזם מכיל 30 גלגלי שיניים ומבחינה טכנולוגית הוא מתוחכם כמו שעונים שנבנו במאה ה-18. הוא מדייק מאוד ועד היום מדענים לא הצליחו לפצח את כל מרכיבי פעילותו ותפקידיו השונים של המכשיר.

לאחר קריאה על מנגנון זה מתבהר כל הרעיון העומד מאחורי הטראק. BT מנסה בעצם לייצג את המכניזם הזה דרך המוסיקה. דבר זה מזכיר מאוד את שטוקהאוזן שניסה להגיע ל"אין" דרך המוסיקה. השינויים המהירים שקורים לא רק מראים על ההתפתחות הטכנולוגית אלא מרמזים על המכניזם עצמו שעוסק בתנועת הכוכבים וגרמי השמים שהיא כמובן תנועה בלתי פוסקת וחסרת מנוחה. כמו כן יש בטראק הספציפי הזה מלודיות מאוד ברורות ומעברים שנראים מאוד ברורים לאמן, ועם זאת לא ברורים למאזין. BT הוא בעצם האמן החוקר ומוביל את המכניזם. התנועות המוסיקליות והקצביות מדמות את תנועות גרמי השמים ולכן המוסיקה היא בצלילים גבוהים בעיקר ובשיא הטראק "שמימיות" ובעלות פאתוס. זהו עוד ניסיון של BT ללכת למשהו לא מוכר, על מנת להביא דרכו, את השינוי התפיסתי והחדשנות לעולם האלקטרוניקה.

 

מנגנון אנטיקיתרה - תרשים וצילום החלק המרכזי.

 

  בפוסט הבא נחתום את עבודת מחקר זו עם ניתוח היצירה האחרונה של האלבום - Good Morning Kaia ולאחר מכן לסיום – סיכום

 המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות