על לימודי תיווי ועיבוד – חדשות מוזיקה
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    על לימודי תיווי ועיבוד

על לימודי תיווי ועיבוד

  מיטשל רוזן – על לימודי תיווי ועיבוד

מיטשל רוזן הוא האחראי ב- Muzik על לימודי התיווי והעיבוד, הכוללים הכרות עם טכניקות עיבוד ותיווי לחטיבת קצב, כלי נשיפה, ורביעיית כלי קשת - במסגרת השנה השנייה למסלול התואר.
מיטשל הוא נגן סקסופון, מלחין ומעבד מוזיקלי. בוגר בית הספר רימון ובעל תואר ראשון, בהצטיינות, מה- Berklee College Of Music בבוסטון. ניגן ועיבד בדיסקים של מיקי שביב, מיקה קרני, מוקי, יוני רכטר, דניאל סלומון והופיע עם חלקם. הלחין את המוזיקה למגוון הצגות וניהל והפיק מוזיקלית תוכניות טלויזיה.

מה החשיבות בלימוד עקרונות התיווי של כל כלי?
"אם מדברים רק על האספקט של המעבד, אז הוא חייב שיהיו לו יכולות וטכניקות של תיווי לכל כלי שהוא כותב לו. המטרה היא שמה שהמעבד יכתוב יבוצע ע"י הנגנים. אם לוקחים את האספקט של המפיק המוזיקלי, אז מטרתו היא לא לדבר בעולם של מטאפורות אלא בשפה מוזיקלית מוכרת ומוסכמת ע"י המעבד והנגנים, שלא יהיה "אני רוצה שזה יהיה ורוד עם סאונד של עננים..."

איזה קבוצת כלים היא האהובה עליך ולמה?
"פששש... אין כזאת. לדעתי כל שיר ומה שמגיע ומתאים לו כדי שהוא ייצא הכי טוב. אני לא יכול להגיד בס – תופים, כי יש שירים שמה שמספיק להם זה גיטרה. סטרינגס מאוד מרגשים אותי אבל גם עוד הרבה דברים אחרים..."

מה האינפוט שלך בקורס? איך ה"אני המוזיקלי" שלך משתקף בביה"ס?
"ה"אני המוזיקלי" שלי הוא שלמרות כל החוקים שיש, בעצם אין חוקים. מה שמצלצל תופס. עם זאת צריך להכיר את הכללים כדי לשבור אותם".

האם יש הבדל לדעתך בין השימוש בכלי נגינה בארץ לעומת חו"ל (למשל כלי נשיפה)? ממה לדעתך נובע ההבדל?
"קודם כל יש הבדל. למרות שבזמן האחרון נעשו בארץ דברים יפים בשימוש בכלי מיתר ובכלי נשיפה. אי אפשר שלא להסתכל על השורשים, מאיפה הדברים התחילו, בחו"ל יש יותר תעוזה בשימוש בכלים ויש מעבדים יותר טובים. הדבר נובע לדעתי מההיסטוריה של הביג-בנד בג'ז, מחזות-זמר ענקיים, הפקות עשירות בכלים כאלה, למשל התזמורות של סינטרה וכו'. יש שם הכרה יותר עמוקה של המדיום. בארץ השורשים הם אקורדיון וקולות, ובחו"ל ההתחלה הייתה סווינג וכלי נשיפה. השימוש במדיום של הכלים האלה פשוט יותר מושרש שם מאשר פה".

האם יש עקרונות בתיווי שאפשר לנצל לעבודת מחשב (פרוגרמינג וסטיילינג) או שאלה עולמות נפרדים לחלוטין עדיין?
"אני חושב שכל דבר שקשור למוזיקה עוזר במודע או שלא במודע. בין אם זה להכיר סאונד של כינור ואז לתכנת סאונד דומה על המחשב ובין אם מדובר בהכרת טכניקות של עיבוד ואז ליצור טרק לפי זה (מבחינת התפתחות למשל), דבר שיכול לבוא לידי ביטוי גם בטרק אלקטרוני לגמרי."

איך הניסיון שלך בעבודה עם אמנים בעלי תכנים מוזיקליים שונים (מוקי, מיקה קרני ...) משתקף בשיעורים?
"אין יותר טוב מהניסיון בשטח. כמי שמעביר את הקורס חשוב בעיני להראות דוגמאות מהניסיון האישי שלי כדי שהסטודנטים יוכלו לשמוע ולחוות את הדברים בצורה הקרובה ביותר. למשל התמודדות עם שיר שכתבתי לו עיבוד – לשתף אותם בלבטים ולהשמיע דוגמאות של דברים שעבדו טוב, וגם של דברים שעבדו פחות טוב."

תיווי ידני מול תיווי ממוחשב – מה עדיף?
"תיווי ידני הוא עולם הולך ונעלם. המחשב עוזר בקיצור הזמן באופן משמעותי. לכתוב פרטיטורה לתזמורת סימפונית יכול לקחת ימים לעומת לחיצה קלה על הכפתור. תוכנות תיווי כמו encore, finale, sybeliyus עונות על כל הצרכים – מהבעת דינמיקה, ארטיקולציה (לגאטו, סטאקטו וכו') ועד להוספת טקסט להסברים."
 
על לימודי תיווי ועיבוד – חדשות מוזיקה