הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
על המינימליזם במוזיקה
ענת גוטמן
| שני | 06.06.11 |
על המינימליזם במוסיקה
חלק שלישי מתוך עבודת המחקר של ענת גוטמן - 'המינימליזם של סטיב רייך והעדרו כפי שהוא מומחש ב - Different Trains: ניתוח היצירה ומחשבות'.

המשך הבירור לגבי המושג "מינימליזם"– בפוסט זה נגלה מה שייכת האסתטיקה המינימליסטית מאומנות הפלסטית לתחום המוסיקה.
 

המינימליזם המוסיקלי המקורי

המונח מינימליזם עלה לראשונה בהקשר של מוזיקה ע”י מבקר האומנות טום ג'ונסון ב-1972, כשתיאר קונצרט שנכח בו. כדי להסביר את כוונתו השתמש בתיאורים שונים כדי להסביר אותו: שטוח, סטטי,היפנוטי. ב-1977 במאמרו "what is minimalism really about" פיתח עוד את המונח,והוסיף לו תארים:  חזרתיות, שינויים זעירים, hyper-clarity, encouraging more subtle perceptions, יצירת מוזיקה שהיא פחות דרמטית, הנובעת בחלקה מתרבויות מסויימות באסיה ובאפריקה".

הדומה בין המינימליזם באומנות הפלסטית לזה במוזיקה -   הרעיון שמאחורי החזרתיות העיקשת על אותה תבנית מוזיקלית, המיעוט בהתפחות ביצירה , הוא אותו רעיון שמאחורי הצורות הגיאומטריות הפשוטות הלא מפותחות  שבאמנות הפלסטית.  ההיפנוטיות של היצירה המוזיקלית שמסיחה את דעתו של המאזין מהיצירה ומפנה אותו אל עצמו, נותנת למחשבותיו לנדוד הלאה מהדימוי (המוזיקלי במקרה הזה) ,פנימה ,אל תוך נפשו -  דומה לבהייה בציור הלא מורכב , שלא מסגיר את כוונתו לצופה ומכריח את הצופה לצלול פנימה ולדלות אותו מנבכי נפשו הוא.

 כמו באומנות פלסטית, גם בתחום המוזיקה עלו ביקורות על השימוש במונח מינימליזם.  במאמר מקיף על יצירתו של המלחין מורטון פלדמן, מתייחס . המבקר ג'ונתן ברנרד לרלוונטיות של המונח לתחום המוסיקה. ברנרד טוען ש "יש להיזהר מלקרוא ליצירתו של פלדמן מינימליזם, שכן המיעוט של האירועים לאורך זמן גורמים למאזין דווקא למקד מאוד את תשומת הלב שלו בכל אירוע, ולחשוף אותו במלוא הייחודיות שלו. כתוצאה מכך , מנקודת מבט מינימליסטית , נוצרת מוזיקה של חלקים במקום מכלול אחד שלם".

ה"מינימליזם" המוסיקלי המקורי - בדומה ל"מינימליזם" שהציעו ציירים כמו רוברט מוריס ודונלד ג'אד בשנות החמישים - לא היה אנטי-אוונגרד כפי שאוהבים לתאר אותו, אלא אוונגרד חלופי. הוא היה מרכיב אחד בפאזל אלטרנטיווי גדול, שבו מוסיקה שאינה מזוהה דווקא עם ה"מינימליזם" הניו-יורקי של רייך ,גלאס, יאנג וריילי, שבא אחריו.

דוגמאות ליצירות של המינימליזם המוסיקלי המקורי : יצירות רבות של מורטון פלדמן ושל ג'יימס טני; "אני יושב בחדר" של אלווין לוסיה, "Coming Together" מאת פרדריק ז'בסקי; "הלימוד הגדול" מאת קורנליוס קרדיו; "דמו של ישו מעולם לא הכזיב אותי", מאת גאווין בראיירס; "איגוד הפועלים" מאת לואיס אנדריסן; המיניאטורות של הווארד סקמפטון.  מקצת היוצרים הללו, ולפחות שניים מן ה"מינימליסטים" הניו-יורקיים - רייך (אולי רק באופן חלקי) וגלאס (בבירור) - שינו את סגנונם ואת מטרותיהם. אין זה עניין ביוגרפי בלבד אלא רוח התקופה. 

המינימליזם ה"ניו יורקי"

ארבעת המייסדים הניו-יורקים של "המוסיקה המינימלית"- לה מונט יאנג, טרי ריילי, פיליפ גלאס וסטיב רייך, כולם נולדו בטווח של שנה וחצי זה מזה - סימנו מהלך טוטלי חדש במוסיקה.  יצירותיהם נשענו על מאגר מצומצם, מוקפד ומחושב, של מרכיבים ועל מינימום של ניגודים (ובו בזמן על שינויים דקים ביותר). הם ויתרו על "פיתוח", על צבירת ריגושים, על שיאים דרמטיים. הם הציעו הגדרות חדשות (עם תקדימים ביפאן, באינדונזיה, באפריקה, בהודו, ביצירותיו וברעיונותיו של ג'ון קייג', בג'אז של ג'ון קולטריין) לאמנות המוסיקה. הם התרחקו מכל רומנטיזציה. גלגולו החוזר ונשנה, הכמעט סטאטי, של החומר ביצירותיהם לא התכוון ללטף את המאזינים (ולהיות, כפי שהעיר לוצ'אנו בריו בהתנשאות האופיינית לו, "טפט מוסיקלי"), וגם לא למשוך אותם לטראנס. ה"מינימליסטים" ביקשו קשב דרוך, ולא החניפו לקהל ה"ממוצע" ולהרגליו; יצירותיהם לא סיפקו מנגינות ש"אפשר לקחת הביתה", מה גם שרובן היו מודולריות, וכל ביצוע שלהן - חד פעמי. אין זה מקרה שה"מוסיקה המינימלית" נוגנה בימיה הראשונים בגלריות ובמועדונים קטנים, באנסמבלים מתמחים (ובהם גם האנסמבל של סטיב רייך). 

אף אחד מהארבעה לא העריך את העובדה שתייגו אותו כמינימליסט, רק יאנג, וגם הוא -  רק לגבי עבודותיו המוקדמות. ההתנגדות להגדרות הללו קיימת, מכיוון שבמרבית היצירות המקוטלגות כמינימלסטיות, יש מורכבות וסוג של מקסימליזם, כלומר - דווקא ביטוי של הקוטב הנגדי למינימליזם

 

בפוסט הקרוב נכיר מקרוב סטיב רייך ואת אבני הדרך המוסיקליות  שלו, שסללו את הדרך אל -   .different trains

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט


  לכל הפוסטים בסדרה:

 חלק ראשון: על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מינימליזם?

חלק שני: על המינימליזם באומנות הפלסטית

חלק שלישי: על המינימליזם במוזיקה

חלק רביעי: חייו של סטיב רייך ופועלו המוסיקלי

חלק חמישי: סטיב רייך - רכבות שונות

חלק שישי: different trains - על המינימליזם והעדרו ביצירה

חלק שביעי: 'רכבות שונות' - ניתוח היצירה (לא) למוזיקאים בלבד

חלק שמיני: סטיב רייך - Different Trains | חלק אחרון

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות