הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
על הלייבל 4AD ועל Ivo Watts Russell
מיקה מעוז
| שלישי | 06.12.11 |
על הלייבל 4AD ועל Ivo Watts Russell
חלק שני מתוך עבודת המחקר של מיקה מעוז על הסופרגרופ This Mortal Coil מבית היוצר של הלייבל 4AD.

4AD הוא לייבל עצמאי (indie) ומפורסם שהוקם ב - 1979 באנגליה ע"י Ivo Watts Russell וקיים עד היום. האיש והלייבל התלכדו לידי ישות אחת, ולא ניתן להסביר על הלייבל מבלי לדבר על Ivo, או לדבר על תרומתו של Ivo למוזיקה באופן כללי, לולי הקים את הלייבל.
בשניי הפוסטים הבאים ננסה להראות את חלק ממאפייניו של הקשר הסבוך בין Ivo לבין הלייבל שיצר

Ivo - נולד ב – 1954 בנורת'האמפטונשר שבאנגליה. את רוב ילדותו בילה בהאזנה לתוכנית הרדיו של ג'ון פיל. כשהבין שהוא רוצה לחיות בסביבה מוזיקלית, הוא עבר ללונדון (ב - 1972) והחל לעבוד במספר חנויות תקליטים. באותו הזמן הכיר את סטיב וובון, לקוח שהעריך מוזיקה ומצא דיבור משותף עם Ivo, וכשהתקדם Ivo להיות מנהל, שכר את סטיב כעוזרו. ב – 1975 חזר Ivo מטיול במרוקו, חיפש אחר עבודה ומצא את סטיב שבדיוק עבד בחנות חדשה שפתחה חברת - Beggars Banquet (רשת חנויות תקליטים בזמנו), וכך הגיע Ivo למנהל החנות מרטין מילס, שמינה את Ivo למנהל של החנות השלישית שנפתחה באילינג (עיירה הנמצאת ברובע אילינג, למעשה פרבר של לונדון). ב - 1979 נהפכו ה- Beggars Banquet מרשת חנויות תקליטים ללייבל עצמאי ומצליח. Ivo שהועלה בדרגת חשיבותו, היה המנהל של פיטר קנט – חובב מוזיקה מושבע שניהל בזמנו חנות של ה"Beggars". השניים היו מקשיבים יחד לקלטות ודמואים שהיו משאירים מוזיקאים בחנות. בעיקר התלהבו השניים מקלטת שהשאירו להם להקה בשם Modern English, עליה הם התעקשו עם מרטין מילס (מנהל ה - Beggars Banquet) שיחתים אותה. מרטין נכנע לאחר שהבין שהוא עומד מול שניים שלא יחדלו להטריד אותו, ולכן החליט לתת להם לפתוח לייבל מטעם Beggars Banquet, שיכשיר את הלהקות, והטובות ביותר יחתמו אצלו. הם לוו 2000 לירות סטרלינג והתחילו לבנות את הלייבל שלהם, וכך קרה שנוצר הלייבל AD4.

השם האמיתי הראשוני של ה - AD4 היה Axis Record, אך שונה בעקבות לייבל נוסף עם אותו שם. זה התחיל מפליירים עליהם היה כתוב 1980 Forward, עבר ל – AD 1984, ונהייה לבסוף AD4!

מה שקרה בפועל באותו זמן, הוא שלאט לאט התחילו Ivo ופיטר לעבוד עם אמנים ולשחרר תקליטים בתור לייבל עצמאי. עם הכסף שהרוויחו מהפרסומים והסינגלים שיצאו (Dark entries ,Bauhause), הם קנו את ההקלטות של להקת "Rema Rema" , מחברת תקליטים בשם Carisma ובנוסף השכירו סטודיו בשביל הלהקה Modern English.
רוב הלהקות באותה תקופה שהגיעו ללייבל, היו מרקע הPאנק, והשתנו קצת במהלך שהותם בלייבל (כנראה שזה היה בלתי נמנע).
כשנשאל Ivo איך הוא בוחר את הלהקות ללייבל, ענה כי מה שחשוב זה כמה אתה מושפע ממה שאתה שומע.

 
"Something that makes me feel good... something that makes me want to go back and listen... seductive, some kind of connection... The challenge of music is to provoke a response."
 

כאשר הבין Ivo שלמוזיקה יש עוד פנים, החל לתת חשיבות גדולה לעיצוב הגראפי שנהפך להיות חלק בלתי נפרד מהזהות של AD4. עטיפות התקליטים היו פרי מוחם של מי שעמדו אז בראש העיצוב הגראפי - הגרפיקאי Oliver Vaughan והצלםְNigel Grierson שביחד נקראו Envelop23. Ivo מזכיר ומציין את העבודה החשובה שעשו בעיצוב עטיפות האלבומים:
 
"the involvement of 23 Envelope (the designers who do all 4AD sleeves) has helped focus the presentation of our releases, and has shown that all of us care about what we're doing. We care that music _is_ special, can be an important part of one's life, and that it deserves to be packaged and put together in a serious and artistic, professional way"

מהר מאוד AD4 יצרו לעצמם שם. הם הגדירו את עצמם כבית למוסיקה אטמוספרית, נותנת בראש, חדשה ואומנותית. זה בא לידי ביטוי כבר בסינגל השני שהוציאו להקת Modern English בשביל AD4 שנקרא: "Gathering Dust", שם גם העיצוב הגראפי ייצג את AD4 בכבוד.

פיטר ו - Ivo החליטו שבתור התחלה – הם יוציאו ארבעה סינגלים. למרות האיכות הלא טובה, עוד באותו שבוע היה בידם תקליט אותו הם מתכוונים להוציא אל העולם. הסינגלים הורכבו מ –
1. "being boiled" של דייוויד נייט.
2. "She's my girl" (פופ פסיכדלי),
3. "Dark Entries " של ה- Bauhaus's( שבסופו של דבר היה משמעותי ביותר),
4. "No Turning Back".- Shox's Depeche Mode -esque

בזמן שהסינגלים עשו את שלהם ברחבי אנגליה, הצעד הבא של Ivo היה חשוב ביותר מבחינתו:
סיבה להמשיך...
באותו היום שהגיע לחנות נתקל Ivo בלהקת ""Rema Rema שבדיוק השמיעו לפיטר את הדמו שלהם.
"it was the first point I knew that we were actually doing something serious."

כך אמר והחתים אותם מיד. וכך התנהלו השנים הראשונות בניסיונות לחפש משהו מקורי וייחודי ללייבל. בין הלהקות שהחתים באותו הזמן:
The birthday party"", "Bauhaus", "Rema Rema", "Modern English".

Ivo שהיה מעריץ ומושפע מלהקת Wire" " (להקת Pאנק רוק שהוקמה ב- 76), פגש שניים מהחבורה (ברוס גילברט וגראהם לואיס) בהופעה של ה - "Bauhaus's"והם הציעו לו לעבוד איתם, כשהתוצאה הייתה שני תקליטים מיוחדים ומרתקים של מוסיקה אלקטרונית ניסויית.
אי פי (EP) שנקרא: "Like this For ages" תחת השם Cupol, ועוד אלבום באורך מלא תחת שמם של השניים (ברוס גילברט וגראהם לואיס שמאוחר יותר הפיקו את הסינגל של "The The" - "Controversial Subject").

בפוסט הבא נמשיך לספר על פועלו של Ivo במסגרת הלייבל 4AD ונראה כיצד התפתחו השניים (האיש והלייבל) במשך השנים.

 המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט



 לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון:  4AD - This Mortal Coil - חלק ראשון

חלק שני: על הלייבל 4AD ועל Ivo Watts Russell

חלק שלישי:  4AD - המשך סקירת הלייבל

חלק רביעי: This Mortal Coil

חלק חמישי: הסופרגרופ שמאחורי This Mortal Coil

חלק שישי: על האלבום It Will End In Tears

חלק שביעי: על האלבום It Will End In Tears – המשך

חלק שמיני: על האלבום It Will End In Tears – חלק אחרון
 

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות