הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
סקירת היצירה - Life Forms של FSOL
בלומנפלד שגיא
| רביעי | 03.08.11 |
סקירת היצירה  - Life Forms של FSOL

חלק שלישי מתוך עבודת המחקר על "Life Forms" של ה - Future sound of London

בפוסט זה נלך צעד צעד בשבילי האלבום (הכפול) life form, נקשיב למים זורמים, לחיישן של קצב לב מצפצף, למכות חשמל שכמו מנסות להחיות מישהו שמת, וניכנס לגופו להקשיב להתרחשויות מבפנים ואז אט אט נצא חזרה החוצה.

                      

Life forms הוא אלבום מנצנץ עם מלודיות שקופות אווירה לחה ואטמוספרה שלווה. רצועות שנכנסות ויוצאות מבלי התחלה אמצע וסוף. באלבום זה המאזין יכול לקבל הבלח של מלודיה שמימיית שמוחבאת בתוך סביבת סאונד עילאית . המוסיקה עצמה די פשוטה , אך מהאלבום עולה תחושה שהצמד הזה עלה על משהו ייחודי ,שאף הרכב אלקטרוני אחר לא הצליח להעביר את הפן המיוחד הרגשי ואת הפירוש האינסטרומנטאלי הייחודי כמו ש - f.s.o.l מצליחים לתת.

 

הדיסק הראשון נפתח בקולות עמומים של דפיקות, כלי נשיפה , השפרצות של סאונדים אלקטרוניים וקריאות של חיות מהדהדות , על רקע מלודיות מפחידות ומוזרות שהוכנסו פנימה כל זה לצד צלצול פעמונים שמתנגנים באומללות וחוסר תקווה. בטרק השני , ill flower , המוסיקה הופכת לקודרת ומפחידה יותר, אבל האפלוליות מתחלפת ישר למחרוזת צלילים ומלודיות שמקנות תחושה של ציפה על פני המים, הראש צף ואין תחושה ברגליים ,תחושה אינסופית, עד שביטים כבדים נוחתים ופתאום נדמה שהכול חוזר לנקודת ההתחלה, שקצב פעימות הלב של משהו חוצני חזר חזרה. זו ההיווצרות של הטרק הבא - flak , ill flower בעצם נגמר מבלי לשים לב.

Flak  ממשיך ל –birds wings  אך נשמע כהמשך של,  ובעצם כסוג של סיום למופע ההתחלתי המרהיב של תחילת הדיסק.  במעבר לטרק dead skin cells יש תחושה שעברנו מימד או פרק בסיפור. כאן ממש שומעים טרק שונה שמזיז את זוית הראייה, זהו בעצם הטרק הראשון שניתן לנגן אותו לבד,מחוץ לרצף האלבום, ועדיין לקבל את האווירה הכוללת של האלבום כולו. בטרק זה יש נגיעות מתגלגלות של פסנתר בתוך צלילים של יער גשם. טיפות של מים הניתזות על לבלובי פרחים וציוץ ציפורים. מהר מאד נשמעים קולות ורעשים אלקטרוניים לצד תופים שנשמעים כאילו הם עשויים מעץ ולבסוף גיטרות אקוסטיות שחוזרות בלופ מתמשך ושוב מכניסות את המאזין למצב ציפה ולאט לאט נמוג, משהו כמו תקתוק של שעון מצטרף מרחוק ועכשיו מצטרף ביט ופדים ארוכים בצירוף אנחות ווקאליות של אישה. קיק רך מתחיל להתנגן ו life forms מתחיל. זהו הקטע הכי לא מעודן ורך בכל האלבום, הקטע הולך קדימה ואחורה בקטעי לופ עד שמתמוסס לתוך eggshell פעמוני רוח מתנופפים ברוח ומלודיות שנשמעות עשויות מתופי עץ מפצות על הבס שמתנגן מתחת זה נמוג וחוזר חזרה במלוא תפארת הצבעים והצלילים.

I think I'm a bit afraid; I can hear myself מים זורמים וחיישן של קצב לב מצפצף, מכות חשמל כאילו מנסות להחיות מישהו שמת ואז נכנסים לגופו ושומעים את ההתרחשויות מבפנים ולאט לאט יוצאים חזרה החוצה בניגוד מוחלט לעבר נופים מרהיבים של העולם.

 הדיסק השני נפתח עם domain, ברוח המנדנדת אותך מצד לצד ומלודיה נעימה שמזכירה לך שלפעמים בא לך להיות תינוק. הכל טוב, הכל נעים, רחש גלים ממש סרט אמריקאי קיטשי שמסתיים עם סוף טוב ולאט לאט מתחילים לשמוע קולות אנשים ברקע כאילו הקליטו אותם בטרמינל של שדה תעופה,שגם הם הולכים ונמוגים. הטרק הראשון והמרגיע מתחלף בטרק שנשמע כמו סיוט שמתרחש בתוך מחשב-על,ונותן תחושה שאתה תקוע בתוכו. הלופים מדגישים את הסיוט. קול אישה שזור בתוך אפקט מחשבי שבכל פעם מהדהד בירייה שמנסה להעיר אותך מהסיוט המתמשך אך אט אט חוזרים הלופים של ההתחלה ומחזירים אותך לתוך הלופ שאתה עצמך תקוע בתוכו. בתוך האווירה המסתורית שהוכנסת אליה פדים של פסנתר נשמעים ברקע כאילו הם התקווה שלך לצאת מהמצב הקיים . הטרק מסתיים וממשיך ל interstat  , טרק שהוא סוג של מעבר לטרק הבא אחריו, vertical pig,  שבו אתה נכנס שוב לתוך סיוט מתמשך עם קולות וסאונדים אפלים, וקצב שמשאיר אותך בתנועה מתמדת בתוך הטרק (הסיוט)  הכל חוזר על עצמו בלופים, כאילו אין סוף לסיוט.

הסיוט מסתיים בטרק הבא cerebral  שהוא טרק פשוט להפליא של פזמון שחוזר בלופ ומעניק רגיעה מסויימת, כשחליל הצד נכנס . בד בבד , כל הזמן עוטפת את המאזין אווירה שנותנת לו  תחושה של תנועה, גיטרת הבס ששרצה למטה גם תורמת לכך , ומעליה קול של בחורה. הטרק הבא, life forms end , הוא רמיקס פחות פורמאלי ל life forms  , טרק זה מסתיים בקצב ריתמי, לופי.

Vit  מתחיל עם סוג של סמפל שנשמע כמו מטוס היורד בחדות לאדמה, אולי זה איזשהו רצון לקשר בין האדמה לבין השמימיות.  הטרק ממשיך בדפיקות מסומפלות של ענק המנסה להתקדם בכבדות לעבר משהו ופתאום מגיע הקצב הריתמי שמבטל את הכבדות שהייתה מקודם.

שלושת הטרקים האחרונים לא נראים כאילו שינו או חידשו במשהו , רצים בהם לופים של קצב שחוזרים על עצמם לאורך כל הטרקים ומדי פעם נכנסים סאונדים מסומפלים.

 

בפוסט הבא נשמע את פי הנערים. מה יש לבריאן ולגרי לומר על החוקים הברורים והמשעממים של הדאנס, על הפוקוס שלהם בסאונד ולא בויז'ואל, ונראה לאן גרי שולח את החלוקה לז'אנרים מוזיקליים (רמז:fuck genres, man! )

 

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט


 לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון: הסאונד העתידי של לונדון, ישר ממנצ'סטר

חלק שני: Future Sound Of London -תפיסת עולם והשפעות

חלק שלישי: סקירת היצירה - Life Forms של FSOL

חלק רביעי: Future sound of London - ציטוטים נבחרים

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות