הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
סטיב רייך - Different Trains | חלק אחרון
ענת גוטמן
| שני | 11.07.11 |
סטיב רייך - Different Trains | חלק אחרון

חלק שמיני מתוך עבודת המחקר של ענת גוטמן - 'המינימליזם של סטיב רייך והעדרו כפי שהוא מומחש ב - Different-Trains: ניתוח היצירה ומחשבות'.
פרק אחרון בסדרה. נתקדם בניתוח המוזיקלי של היצירה שהתחלנו בפוסט הקודם.


חלק שני ביצירה: Europe – During  the war

החלק מתחיל בצופרי אזעקה, שמייללים לכל אורכו. הטקסט (והתמונות( בחלק זה :

1940

On my birthday

The Germans walked in

Walked into Holland

Germans invaded Hungary

I was in second grade

I had a teacher

A very tall man, his hair was concretely plastered smooth

He said black craws invaded our country many years ago

And he pointed right at me

No more school

You must go away

And she said quick go

And he said don’t breathe

Into those cattle wagons

For 4 days and 4 nights

And then we went through these strange sounding names

Polish names

Lots of cattle wagons there

They were loaded with people

They shaved us

They tattooed a number on our arm

Flames going up to the sky – it was smoking

 

בשונה מבחלק הראשון בו ההצללה של הדיבור ניגנה אחריו, בחלק השני  של היצירה , "גרמניה, במהלך המלחמה” , ההצללה (הפראזה המוסיקלית שחולצה מכל ניגון דיבור) מלווה את הדיבור בו זמנית.

הצופר עולה וירד לאורך כל היצירה, עובר מהפרונט לרקע, ומייצר רעש מטריד שיחד עם האוסטינטו הוא הקרקע של החלק השני. אם בחלק הראשון היה זה צופר הרכבת פה זה צופר האזעקה, מנוגן בסאמפלר. מנגן מרווח של אוקטבה, כל תמונה הוא משתנה בהתאם לסולם. 

החצי הראשון של חלק 2 מתנהל בקצב איטי, בחצי השני האוסטינטו בדבל טיים , הבהילות מתגברת, הכינורות מצטרפים בצליל צורם גבוה לשריקת הרכבת, מייצרים דיסטרב ,דיסוננס.

התמונות בחלק השני קצרות יותר ורבות יותר. זה תורם לתחושת הבהילות ,קוצר הזמן, כמו כשצריכים להספיק משהו כי הסוף קרוב

מתחילת הפרק השני עד סופו, הקול האנושי כבר לא במרכז, גם מבחינת המיקס, וגם מבחינת עד כמה הטקסט ברור: בחצי הראשון זה בגלל הצופר שעולה ויורד ללא הרף ברקע, בחצי השני השריקות החדות של הרכבת והכינורות החדים יחד איתן מוחקות את הפראזות הקטנות של הדיבור ואת הליוו המלודי שלהם . הקול האנושי נדחק ע"י הצופרים, מרכז הקשב עובר מהעדויות, מהמנגינה של הדיבור, לתחושת הבהילות והאסון שמתקרב.

דווקא בחלק של היצירה מבין השלושה בו העדויות האנושיות אמורות להיות הכי בעלות משקל, הן הכי פחות מקבלות מקום במוסיקה . מרפרר למחיקה של הקול האנושי , של האדם ,שהתרחשה שם.

את החלק השני חותמים הצופרים, המוות שעולה מהארובות . בתמונה האחרונה בחלק השני , האוסטינטו שרץ כבר 15 דקות רצוף ,מפסיק –flames going up to the sky –it was smoking.  התנועה (תנועה מסמלת משהו חי) נפסקה, החיים נפסקו.

חלק שלישי:  After the war 

התנועה מתחילה לחזור בהיסוס - החיים מתחילים לחזור.

Phasing בכל תמונה, כלי אחד מתחיל ואח"כ נכנס שוב אותו התפקיד, בהפרש זמן קטן מאוד, מה שיוצר פאזות. הכינורות נכנסים יוצאים מפאזות. הפייזינג הוא כמו קינה בלתי פוסקת. כמו מקהלה של מקונננים .של מנחמי אבלים .

הקטע שחותם את היצירה ונמצא בתוך "AFTER THE WAR” אמור להיות ,לפי תוכנו בתוך "DURING THE WAR” . כמו בפייזינג שהוא עושה עם הכינורות, רייך קופץ כאן אחורה בזמן בסוף היצירה

בחלק זה ,בשונה מהקודמים, המלודיה של המילים מנוגנת ע"י רוב ההרכב – אם עד עכשיו כינור אחד ניגן אותה בעוד ששאר השלשה החזיקה תפקידים שונים, רוב הרביעיה מתגייסת לנגן את המלודיה, רייך משאיר כלי אחד מאחור שמחזיק את האוסטינטו.  ההרכב כולו מנגן את הדיבור . הרביעיה מנגנת את הדיבור עצמו או סביבו ,לידו ,סביב המלודיה שלו.

העדויות מתערבבות- של האומנת, הכרטיסן, רחלה ופאול הניצולים.

מלבד בתמונה אחת באמצע החלק,בה מופיע צופר רכבת ,אין צופרים בחלק זה,אזעקה או רכבות.  

חוזרים לתמונות ארוכות.

בחלק השלישי,בשונה מקודמיו,  יש תנועה הרמונית בתוך תמונות. גם בתמונות שבאו מהחלק הראשון , הן דומות למקור, אבל יש בהם תנועה הרמונית . והאוסטינטו הוא של קווינטה ,מה שלא נותן תחושה של באיזה סולם נמצאים – מג'ור או מינור.  ההקשר של התמונות האלו כבר אחר לגמרי.

נדמה מהמוזיקה שהתקווה חוזרת, בתמונה "going to America” . הדינמיקה מתגברת פתאום חוזרים איזכורים מהחלק הראשון – from new York to Los Angeles   אבל זה רק דומה – לעומת החלק הראשון ,הכינורות מנגנים כאן את האוסטינטו במרווח אחר ,של קווינטה למעלה (ולא קוורטה)  ובתוך איזכור זה,הצופרים חוזרים לרגע ,אבל נמוגים אחרי שהם מסתיימים.

המלחמה נגמרה. הניצולים נוסעים לאמריקה, ללוס אנג'לס ,לניו יורק. והמקומיים ,הם ממשיכים לנסוע מניו ללוס אנג'לס, כמו שנסעו ב-39 ב- 40 ,41 .

אבל היום , אומר העד, " their all gone" .  הכול כמו אז, אותן רכבות אותם קווים , פשוט היום, הם כולם אינם .  שוב המינימליזם המדוייק עד כאב.

היצירה מסתיימת בקטע קטן ,שסגור בתוך עצמו אבל קשור להכול – על ילדה קטנה שהגרמנים אהבו להקשיב לשירה שלה , וכשהשתתקה הם ביקשו, עוד, עוד, והריעו לה, והכינורות מציירים בשירה שמיימית את הנשימה האחרונה שלה, בפייזינג אחרון ביצירה,  ופוסקים בבת אחת, כשצליל מתמשך אחרון נשאר מאחור, ואז חוזרים כמו מנסים לקחת עוד נשימה אחת , ומשתתקים לגמרי.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט

ביבליוגרפיה
Keith potter , Four musical minimalists, Cambridge university press(2000) , http://www.google.com/books?hl=iw&lr=&id=sc61Gy3r8HAC&oi=fnd&pg=PR11&dq=+steve+reich&ots=bvUbemQRJT&sig=5ZWt4ZfCUlWiBNgSm82DtVG_0sY#v=onepage&q=&f=false
Joshua Klein , Steve Reich interview , posted November 22, 2006 , http://pitchfork.com/features/interviews/6490-steve-reich/
זהר שרון, בצילה של רכבת דוהרת מאת:   בתאריך 11/08/01 http://www.hasharat.co.il/html/article_1911.php 
עודד אסף,  "ככה אני אוהב את זה" , הארץ http://www.haaretz.com/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=828278&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
דיוויד יום, "מסכת טבע האדם"
דיאלקטיקה היגליאנית  http://he.wikipedia.org/wiki/דיאלקטיקה
 
Tony Haywood , http://www.musicweb-international.com/classRev/2005/Sep05/Reich_trains_sigcd064.htm
Steve Reich, Music as a Gradual Process  , 27jul08  http://www.synthtopia.com/content/2008/07/27/music-as-a-gradual-process-by-steve-reich/

 


  לכל הפוסטים בסדרה:

 חלק ראשון: על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מינימליזם?

חלק שני: על המינימליזם באומנות הפלסטית

חלק שלישי: על המינימליזם במוזיקה

חלק רביעי: חייו של סטיב רייך ופועלו המוסיקלי

חלק חמישי: סטיב רייך - רכבות שונות

חלק שישי: different trains - על המינימליזם והעדרו ביצירה

חלק שביעי: 'רכבות שונות' - ניתוח היצירה (לא) למוזיקאים בלבד

חלק שמיני: סטיב רייך - Different Trains | חלק אחרון

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות