מסימנים של חולשה ל-11א - הרקע והחזית מתחלפים
ענת גוטמן
| שני | 29.08.11 |
מסימנים של חולשה ל-11א- הרקע וקידמת הבמה מתחלפים
חלק שני מתוך עבודת הסמינריון של ענת גוטמן ממלכות הרוק ב"סימנים של חולשה" למלכות האלקטרו ב"11א"
 
 "you take the background and put it in the foreground "
(thelonius monk)
בפוסטים הבאים נשווה בין שני אלבומי מפתח במוסיקה הישראלית- "סימנים של חולשה" (1993) ו- "11א" (2005)
כדי להדגים את ההתפתחות בחשיבתו ההפקתית של רע מוכיח, ובעיקר את האומץ ואת החופש שצבר עם השנים, כלים שאיפשרו לו לקחת את מה שהיה הרקע, ולהעביר אותו לקדמת הבמה.
אך תחילה, בפוסט זה נתמקד במקומה של האלקטרוניקה במוסיקה הישראלית ובהתפתחותה לאורך השנים.
 

שני העשורים של פעילותו המוסיקלית מציגים את מוכיח כיוצר נועז, עשיר מוסיקלית ואישיותית, שככל שהוא מתפתח ועובר דרך, כך הוא מרשה לעצמו יותר ויותר מבחינה מוסיקלית. מה שמרתק בעיני ביצירה שלו הוא שמצד אחד, מבחינת התוכן, החומר המוסיקלי – היצירה שלו לא מתחשבת בגבולות ובמוסכמות, ומצד שני, מבחינת צורה - היא מצייתת לגמרי למבנה ,לחוקיות ,ולעקרונות מוסיקליים.
אם מותחים קו בין שני האלבומים המדוברים בעבודה זו ,ש-11 שנים מפרידות ביניהם , אפשר לראות את ההתפתחות של רע משותף משמעותי אך נחבא אל הכלים בהפקה ב"סימנים של חולשה", שותף שמוסיף לה את טביעת האצבע הייחודית שלו אמנם אך נותר בשוליים ואת הטון נותן סחרוף,בהפקה שהרוק הוא לב ליבה – לשותף מלא ביצירה, בכתיבה ובהפקה של 11א, אלבום בו רע הוא נותן הטון בבירור, אלבום שהשירים בו הם למעשה יצירות אלקטרוניות חשמליות, שה"שיריות" שלהם היא תוצר לוואי .
מתוך האזנה לעבודותיו, עולים כללים משותפים, עקרונות ,שקיימים ביצירה שלו לכל אורך הדרך, המקבלים ביטוי ב"סימנים של חולשה", ולאורך השנים הולכים ומתחדדים ובעיני מקבלים את ביטויים המלא ב"11א".
 
העקרונות שקיימים ביצירה של רע לכל אורך הדרך הם :

● הנגדה
● מבנה - שלד חזק
● פיתוח של נושא עד מיצוי
● עושר
● דיוק
● ריבוי נושאים ביצירה
● הביט כמנוע
● אלמנט ההפתעה
● שלמות


מוזיקה אלקטרונית - הגדרה
מוזיקה אלקטרונית היא כל מוזיקה המנוגנת באמצעות כלים אלקטרוניים. כאשר מתייחסים למוזיקה אלקטרונית כסגנון מוזיקלי נפרד, הכוונה היא למוזיקה שהכלים הדומיננטיים בה הם אלקטרוניים , כגון סינתיסייזר, מחשב, מכונת תופים וסמפלר. המוזיקה האלקטרונית לעתים מאופיינת כ"מוזיקה ממוחשבת" מאחר שחלק ניכר מהיצירה והעיבוד נעשה בקלות רבה על מחשב ובאמצעות תוכנות מתאימות.

תחילת העידן המודרני של המוסיקה האלקטרונית בעולם
בשנות השבעים המאוחרות ותחילת שנות השמונים התפתחו כלי הנגינה האלקטרונים והפכו זולים יותר. הסינתסייזר האנלוגי פינה מקומו לסינתסייזר ולסאמפלר הדיגיטלי. להקות פופ ואמנים רבים החלו להשתמש בכלים אלו כמו גארי ניומן, אולטרווקס, יוריתמיקס, יאזו ,, Human League תמרונים תזמורתיים בחשיכה (OMD), דפש מוד, אמנות הרעש (The Art of Noise) וניו אורדר.
הצלילים הלא-הרמוניים של מכונות המוזיקה הובילו לסגנון שנקרא מוזיקה תעשייתית שהתפתח בכוונים שונים, ולאחר מכן בשילוב עם דאב הפך בין השאר לטריפ-הופ.

בתחילת שנות השמונים התפתחו סגנון הטכנו בדטרויט, מישיגן וסגנון ההאוס בשיקגו, אילינוי. מאוחר יותר, בבריטניה, התפתח האסיד האוס. כל אלו תרמו לאימוץ המוזיקה האלקטרונית לזרם המרכזי במוזיקה פופולרית, והפיכתה למוזיקת ריקודים במועדונים ודיסקוטקים. כלי יצירת המוזיקה האלקטרונית מאפשרים מקצב מהיר יותר ומדויק יותר מאשר כלים מוזיקליים רגילים, ופעמים רבות במוזיקת הריקודים האלקטרונית יש חזרה על קטע מוזיקלי או ווקאלי "מסורתי", סימפול.

המחירים הנמוכים של ציוד מוזיקלי אלקטרוני גרמו לכך שמוזיקה פופולרית נעשית כיום יותר ויותר באמצעים אלו. אמנים כמו ביורק, פיית'לס, פאטבוי סלים, כמיקל ברד'רס, מאסיב אטאק, פורטיסהד, מובי ועוד רבים אחרים היוצרים מוזיקה אלקטרונית נחשבים היום למיינסטרים המוזיקלי.

למוזיקה האלקטרונית קטגוריות משנה רבות וסגנונות שונים ביניהם: פופ אלקטרוני, אמביינט, מוזיקת טכנו, מוזיקת טראנס, דאנס,האוס ואלקטרו-פופ.

מוזיקה אלקטרונית בישראל
בתחילת שנות השמונים, החלו לחלחל השפעות אירופאיות של תנועת ה"ניו וייו" אל המוסיקה הישראלית. ניתן לראות השפעות של היוצר האלקטרוני גארי ניומן בעבודתו של צביקה פיק. בתחום מוזיקת השוליים נעשה שימוש בכלי נגינה אלקטרוניים על ידי להקת הקליק, כרומוזום, היחידה לטיפול נמרץ ואחרים. בהמשך פעל הצמד ג'ינג'יות ,תמיר אלברט ואמיר צורף, שניהם יוצאי להקות רוק קודמות, ואלו השתמשו במוזיקה האלקטרונית בכלל ובמוזיקת דאנס בפרט. הם החלו לפעול וב-1994 הוציאו את האלבום "ג'ינג'יות" שהניב את הלהיטים "ביפ", "L.A." ו"ג'ינג'יות", אך הצמד התפרק במהרה עקב חזרתו בתשובה של תמיר אלברט. הרכבים נוספים החלו לפעול באמצע שנות התשעים כמו ביקיני, אך מוזיקה אלקטרונית נשארה בשוליים. אסף אמדורסקי,יוצר אלקטרוני מהמובילים במוסיקה הישראלית ,אף הוא החל לפעול בתקופה זו.
כיום ישנם הרכבים שמתמקדים בסגנון זה בלבד, כמו אינפקטד משרום שפועלים ומצליחים בישראל ומחוצה לה משנת 1996, אך למרות הפופולריות הגדלה בשנים האחרונות הם אינם במרכז הבמה והחשיפה לקהל הרחב היא בדרך כלל בעקבות שיתוף פעולה עם אמן מוכר (כמו בשיר "יומולדת" של ברי סחרוף עם אינפקטד משרום). מאידך, ישנם לא מעט זמרים ולהקות ישראלים מוכרים שהוציאו אלבומי מוזיקה אלקטרונית, כמו עברי לידר, אביתר בנאי וברי סחרוף, וכך נכנסת המוזיקה האלקטרונית בדלת האחורית ליצירה הישראלית.

 בפרקים הבאים נסקור תחילה את האלבום סימנים של חולשה, ונראה כיצד עקרונות אלו באים לידי ביטוי, דרך התייחסות לאחד משיריו. אחר כך ננתח את 11א באופן מפורט על כל אחד משיריו כדי להדגים איך העקרונות שהצגנו קודם מגיעים לשיא ביצירה זו של מוכיח.

העבודה נכתבה במסגרת סמינריון מחקר במוסיקה ישראלית בהנחיית ד"ר אורי לשמן ב-"Muzik" בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה


לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון: ברי סחרוף ורע מוכיח - דוקטור אלקטרו ומיסטר רוק

חלק שני: מסימנים של חולשה ל-11א - הרקע והחזית מתחלפים

חלק שלישי: ברי סחרוף והרוק במרכז, רע מוכיח מתבל בסאמפלים

חלק רביעי: הפרונט והבקגראונד מתחלפים | 11 א' - חלק 1

חלק חמישי: הפרונט והבקגראונד מתחלפים | 11 א' - חלק 2


השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות