מינימל קומפקט | זהות ישראלית ואופי בינלאומי
שרי דרמון
| חמישי | 25.08.11 |
מינימל קומפקט - להקה עם זהות ישראלית ואופי בינלאומי

חלק ראשון מתוך עבודת הסמינריון של שרי דרמון על מינימל קומפקט

מה נותן ללהקה את האופי הישראלי מצד אחד ואת ההכרה האוניברסלית מהצד השני? סדרה זו עוסקת בתופעה המעניינת של הלהקה "מינימל קומפקט", להקה שהגיעה מישראל והצליחה להיות אוניברסאלית ולהשאיר חותם רב בתרבות המוזיקה האירופית.

ננסה להבין מה הן המאפיינים וההשפעות המוסיקליות המשפיעים על זהותה של הלהקה, מה היה הרקע המוסיקלי באותה תקופה, ומה היו הגורמים להצלחתה.
לשם כך נתמקד באלבום raging souls, שיהיה אולי האלבום הכי מצליח של הלהקה.

*יש לציין שההתעסקות עם נושא מחקר כזה שמתייחס להצלחה בחו"ל של מוזיקה שמקורה בישראל הוא נושא רחב שיש לבחון אותו לעומקו יחד עם בדיקה של מוזיקאים ישראלים רבים אחרים אשר יוצאים מגבולות הארץ. לא נעמיק בתופעה הזו כתופעה כללית אלא יותר נתמקד במינימל קומפקט כלהקה שכן הצליחה לעשות זאת.

מינימל קומפקט היא להקה שהתקיימה רק שבע שנים. היא הוקמה על ידי סמי בירנבך ,רמי פורטיס ,מלכה שפיגל וברי סחרוף.את הלהקה הקימו ארבעת החברים בתל אביב ב-1980 אך עיקר פעילותה היה באירופה.
בספר "יום שני" של ניסים קלדרון, אשר עוסק בשירה עברית ורוק ישראלי, הוא מדבר על התופעה של מוזיקאים ישראלים המנסים "לצאת על העולם". מינימל קומפקט מופיעה בספר הרבה בהקשר הזה. קלדרון משתמש בה כדוגמה ללהקה הישראלית היחידה שהצליחה להיות בעלת אופי בינלאומי ולהשאיר חותם עמוק לא רק בישראל (אם כי גם זה לא מובן מאליו).
מתוך הספר "יום שני": "אולי אחת מסודות ההצלחה של "מינימל" הוא בזה שהיא לא ניסתה לעשות מוזיקה אירופית טוב יותר מן האירופים, אלא שהיא הביאה אל תחושת השקיעה האירופית משהו מן הים התיכון, וכך ענתה על נטייה אירופית מושרשת ומסועפת לחפש אנרגיה דרמטית באיטליה, בלבנט באלכסנדריה , וגם בתל אביב."

החזון המשותף לארבעת חברי הלהקה קשור גם לבחירה שלהם לגור באירופה ולעשות מוזיקה -
הם לא רצו להקים להקה ישראלית כשאר הלהקות שהיו אז בישראל, להיפך הם חיפשו את האוניברסאליות ורצו ליצור מתוך ההשפעה של המוזיקה שהם הכי אהבו שהיא ברובה לא תוצרת הארץ.
למרות זאת, מדובר בלהקה שחבריה הם ישראלים, שהושפעו מהסביבה שבישראל גם אם לא במודע, וזה ניכר במוזיקה המאוד ייחודית של הלהקה החד פעמית הזו.
רמי פורטיס בכתבה מתוך עיתון הארץ: "אני חושב שמינימל הצליחה בגלל שהיא לא ניסתה להישמע כמו להקה בריטית או כמו להקה אמריקאית", הוא אומר. "כשמינימל נסעה בשנות השמונים לאירופה, באנו כמו שאנחנו וזה מה שהיה מעניין ואחר. האידיאל היחיד שלנו היה לעשות מוסיקה בחו"ל. היום מוסיקאים נוסעים ואומרים אני רוצה לנגן כמו הלהקה ההיא או בסטייל הזה. אבל אתה לא יכול להישמע בריטי אם אתה לא בריטי".

בסרט התיעודי "נשמות גועשות" של נתן מנדלבאום שנעשה על הלהקה, ברי סחרוף מדבר על כך שדיק פולק שהיה המפיק הראשון שלהם, ביקש מהם להתחבר למקורות ה"חמים" וה"מזרחיים" שלהם, ולהביא את הצד הזה יותר למוזיקה שלהם. הוא מוסיף גם שדיק פולק התעקש איתם על כך שהם לא יפחדו מהשורשים שלהם כי זה היה מה שהבדיל אותם משאר הלהקות בחו"ל. זה אכן קיים שם, ולדעתי השילוב המדויק שנעשה בערבוב העולמות המוזיקאליים יחד עם השמירה על האותנטיות תרם לאופי הבינלאומי של הלהקה.

המוזיקה שלהם נעשתה מבלי להתעלם מהמקום שממנו הם באו, וכמו שפורטיס אמר, הם לא ניסו לחקות אלא להיות אמיתיים. גם אם יש דמיון רב בינם לבין להקות כמו- "Tuxedomoon", או "Joy Division" , זה בגלל שהם מאוד הושפעו מהם ומאחרים, אך על הייחודיות שלהם הם הצליחו לשמור.

חברי הלהקה הם:
סמי בירנבך (שירה וכתיבת טקסטים) , רמי פורטיס (גיטרה ושירה), מלכה שפיגל (בס ושירה)
ברי סחרוף (גיטרה) ומקס פרנקל (תופים).
הלהקה התחילה כרעיון משותף בין ארבעת החברים הישראלים (ללא מקס) שטסו יחד לאמסטרדם במטרה לעשות שם מוזיקה. זה היה ב-1980, הלהקה עוד לא הייתה קיימת אלא נולדה כמעין המשך ללהקה שנקראה –" "S.O.B שמנתה את פורטיס ובירנבך.
סמי מספר בסרט "נשמות גועשות" ((Raging Souls שהלהקה"S.O.B" הקליטה אז באמסטרדם חומר באולפנים מקצועיים בעוד שההתחלה של מינימל קומפקט נוצרה כתוצאה של הקלטה מאוד ספונטנית שהחברים עשו בביתם, בצורה מאוד פרימיטיבית ולא מקצועית.
ב-1981 הלהקה הוחתמה בחברת התקליטים העצמאית "Crammed" שבבלגיה. מארק הולנדר, מנכ"ל החברה הכיר את סמי בירנבך כבר לפני כן, כאשר היה בחופשה בישראל והשניים התיידדו ושמרו על קשר. סמי היה זה ששלח להולנדר את הדיסק דמו שכלל שתי שירים . הולנדר הזמין את חברי הלהקה (שעדיין לא הוגדרה כלהקה) לבוא אליו לאולפן להקליט ולהוציא מיני אלבום (אותה תקופה, רמי פורטיס שב לארץ בגלל סכסוך בין החברים).
ההקלטה של המיני אלבום, הולידה את השם של הלהקה שאותו נתן סמי, כנראה בגלל הבוסריות של הלהקה וזה הוביל גם את הרעיון הזה להפוך להיות ללהקה. בתחילת הדרך מינימל קומפקט היו רק ברי מלכה וסמי. פורטיס כאמור שב לארץ ומקס פרנקל (המתופף) התווסף רק כאשר הלהקה הקליטה את המיני אלבום והוא הגיע אליהם דרך חברה של פולק.
אחרי צאת האלבום המלא הראשון ב-1982: "One By One" התגובות היו טובות והחל גם ביקוש להופעות וכך הלאה. באלבום זה פורטיס עדיין לא היה נוכח. האלבום הוקלט בלונדון והופק על ידי דיק פולק ומארק הולנדר יחד. באלבום יש ביצוע בעברית לשיר "אורחה במדבר" של יעקב פיכמן ודוד זהבי. בירנבך מבצע אותו בפאתוס ודרמטיות שאופייניים לסגנון ההגשה שלו אך מאוד מוכרים גם לאוזן ישראלית, מעין סגנון הגשה כשל חזן בבית כנסת אולי.
האלבום השני יצא ב-1984, יחד עם פורטיס הפעם. האלבום נקרא "Deadly Weapons”.
אלבום זה נחשב לאלבום הכי אקספרימנטאלי של הלהקה. הוא כולל את השיר :
“Next One Is Real” שמאוד הצליח ב- “Collage radio”באמריקה ובאירופה וגם עשו לו רמיקס שנוגן הרבה במועדונים. זה היה הלהיט הראשון של מינימל והשיר נכנס גם לרשימת השירים הכי משפיעים על “collage radio” ועל מועדונים ב-1985 .
האלבום הבא הוא “Raging Souls” והוא יצא ב-1985. האלבום הופק על ידי קולין ניומן (שעתיד להיות בעלה של מלכה שפיגל) ויש להוסיף שבריאן אינו היה מעורב בעיצוב העטיפה לאלבום זה.
אותה תקופה שיצא האלבום, מינימל שכבר התבססה בבריסל, הייתה חלק מסצנה של להקות אינדי שמנתה אמנים כגון- "Tuxedomoon" "Bell Canto", קולין ניומן (מפיק האלבום) ועוד.
ב-1987 הוציאה הלהקה את אלבום האולפן האחרון שלה: “The Figure One Cuts” . מפיק האלבום היה ג'ון פרייר (הפיק גם את דפש מוד ולהקות בריטיות מוכרות אחרות). היה זה סוף הדרך של הלהקה.
לאורך כל הדרך של מינימל, היחסים בין חברי הלהקה (מלבד מקס שהיה ניטראלי) היו טעונים לרוב והיו חיכוכים (זו אחת הסיבות שפורטיס חזר לארץ ולא נכח באלבום הראשון). לקראת סוף דרכה של הלהקה, מלכה נכנסה להריון וזה העלה בעיה להמשך הדרך של הלהקה. נוצר מצב כזה שהיא הבינה שאין לה בררה אלא לעזוב את הלהקה. כאשר היא עזבה שאר חברי הלהקה עשו אודישנים לנגני בס. תוך כדי זה, הם הבינו שזה מגוחך ושלא יכול להיות מישהו אחר מאשר מלכה וזה הוביל לכך שהלהקה התפרקה.
חברי הלהקה לאורך כל הדרך היו מאוד נאמנים למוזיקה שלהם, ההבנה שלהם שהלהקה לא יכולה להתקיים ללא אחד מחבריה היא שעושה את מינימל לדעתי ללהקה חד פעמית.


מינימל קומפקט הספיקה לא מעט ב-7 שנות פעילותה, ולא בכדי זכורה עד היום כאחת הלהקות הטובות שיצאו מהארץ.


העבודה נכתבה במסגרת סמינריון מחקר במוסיקה ישראלית ב-Muzik בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוסיקה בהנחיית ד"ר אורי לשמן

 

 


לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון: מינימל קומפקט | זהות ישראלית ואופי בינלאומי

חלק שני: מינימל קומפקט-שורשים ארצישראליים בניחוח ארופאי

חלק שלישי: מינימל קומפקט - הלהקה החופשיה ברוחה 

חלק רביעי: Raging Souls - ניתוח האלבום חלק א'

חלק חמישי: Raging Souls - ניתוח האלבום חלק ב'

 

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות