הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
מה קורה בראש של beck?
אורן הורביץ
| רביעי | 24.08.11 |
מה קורה בראש של beck?

 חלק ראשון מתוך עבודת המחקר של אורן הורביץ על Odealy של Beck
למי שכבר מכיר ובעיקר למי שעוד לא (היתכן?)-Beck Hansen, או כפי שמעריציו מכנים אותו Beck, אחד האמנים המעניינים ביותר במפה המוזיקלית העולמית כבר שנים רבות נוחת על שולחן המנתחים בסדרת פוסטים מזוית מעניינת, זו שהציבה אותו במקום מכובד זה- האלבום "Odelay!" שיצא בשנת 1996, ואשר תרם רבות לעיצוב המוזיקה הפופולארית של ימינו.
בסדרה זו נחקור את האלבום odelay על כל מרכיביו, בטענה שבק הצליח ליצור יצירה כל כך מגוונת ואקלקטית אך עם זאת אחידה ושלמה.
 

 

בסופה של הסדרה ננסה לתת מענה על כמה מהשאלות שיש לעולם לגבי אומן פורץ דרך זה, כמו למשל למה לעזאזל בק מתכוון בביטוי "I Got The Devil's Haircut In My Mind" ועוד חידות רבות לגבי הטקסטים המעורפלים שלו (אם כי לא בטוח שהדבר אפשרי...). בק ללא ספק השאיר חותם על עולם המוזיקה הפופולארית, ותרם רבות לעיצובו כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.

כפי שנאמר, בק הוא אמן אקלקטי מאוד שמתעסק בסגנונות רבים כגון: רוק ופופ אלטרנטיבי, Lo-Fi, רוק אינדי, Noise רוק, רוק אקספרמנטלי, דאנס רוק, וגם מושפע מסגנונות רבים עליהם גדל כמו בלוז, קנטרי, רוק, גראנג', היפ הופ ועוד. רבים אומרים עליו שכאשר הוא מוציא אלבום חדש אין לדעת למה לצפות. באלבומו Odelay משלב בק מגוון רחב של סגנונות מוזיקליים רחוקים אחד מהשני כמו פולק, קאנטרי, גראנג'-רוק, ראפ אולד סקול, Noise רוק, בלוז, Soul, ויוצק אותם לבלילה מסחררת של אנרגיה אלקטרונית טהורה, ובכך האלבום נשמע כיצירה אחת שלמה ומגובשת. רבים בעבר שילבו בין סגנונות בתוך היצירות שלהם, אך בק הצליח לחבר את הסגנונות האלה בצורה מיוחדת, בתפיסת הסאונד שלו. בגלל זה אלבומו Odelay הוא חשוב ופורץ דרך, ורלוונטי עד ימינו.

בק הנסן נולד ב - 8 ביולי 1970 בשם בק דיוויד קמפבל בלוס אנג'לס למשפחה אומנותית מאוד. אביו, דיוויד קמפבל, היה מוזיקאי קנדי, String Arranger, ואימו, ביבה הנסן, עסקה באומנות וויזואלית והייתה מהכוכבות שהציגו את עבודותיהן ב"מפעל" של אנדי וורהול. סבו של בק מצד אימו, אל הנסן, תרם רבות לתנועה האומנותית Fluxus, ועבד גם עם ג'ון קייג'( האחראי לתיאוריית ההנגדה והאבסורד- juxtaposition, שבבסיסם מה שיוצר את המוזיקה, הוא חיבור של אלמנטים שבעולמינו לא יכולים להיפגש). האווירה בה בחרו הוריו לגדל אותו הייתה פתוחה מאוד, חצי בוהמיינית. אביו ואימו נפרדו בשלב מסוים, ובק נשאר לגור עם אימו ואחיו בלוס אנג'לס, ואימץ את שם הנעורים של אימו. בתור ילד שגדל בלוס אנג'לס בק ספג הרבה מאוד מוזיקה עקב המגוון שקיים בעיר הזו בשנות ה70-80, ממוזיקה לטינית ועד היפ-הופ ובנוסף, ספג הרבה מסצנת האומנות של אימו. בכיתה י' נשר מבית הספר והחל לנגן מוזיקת רחוב, בלוז ופולק, ואפילו הקליט קלטת בשם "Banjo Story" בשנת 1988. לאחר מכן עזב את לוס אנג'לס לטובת אירופה, שם המשיך לנסות את מזלו בתור מוזיקאי רחוב, וגם זו הייתה הזדמנות טובה בשבילו לבלות זמן עם סבא שלו, אל הנסן, שהפך למורה הרוחני שלו. עקב חוסר ההצלחה שלו בגרמניה, חזר לארצות הברית ב1989 אך הפעם לניו יורק, שם ניסה להיכנס לסצנת האנטי-פולק אך ללא הצלחה גדולה. בסוף שנות ה80 בק חזר לעיר מולדתו, בה המשיך ליצור מוזיקה תוך כדי עבודה בעבודות זמניות, ניגן והופיע ברחובות ובכל מועדון שהסכים לקבל אותו. ב1991 החלו טום רות'רוק ורוב שנאפ שהפעילו את לייבל התקליטים "Bong Load Records" לשים לב להופעות שלו במועדונים. הם ניגשו אליו והציעו לו לשלב שירי פולק עם קטעי היפ-הופ, והוא נענה בחיוב. הם התאספו במטבח של קארל סטפנסון, שהיה מפיק היפ-הופ בתחילת דרכו, והחלו לעבוד על כמה קטעים, ובניהם "Loser". ב1992 נסע בק לאולמפיה, שם עבד עם המפיק קלווין ג'ונסון על מספיק חומרים בשביל אלבום בלייבל "Latter's K". בשנת 1993, הקליט בק אלבום בשם "Golden Feelings" בלייבל Sonic Enemy. אלבום זה יצא בצורת קלטת, בשל ההגבלות על כמויות השירים בדיסקים באותה תקופה, והוא נחשב נדיר עקב מספר קטן מאוד של עותקים. אלבום זה חשוב מפני שבשלב מאוחר יותר פורסם באתר AllMusic.com:

 

"Golden Feelings is an extremely interesting, entertaining, and humorous document that proves that from the start Beck had his heart set on making experimentation his only gimmick"(#1)


באותה שנה שחרר בק את האלבום הזה, ובנוסף שחרר את הסינגל "MTV Makes Me Want To Some Crack" Feelings . לאחר מכן שיחררו בק וקארל סטפנסון את "Loser" שזכה להשמעה בתוכנית '"Morning Become Eclectic" תוכנית ששודרה מתחנת הרדיו של הקולג' של סנטה מוניקה, KCRW. החשיפה הזו, יחד עם הופעה ב23 ביולי 1993 של בק, התחילה מלחמה של חברות התקליטים על החתמתו. בק חתם עם חברת התקליטים Geffen Records, למרות שהם הציעו לו הכי מעט כסף. הוא בחר בהם כי הם אפשרו לו להקליט אלבומים עצמאיים אפילו שהוא תחת חוזה, ונתנו לו את המידה הגדולה ביותר של חופש אומנותי. בק קפץ על המציאה והוציא דרך הלייבל "Fingerpaint" את האלבום "A Western Harvest Field By Moonlight" בינואר 1994. חודשיים לאחר מכן שחררה Geffen Records את Mellow Gold,שנוצר יחד עם טום רות'רוק, רוב שנאפ וקארל סטפנסון אשר כלל בתוכו את Loser. אלבום זה הפך את בק להצלחת מיינסטרים, וזכה לביקורות טובות מעיתונים כמו ספין ורולינג סטון. בסופו של דבר גם הפך Mellow Gold לפלטינה. שנת 1994 עדיין לא הגיעה לקיצה ובק הספיק להוציא עוד שני אלבומי אינדי. האחד, "Stereophonic Soul Manure", שהכיל בעיקר הקלטות ביתיות, הופעות, ורעש ניסיוני מופשט. הוא יצר כמה גלים אך האלבום השני "One Foot In The Grave" שהכיל חומרים מסשן ההקלטות שלו עם קלווין ג'ונסון מ1992, היה יותר פולקי, ואיזן את הצד שהביא בק בMellow Gold, דבר ששם על השולחן את העומק שלו כאמן כישרוני. ביצירת One Foot In The Grave השתתפו הרבה אמני אינדי כמו Chris Ballew (The Presidents Of The United States Of America), וגם Scott Plouf ו 1994James Bertram (Built To Spill הייתה שנה עמוסה מאוד בשביל בק, אשר לאחר כל האלבומים הללו, יצא לסיבוב הופעות עולמי, שהמשיך ל1995, השנה בה הוא הופיע לראשונה בפסטיבל Lollapalooza(פסטיבל שמופיע בעיקר בצפון אמריקה, מארח סגנונות כמו מטאל, רוק אלטרנטיבי, היפ-הופ, פאנק רוק, דאנס וקומיקאים). בשנה זו אל הנסן, סבא של בק, נפטר. כמה מבקרים מיהרו להספיד את הקריירה שלו, וטענו, עקב ההצלחה של Loser, שבק הוא לא יותר מOne Hit Wonder.
במקביל לפסטיבל Lollapalooza, נכנס בק לאולפן והחל לעבוד יחד עם רות'רוק ושנאפ על אלבום נוסף. האלבום היה מתוכנן על שירים אווירתיים, אשר ידגישו את יכולות הכתיבה שלו. בסופו של דבר הם נטשו את הרעיון לטובת אלבום טיפה יותר קצבי. בק נפגש עם ה Dust Brothers, שאחראים לאלבום של הBeastie Boys משנת 1989 Paul's Boutique. סגנון ההפקה עמוס הסמפולים שלהם התאימו לחזונו של בק, של אלבום כיפי וקצבי. ביוני 1996 יצא לאור האלבום Odelay, והותיר את אותם מבקרים, שטענו שבק הוא One Hit Wonder, פעורי פה. הסינגל הראשון מתוכו Where It's At זכה לזמן אוויר רב, הן ברדיו והן בMTV, וגם זכה בגראמי בקטגוריית Best Male Rock Vocal. במהלך השנה שלאחר מכן יצאו בתור סינגלים השירים "Devil's Haircut", "The New Pollution" ו "Jack-Ass", האלבום הפך לפלטינה-כפול(כלומר מכר מעל 2 מיליון עותקים), וזכה בגרמי בתואר Best Alternative Music Album.


אז אנחנו כבר מזמן יודעים שבק הוא ממש לא סתם איזה "פלא של להיט אחד", נראה כיצד זה בא לידי ביטוי בעבודתו על האלבום odelay בפוסטים הבאים.
 
המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט

 


לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון: מה קורה בראש של beck?

חלק שני: Beck - Odelay | אין הגיון בשיגעון

חלק שלישי: Beck - odelay - בונא זה מגניב

חלק רביעי: Odelay - עוד לא נאמרה המילה האחרונה

 #1  AllMusic.com, Golden Feeling Review 

#2   Wikipedia- Devil's Haircut
     (אין התייחסות למקור)

#3   Mixonline.com – The Dust Brothers 

#4   Rule forty two – Beck on Odelay 

#5   Whiskey Clone – Derelict 
     (אין התייחסות למקור)

#6  Adam – So Well Remembered

#7  Rule forty two – Beck on Odelay

#8  Whiskey Clone – Readymade
     (אין התייחסות למקור)

#9  Rolling Stones – Odelay by Beck 

#10 Mojo – Odelay 

#11 Mojo - I’m trying to get to this place where you can stand outside the parameters of what’s possible

#12 Glenn - So Well Remembered – Beck: Odelay

#13 Pop Masters – Beck: Odelay

#14 Sputnik Music – Beck Odelay 

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות