חצי אור חצי חושך? – חדשות מוזיקה
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    חצי אור חצי חושך?

חצי אור חצי חושך?

   מאת : מורן רוזנשטיין

 פיספסתי. לפני כחודש הופיע מתיסיהו בארץ. אבל יותר מכך – עד היום פיספסתי לחלוטין את הדוס הזה, המוזיקאי, החב"דניק לשעבר והראפר המדהים, שמערבב נושאים יהודיים עם רגאיי, היפ הופ, דאב, ורוק. מושפע בעיקר מבוב מארלי ומהרב שלמה קרליבך, שהיה זמר, נגן ומלחין דגול בעצמו, ונחשב לאחד מגדולי הזמרים החסידיים של המאה ה-20. אז מצד אחד - מלך הרגאיי; מצד שני - מלך המוזיקה החסידית- Nice...
 
 התחלתי לשמוע את האלבום השלישי שלו, "Light",  שיצא לפני מספר חודשים וסוג של התאהבתי בו, למרות שלא חידש לי דבר. הרגשתי שאני מחליפה את ה'סוני אריקסון' שלי לדגם כביכול יותר 'פוזאיסטי', יותר 'איני', אבל אין על הסוני הקודם שלי. ואז חפרתי ומצאתי את האלבום הקודם שלו,  (2006) "Youth"  
"Light" מייצג מתיסיהו אחר מאלבומו הקודם. מתיסיהו מופק יותר, מלאכותי טיפה, פחות מוזיקלי, אפילו פחות אותנטי ,גם בתמונות שלו, שהן יותר ויותר 'מגניבות' ו'איניות'. במילים אחרות - מתיסהו הולך ומחזק את מעמדו כדוס המחמד האולטימטיבי. זה אומר שאפילו הראפר המתחסד הפך לממוסחר? ושהחבר'ה במשרדים הגדולים ב"סוני" מכתיבים הכל  ושוטפים לו את המוח? אני רוצה להאמין שלא.
 
ב-"Youth" - על ה-one הרגשתי מוזיקליות, שירים טובים ולא רק מופקים טוב. הפרייזינג שירה שלו הדביק אותי לכסא, ובמקביל גרם לי לרצות להתחיל את החפירות במסיבת המיקס רגאיי / דאב / רוק שהוא הפיק, או יותר נכון ביל לסוול – מוזיקאי רב פעלים, מפיק האלבום Youth.
 
לסוול הספיק לעבוד עם עשרות מוסיקאים - מיוקו אונו וסטינג, דרך טיפוסים כמו דייויד אלן, מוסלימגאוז, טאלבין סינג, זאקיר חוסיין, וכלה באקדח הסקס לשעבר, ג'וני (רוטן) ליידון  –ודרך העבודה איתו מתיסהו נשמע לי אותנטי יותר. לסוול מצליח להשאיר את הסאונד הטהור של מתיסהו והשירות תמיד נשארות מקדימה.
 
ואם כבר "אור" - אז את האור אני מרגישה יותר ב"Youth", ולאחר חקירה קטנטנה הבנתי שהאלבום הזה נמכר ב-119 אלף עותקים בשבוע הראשון ליציאתו לאור. בשנת 2006, שירו המצליח ביותר, "Jerusalem", היה בראש רשימת ההורדות באתר "ITunes" והשיר "King Without A Crown" עשה רעש בסרטים שונים והצליח אף הוא.
 
ב-"Light" אני שומעת הפקה מתוקתקת, יושבת כל כך 'טייט', כמעט כמו דבק 3 שניות ולפעמים ההרגשה היא שהדבק זול מידי. הגיטרות אמנם משכרות, אבל ה"קלאפים" זולים לטעמי, וכמעט לאורך כל האלבום שומעים את מתיסהו מאחורה, מנסה להגיד את דבריו, בזמן שכל האוסילטורים וחבריהם מצליחים כל פעם מחדש להשתלט עליו.
 
בסיכומו של דבר נהניתי מהאלבום הזה, כי באותם רגעים שמתיסיהו נותן את הפרייזינג וייב האמיתי שלו מקדימה, באמת מרגישים שהדליקו את האור. לעומת זאת, ברגעים שהוא נשמע כמו שון פול עם 800 הכפלות מעליו (ואף מזכיר אותו באחד השירים), החושך חוזר ומשתלט. אולם, בשביל דוס לבן בעולם שחור, יש לו חתיכת אומץ לצאת עם אלבום כזה – אז תנו כבוד!
 
יאללה, נחכה לבא בתור, מקווה שזה לא ייקח עוד 3 שנים, ואם אפשר, פרוז'קטור הפעם יהיה נחמד :)
 
קישורים:
 
http://www.matisyahuworld.com/
 
http://en.wikipedia.org/wiki/Matisyahu
 
http://www.myspace.com/matisyahu
 
http://en.wikipedia.org/wiki/Bill_Laswell
 
חצי אור חצי חושך? – חדשות מוזיקה