הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
חייו של סטיב רייך ופועלו המוסיקלי
ענת גוטמן
| שני | 13.06.11 |
חייו של סטיב רייך ופועלו המוסיקלי

חלק רביעי מתוך עבודת המחקר של ענת גוטמן - 'המינימליזם של סטיב רייך והעדרו כפי שהוא מומחש ב - Different Trains: ניתוח היצירה ומחשבות'.

בפרק זה נכיר מקרוב סטיב רייך ואת אבני הדרך המוסיקליות שלו, שסללו את הדרך אל יצירתו Different Trains

סטיב רייך

כאמור , רייך , יחד עם פיליפ גלאס, טרי ריילי, ג'ון קייג' ולה-מונטה יאנג נחשב לאחד מאבות הזרם המינימליסטי במוסיקה.   

בדומה לשאר עמיתיו המלחינים, גם הוא אינו מקבל את ההגדרה של המוסיקה אותה הוא כותב כמינימליסטית. למעשה, למעט מספר יצירות בודדות מתחילת שנות ה-60', אף אחת מהן אינה מינמליסטית במובן זהה לזה שהושאל מתחום האמנות הפלסטית. הן כן מספרות סיפור, נעות סביב נושא, ומכוונות לעורר אסוציאציות  מסויימות אצל הצופה – ובמובן זה, הן רחוקות מהמינימליזם כפי שהוגדר ע"י Colpitt. ובכל-זאת, המונחים מינימליזם, מוסיקה רפיטטיבית, Process Music, מוסיקה סטרוקטורלית ודומיהם, דבקו בהקשר של סגנון הכתיבה שלו ושל גרעין המלחינים האמריקאים שהחל לפעול בראשית שנות ה-60', משום שבמוסיקה זאת יש תכופות שימוש בחומרים מצומצמים בכוונה תחילה, פיתוח מזערי שלהם, חזרות רבות תוך שינויים קטנים, תהליך איטי של התפתחות או נסיגה, בניה שכבתית, כלומר הוספה הדרגתית של חומר מוסיקלי על בסיס שכבה מוסיקלית קיימת ותבניות מלודיות וריתמיות קצרות יחסית. מאפיינים אלה מזכירים תהליך זהה שמופיע פעמים אינספור במוסיקה האלקטרונית העכשווית, ואפשר למצוא מוטיבים משותפים רסים לשני התחומים.

סקירה של חייו ופועלו המוסיקלי

רייך , יליד 1936, בן למשפחה יהודית מניו-יורק ,  סיים את לימודי הפילוסופיה בהצטיינות באוניברסיטת קורנל בשנת 1957 .בשנתיים הבאות למד קומפוזיציה אצל המלחין ונגן הג'אז האל אוברטון, ומשם המשיך ללימודי מוזיקה בג'וליארד. את התואר השני במוזיקה סיים במילס קולג' בשנת 1963 שם עבד עם לוצ'יאנו בריו ודריוס מיו. בשנת 1970 למד רייך תיפוף במכון ללימודים אפריקניים באוניברסיטת גאנה באקרה, הבירה, ומשם המשיך ללימודים משלימים במחלקה ללימודי אמנויות המזרח בברקלי שבקליפורניה. גם לירושלים הוא הגיע במסגרת לימודי מזמורים של כתבי הקודש בעברית.  למרות שהמוזיקה הפכה לדרך חיים בשבילו, כשהיה צעיר עסק רייך בעבודות מזדמנות מתוך אמונה שהמוזיקה אינה משתלמת כלכלית. הוא עבד כנהג מונית, עובד סוציאלי במשרה חלקית ובעל חברת הובלות קטנה שפתח ביחד עם פיליס גלאס.

בשנות ה-60', תחת השפעתן של סדנאות מוסיקה בלינזית ומערב אפריקאית בהן השתתף, עסק רייך לראשונה בעבודה עם הקלטות קול שסימפל, לרוב בטכניקת הפייזינג (יצירת אי-התאמה מכוונת בין שתי הקלטות זהות של הדגימה, שיוצרת סוג של קנון אינסופי). אלה היו יצירות פרימטיביות ביותר, שנעשו בטכניקות מיושנות, חלקן מאולתרות, ואופיינו בנתק בין היוצר למבצע, משום שמרגע שהחל תהליך הפייזינג לא היתה עוד למלחין נקודת התערבות או השפעה על תהליך היצירה. הן היו גולמיות ביותר ולמעשה, נסיון להאזין ליצירה שכזאת מתחילתה ועד סופה, עשוי להיות מרתק ביותר, ובאותה העת לגרום לתשישות נוראית וכאב ראש בלתי-נסבל. האלבום  ''Early Works'' מאגד יצירות אלו ,ביניהם הקטעים המפורסמים  ''It's gonna rain'' ו- " ''Come Out.

בהדרגה, פיתח רייך את טכניקת הכתיבה שלו, תחילה על ידי שילוב נגינה חיה כנגד דגימה מוקלטת, ואח''כ, בעיקר בשנות ה-70, הרחיבה לאנסמבלים כליים גדולים יותר. אנסמבל של שלושה מוזיקאים שייסד רייך באמצע שנות השישים , גדל במהירות להרכב של 18 נגנים שהופיעו יחד איתו בכל העולם. רייך הפך במהרה לדמות מרכזית בתנועה המוזיקלית שהוגדרה מינימליזם. יצירותיו מאופיינות במקצבי פעימות מחזוריים ומהוות חלק בלתי נפרד מסצנת המוזיקה האמריקנית שהשפיעה על דורות של מלחינים. בין הפרסים ועיטורי הכבוד הרבים בהם זכה ניתן לציין את פרס שומאן מטעם אוניברסיטת קולומביה, תואר דוקטור לשם כבוד מהמכון לאמנויות בקליפורניה, תואר אביר האמנויות מטעם ממשלת צרפת וחבר האקדמיה האמריקנית לאמנויות.

בשנות השבעים הוציא לאור ספר בשם "כתבים בנושא המוזיקה" ובו מאמרים על הפילוסופיה, האסתטיקה והמיזמים המוזיקליים שיצר בין 1974-1963. בשנת 2002 הוציא קובץ מאמרים מעודכן. בשנות השמונים החל רייך לשלב ביצירתו את שורשיו היהודיים. "תהילים" היא היצירה הראשונה בקורפוס עבודתו שמקורה ברקע המשפחתי היהודי שלו.

יחד עם רעייתו, אמנית הווידאו בריל קורוט, יצר את "המערה", עבודת וידאו-ארט מוזיקלית ותיאטרלית שעוסקת בסיפוריהם של אברהם, שרה, הגר, ישמעאל ויצחק. רייך וקורוט המשיכו בשיתוף הפעולה עם "Three Tales", יצירה אופראית, תיעודית דיגיטלית בשלושה חלקים, שעסקה בהשפעת הטכנולוגיה על המאה ה-20 ושילבה  סרטים היסטוריים, ראיונות וידאו, תמונות, טקסטים וצילומים שנערכו בעבודת מחשב כשמוזיקאים וזמרים ניצבים על הבמה לצד מסכי הווידאו ומעלים דיון על המשמעויות הפיזיקליות, המוסריות והדתיות של הפיתוח הטכנולוגיות.

בשנת 2006, בעקבות שיחה עם אביו של העיתונאי דניאל פרל שנרצח בפקיסטן, הלחין סטיב רייך את "וריאציות דניאל", יצירה פוליטית ומשמעותית במכלול יצירתו שעלתה בבכורה בבארביקן בלונדון. רייך השתמש ביצירה במילותיו האחרונות של פרל, אותן אמר בקלטת הווידאו לפני שנרצח: "שמי דניאל פרל. אני יהודי אמריקני מאנסינו קליפורניה". המילים מהדהדות ביצירה.

 

בפרק הבא נצא למסע רכבות בזמן ,אל השנים 1939-1945 ,מסע שמתחיל בארה"ב מגיע לכבשן של אירופה ,וחוזר לארה"ב, כשהנוסע כבר בהוויה נפשית אחרת לגמרי  . נבין את הרקע לכתיבת היצירה , את המבנה שלה

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט

 


  לכל הפוסטים בסדרה:

 חלק ראשון: על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מינימליזם?

חלק שני: על המינימליזם באומנות הפלסטית

חלק שלישי: על המינימליזם במוזיקה

חלק רביעי: חייו של סטיב רייך ופועלו המוסיקלי

חלק חמישי: סטיב רייך - רכבות שונות

חלק שישי: different trains - על המינימליזם והעדרו ביצירה

חלק שביעי: 'רכבות שונות' - ניתוח היצירה (לא) למוזיקאים בלבד

חלק שמיני: סטיב רייך - Different Trains | חלק אחרון

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות