הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
חוכמה סינית - Enjoy Your Rabbit - הקדמה
אבישי אפרת
| ראשון | 02.10.11 |
חוכמה סינית - Enjoy Your Rabbit - הקדמה

 חלק שני מתוך עבודת המחקר של אבישי אפשרת על Enjoy Your Rabbit של Sufjan Steven
 

 "החלק היפה ביותר בתמונה הוא החלק שאינו מוצא לו ביטוי". )פרנסיס בייקון)[1]           
אין ספק שהאלבום, שיצא ב-17.09.01, התקבל במבטים מבולבלים מצד מאזינים ומבקרים. מדוע?
אלבום זה, שהוגדר כ - *IDM על ידי Pitchfork, לא נרקם כחלק מתוכנית שיווקית, אלא יצירתית. סטיבנס רואה את עצמו כמעין לאנורדו דה וינצ'י מודרני, מדען רוחני וחדשן.
   
בחרתי דווקא לפתוח בחלקי ביקורות שיצאו לאלבום מעט זמן לאחר שפורסם:
 
"While his talents certainly lie in the areas of diverse instrumentation, the major drawback for this record comes from the almost formulaic approach that the songs seem to develop after repeated listenings." (www.dustedreviews.com)[2]
"It's all fine and dandy for a musician to dabble in widely divergent styles, combining and rearranging until something new in born. But there's a fine line between that and cashing in on a trend and letting market research be your guide. Unless your name is Serge Gainsbourg (who jumped in headfirst wherever his muse happened to lead him, bending whole genres to his will and overpowering them with his personality), it's best to not force it, and let things happen naturally." (www.pitchfork.com)[3]
   
כאשר נשאל אודות המניעים למודעות עצמית ולכתיבה הסובבת סביב קונספטים, מדגיש סטיבנס את הידע כאחד מהמניעים האמנותיים כיוצר וכחוקר.
 
"Pitchfork: Let me ask you about ideas like the 50 states plan and Enjoy Your Rabbit, which, in a way, remind me of writing prompts, and I know you have a writing background. Do these sort of structures force you to work?
Sufjan: They motivate good working habits. I think they inspire me in some ways, or at least are means of inspiration, by allowing me to focus on a particular subject. It's sort of like creating obstructions, giving myself certain terms within which to work.
Pitchfork: Has all the research changed your listening habits?
Sufjan: I think now I listen more as a technician and a researcher. I'm always hearing music in terms of what I can take out of it, and I think I've always listened like that. I have a hard time just listening for pleasure. I'm much less about instinct, and more of a utilitarian listener. Like, what is the use of this song? What is the usefulness of this melody for this theme or statement? What are they doing that's unusual sounding, and how can I learn from that?"
(הדגשות שלי – א.א.)
 
מעניין לחשוב על משמעויותיהן הסמליות של החלקים השונים באלבום, שמחולק כפי שמתואר מטה:

1. Year of the Asthmatic Cat" –0:24" *** ללא ספק מחווה לחברת התקליטים שלו, על פי השם הזהה-
2. Year of the Monkey" – 4:20" - חדשן, שנון ותבונתי אך גם מרוכז בעצמו, קנאי
3. Year of the Rat" – 8:22" - ממושמע, כריזמטי ושקדן אך גם חבר סובלנות וחסר מידות
4. Year of the Ox" – 4:01" - אחראי, רגוע ומתודי אך גם חומרני ועקשן
5. Year of the Boar" – 3:55" - סבלן, כנה ושוחר שלום אך גם תמים, חומרני וגרגרן
6. Year of the Tiger" – 4:24" - מלא תשוקה, החלטי, נדיב אך גם חסר מנוחה ורגזן
7. Year of the Snake" – 6:47" - חכם, יצירתי ושאפתן אך גם לא אמין ורכושני
8. Year of the Sheep" – 3:34" - מנומס, עדין ונדיב אך גם דאגן ורואה שחורות
9. Year of the Rooster" – 6:24" - החלטי, מסודר ושואף לשלמות אך גם צר אופקים
10. Year of the Dragon" – 9:26" - גאה, אצילי וכנה אך גם אלים ומאמין בדעות קדומות
11. Enjoy Your Rabbit" – 4:47" - אלגנטי, זהיר ורחום אך גם שטחי ועצלן
12. Year of the Dog" – 4:52" - כנה, אידאליסטי והגון אך גם שיפוטי, עצלן ודאגן
13. Year of the Horse" – 13:18" - חסר דאגות, קומוניקטיבי ומושך אך גם בוטה ויהיר
14. Year of Our Lord" – 4:30" *** - התייחסות דתית לנצרות ולאמונתו של סטיבנס
 

 

 בעוד מאפייני החיות על פי לוח השנה הסיני מהווים תוכן קונספטואלי ברור ליצירה, הערך המוסף שוכן בגישה השונה של סטיבנס לכל טראק כיצירה בתת סגנון אלקטרוני שונה. בפוסטים הבאים נבחן כל אחד מהקטעים לעומק ונדון בסגנונות השונים.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט 



*  Intelligent dance music) IDM) -  סגנון שצמח מתרבות הרייבים (מסיבות רחוב של מוזיקה אלקטרונית שמחו מתוך ה -Acid House ) באנגליה בתחילת שנות ה - 90 ועיקרו שימוש בז'אנר האלקטרוני כמצע לאקספרימנטאליזם מוזיקאלי.

[1]
            "ספר הציטטות הגדול", פרופ' אדיר כהן, הוצאת כנרת, 1996

 

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות