ה-Tribute ההודי של פטריק – חדשות מוזיקה
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    ה-Tribute ההודי של פטריק

ה-Tribute ההודי של פטריק

  את פטריק סבג ממש אין צורך להציג. מי שבכל זאת רוצה להשלים פערים, מוזמן להיכנס לפה ולפה.
השנה הצטרף פטריק לצוות ההדרכה של Muzik, ובמסגרתו הוא מנחה שתי מסגרות לימוד: האחת – פרויקט הגמר של תלמידי שנה ג', אמיר מרגלית, יהודה בן עטר ונעם ספרבר; האחרת – פרויקט Tribute, שלשמו התכנסנו כאן היום.
 
איך אתה מגיע לפרויקט הזה מבחינת ראייתך את המהות שלו, את המטרה?
זו פעם ראשונה שאני עושה כזה דבר. היו הרבה סימני שאלה, ואני בקטע של לזרום איתם. ניסוי ותהייה, לראות מה קורה. הרעיון הבסיסי הוא לייצר מוזיקה המבוססת על סימפולי מוזיקה הודית. היא לא מוגבלת סגנונית, אבל אנחנו מתחילים מהמקום שמכבד ומוקיר את הצורה האותנטית הזו. ואז, מתוך זה, להעיף את זה למקומות חדשים. העיקר שזה ירגש, שזה יהיה מוזיקה ולא רק עבודת גמר. שזה לא יהיה רק במצב טכני וזהו.
 
אז איך הלכו המפגשים עד עכשיו?
בשני המפגשים הראשונים אני מתמקד בללמד את הכלים עצמם, הטיפוסיים לז'אנר הזה. הבאתי גלריית תמונות ודוגמאות קוליות עבור כל כלי. המטרה היא ללמד את הבסיס לפני שנתחיל להיכנס לחלקים היותר מורכבים.
 
ומה עם אלמנטים כמו משקלים או סולמות טיפוסיים לז'אנר?
גם לסולמות אנחנו מתייחסים. שיטת העבודה עם הסולם במוזיקה ההודית שונה מזו המערבית. עובדים בעיקר עם Pedal Tone. בהודית זה נקרא Tampura, זה תוף אחד שמחזיק כל הזמן ועליו מבוססת כל היצירה. ישבנו ועשינו תרגילי זיהוי בהקשבה.
 
וההתבססות היא רק על סימפולים?
בדיוק כך. מה שנקרא Electro-Folk, לקחת סימפולים אורגניים, ולשלב אותם בשיטת עבודה אלקטרונית.
 
זה נשען על פרויקט המחווה שהפקת - Laya Project?
במובן מסוים כן. הרבה מהמאגר הצלילי שבו נשתמש זהה. ההבדל הוא בקונספט העיבוד. ב-Laya עשינו הרבה תוספות, עיבודים והקלטות אקוסטיות מכל מיני פינות שונות בעולם. כאן העניין ממוקד יותר בנקודת המפגש שבין המחשב למוזיקה האותנטית.
 
תהליך העבודה בנוי כך שהיצירה היא אישית או קבוצתית?
מתחילים מיצירה אישית, כדי לבנות את הקבוצה, ולאט לאט נאחד את הקטעים, אולי חלק מהחבר'ה יתאגדו בעצמם לקבוצות קטנות. המטרה הסופית היא אלבום בעל קונספט אחיד לכל אורכו.
 
מה עם Lyrics? זה גם חלק מהתוכן?
כן, יש Vocals בסגנונות ובתכנים שונים.
 
איך אתה פועל כדי למקד קבוצה של סטודנטים יוצרים, שכל אחד מהם בסרט שלו, ורוצה ליצור לפי טעמו האישי, סביב רעיון, שמלכתחילה הוא בנישה מסוימת- מוזיקה הודית?
זה תהליך הדרגתי של גיבוש. אין לי גם תוכנית יעד מוגדרת. כמו שאמרתי, אני מנסה לתעל את מה שקורה לכיוונים הנכונים, ולתת לזה לקרות. אין לי איזה חזון ברור, ואפילו אני משאיר את החלל הזה בכוונה, כדי לאפשר למשהו לקרות בו. כך אני אוהב לעבוד. צריך לתת למוזיקה לבוא- ואז להיות עבד שלה. לא לבוא ממקום החלטי, אלא לתת לזה להיבנות. מעבר לזה, אנחנו משתמשים במאגר סימפולים זהה לכולם, כך שאם נרצה או לא- הקונספט באופן טבעי כבר יהיה די אחיד.
 
בשיעורי הסאונד וההפקה מדברים איתנו על לא לפחד מלחשוב על חזון, ולנסות להגשים אותו. לא לוותר עליו ולומר "במיקס נטפל בזה". איפה אתה עומד ביחס לזה? בקיצוניות השנייה או באמצע הדרך?
תמיד דרך האמצע. מצד אחד שיהיה חזון וכוונה, מצד שני- כשקורים דברים אז לתת להם ביטוי. יכול להיות שיקרה משהו שיתנגש בחזון שהיה לנו, אבל זה לטובה. אז צריך לאמץ אותו וללכת עם זה. החזון גם לפעמים משתנה תוך כדי העשייה. לא תמיד הוא מוחלט. זו אמנות, יש בזה משהו חמקמק, ולפעמים יש לו גם חיים משלו. אם אני אתחיל אלבום עם חזון מסוים, ואסיים אותו בדיוק כמו שחשבתי שאסיים- נראה לי שאפרוש. הכיף זו ההפתעה שבאה כל פעם מחדש. זה תהליך אינסופי. בגלל זה אנחנו מקליטים עוד ועוד אלבומים כל הזמן. זה אף פעם לא יוצא בדיוק כמו שחשבנו, והרבה פעמים זה לטובה. כמו שיש לך ילד, ואיך שהוא נולד תייעד אותו להיות עו"ד. אני אומר- תן לילד רגע, בוא נראה איזה ילד זה, נייעד אותו למה שהוא טוב בו.
 
ובסמסטר השני אתם נכנסים לאולפן?
כן. אז נתחיל לעבוד ממש על בניין האלבום. כולנו ביחד מפיקים אותו, ואנחנו נעבוד מול לייבל (Laya), שזה פן מאד חשוב בעבודת המפיק. אנחנו נשלח להם קטעים ונקבל ביקורות, לאן הם היו רוצים שניקח את זה.
 
ה-Tribute ההודי של פטריק – חדשות מוזיקה