הפר
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    הפר"ח המוזיקלי מלבלב

הפר"ח המוזיקלי מלבלב

  לפני כשלוש שנים פנה ל- Muzik איש צעיר וחדור שליחות בשם שרון בלנק. הוא הציג עצמו כרכז מוזיקלי במרכז לקידום נוער בבת ים, העונה לשם "מגדלור". הוא שמע על פעילויותיו של Muzik לקידום נוער בסיכון באמצעות מוזיקה, ורצה לברר כיצד ניתן לשתף פעולה בקידום הלהקות הצעירות שהחלו להתגבש בחדר החזרות של מגדלור. Muzik נענה לאתגר, ובנה פרויקט בשם "פר"ח מוזיקלי", במסגרתו חונכים תלמידי Muzik, בשנה השלישית ללימודיהם, בתמורה למלגת לימוד צנועה, להקות נוער הפועלות במגדלור, ומובילים את הלהקות משלבי היצירה וגיבוש החומרים ועד להפקת השירים המוגמרים.
 
החודש, לאחר 3 שנות פעילות משותפת, ראה אור דיסק האוסף "מגדלור 2009", בו מרוכזים 10 מהשירים שהופקו בהדרכת תלמידי Muzik במסגרת הפרויקט.
"כשהגעתי למגדלור היו במקום חוגי דרמה וכתיבת שירים", מספר שרון. "הכנסנו את עניין המוזיקה. הייתה שם להקה של חבר'ה צעירים שעבדו על מספר שירים. היה חדר קטן, שאט אט מילאנו אותו בכלים מוזיקליים משומשים. הבאנו סטודנטים מ-Muzik (ניר קראים ואסי פרץ), שעבדו איתם על השירים שלהם, והקלטנו חמישה מהם באולפני ביה"ס. שנה לאחר מכן יזמנו תחרות להקות, כשהפרס הראשון היה תמיכה ומימון עשיית E.P, ומקומות שני- שלישי קיבלו תמיכה ומימון סינגל, כשהפעם סטודנט Muzik שעבד איתם היה נעם עקרבי. בשנה האחרונה הפכנו את זה כבר לדיסק אוסף, מתוך מטרה להביא כמה שיותר להקות. הן קיבלו שלושה חודשים בחדר חזרות ושלושה חודשים באולפן, בהם עבדנו איתם על הפקת החומרים, בשיתוף פעולה עם סטודנטים מ-Muzik (עומר טייאר, גיא שביט ושחר ויגמן), אשר תמורת מלגות, תרמו מניסיונם בהדרכת הצעירים. יצאו הרבה שירים ואיגדנו אותם לדיסק אחד".
 
והטקסטים היו כולם של חבר'ה צעירים המוגדרים כנוער בסיכון?
כן. העבודה במרכז מגיעה מכמה כיוונים. עבדנו איתם על פיתוח קול, על טקסט, עשינו איתם סדנאות ראפ בהן הם התאמנו ובחנו את הטקסטים שלהם, וגם העברנו שיעורי נגינה. השיא היה לחבר הכול יחד. והם עשו הכול בעצמם- החל בעיצוב עטיפת הדיסק ופלאייר אירוע ההשקה, ועד הקמת הבמה ועשיית הסאונד. בכלל, הראייה הכללית במרכז היא שבני הנוער בעצמם יעשו. ועם מה שיש ילמדו להתמודד ולהסתדר. גם עם הצדדים היותר לחוצים ופחות נעימים. גם זה חשוב.
 
על איזה טווח גילאים מדובר?
הוא נע בין 13-20.
 
אני מניח שמהטקסטים עולות התמונות מהיומיום. מהחיים של הצעירים.
כן. מטבע המרכז יש שם עובדת סוציאלית. אני עצמי תרפיסט במוזיקה. אנחנו מכוונים שם לעבודה רגשית וטיפולית, ולשם כך משתמשים במגוון כלים, ביניהם מוזיקה. אנחנו אולי לא נוציא אותם מוזיקאים מקצועיים, אבל נוציא אותם יותר מחוברים לעצמם. אז באמת דרך העבודה על הטקסטים אנחנו מקבלים תמונה על הנעשה בעולמם, כל אחד ועולמו האישי. זה נותן לנו פתח לשיחה וקצת התעסקות באזור הרגיש הזה. וזה כולל גם את המוזיקה. אנחנו מתייחסים למוזיקה באופן רגשי, מדברים איתם על דרכים לביטוי האופי דרך הנגינה. דרך לימוד העבודה בלהקה, החבר'ה לומדים איך להסתדר יותר טוב אחד עם השני. לומדים לתת מקום במקום לקחת אותו. הם עוברים תהליך.
 
וביניהם, יש חבר'ה שזה היה עבורם מפגש ראשון בחיים עם מוזיקה, ועכשיו הם מודבקים רשמית במחלה ורוצים להמשיך?
יש חלק שבשנה הראשונה להגעתי, לימדתי אותם כלי נגינה לראשונה בחייהם, ובשנה הרביעית כבר ניגנו עם אחת הלהקות והקליטו איתה. אז כן.
 
מדהים. נשמע כאילו המוזיקה ממש מצילה חלק מהם - גם מלהיות במקומות לא חיוביים וגם עוזרת בריפוי נפשם.
כיום יש מחקרים המצביעים על כך שהדבר אליו בני נוער הכי מחוברים - זה מוזיקה. לדעתי מוזיקה זה הכוח הכי חזק שיש. הוא גם עובד פנימה וגם החוצה. גם על פנים האדם וגם ממנו הלאה לחברה. ואם הצעירים מחוברים למוזיקה באופן טבעי, השאלה היא רק מה אתה עושה עם זה. איך אתה לוקח את הכוח הזה ומשתמש בו לצורך חיובי. לא יודע אם זה מציל, אבל זה בטוח עוזר. לעמוד על במה זה כוח, והם חווים את זה, לצד החוויות הראשונות של עבודה קשה, התמדה, הגעה כל שבוע לשיעור גיטרה למרות שכואבות האצבעות, פיתוח הדמיון וההתבטאות דרך כתיבה. אלה הם דברים חשובים לנוער.
 
הפר