הכר את המורה - דנה קסלר – חדשות מוזיקה
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    הכר את המורה - דנה קסלר

הכר את המורה - דנה קסלר

  דנה קסלר - מורה להתנהלות עצמאית בתעשיית המוזיקה
כתבת תרבות, מבקרת מוזיקה, מוזיקאית אינדי. בוגרת המסלול למדיה דיגיטלית בבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה. מאמצע שנות התשעים כתבה בשלושת מקומוני תל אביב, במוסף הארץ, סופשבוע של מעריב, תרבות מעריב, 7 לילות, רייטינג ועוד. ערכה את "עכבר העיר" ומגזין "די.ג'יי העיר", תקלטה במועדונים וברים, הציגה בתערוכות, תרגמה שני ספרים וערכה אחד. ניגנה בכמה להקות אינדי וב - 2008 הוציאה אלבום עם להקת "מורה חיילת". אחר כך הקימה את להקת "מורה מחליפה", בה היא שרה, כותבת ומנגנת באס. כמו כן, פעילה בלייבל האינדי הישראלי פית/קית, בעלת טור שבועי על מוזיקת אינדי ב"וואלה! תרבות" ומרצה בשנקר וב- Muzik.


מתי התחיל הקשר שלך עם מוזיקה?  

אני שומעת מוזיקה באופן אובססיבי מאז שהייתי ילדה קטנה. תמיד היה לי רדיו בחדר. בכיתה ד' התחלתי להקליט מצעדים ברדיו ועד כיתה ו' כבר היה לי אוסף קסטות ענק. בתיכון התחלתי לאסוף תקליטים. בכיתה י"ב הוצאתי פנזין מוזיקה אלטרנטיבית בשם "אבק" ובאותה תקופה גם התחלתי לכתוב ביקורות מוזיקה במקומונים של תל אביב. החלום שלי כנערה היה להיות מבקרת מוזיקה ועיתונאית תרבות, ולא מוזיקאית, ואת זה אני עושה כבר קרוב לעשרים שנה. התחלתי לנגן ולעשות מוזיקה רק בגיל הרבה יותר מאוחר, וזה התגלגל במקרה.


איך זה קרה?

ב-2003 הוציאה מיכל קהן את אלבומה השני ב-Fast Music. ראיינתי אותה לכבוד האלבום ל"תרבות מעריב" ובסוף הראיון היא אמרה לי שהיא רוצה להקים להקת בנות שעושה גראז'-פאנק והציעה לי להצטרף בתור באסיסטית. אמרתי לה שאני לא יודעת לנגן, והיא אמרה שזאת לא בעיה, שאני אלמד. אז הלוותי באס מחבר, לקחתי כמה שיעורי באס ומצאתי את עצמי עומדת על במה בהופעה חודש אחרי הפעם הראשונה שבכלל הרמתי באס על הידיים. הופעתי בלהקה של מיכל, המישלס, במשך שנה או משהו כזה.
אחרי שההרכב התפרק פנה אלי יוני כדן מהלייבל פית/קית והציע שנקים להקה ביחד. הקמנו את מורה חיילת ב-2006. צירפנו את אריאל קליינר מפרויקט הגומיה בתור מתופף. עשינו אינדי-פופ בעברית. אני ויוני כתבנו את החומרים, ולראשונה בחיי גם התחלתי לשיר. ב-2008 הוצאנו אלבום בפית/קית. בינתיים גם ההרכב הזה התפרק.
היום יש לי הרכב בשם מורה מחליפה. חברים בו אריאל קליינר (גיטרה) ויובל גוטמן (תופים). אני שרה ומנגנת באס. כולנו מנגנים גם בהרכבים אחרים של פית/קית ופעילים בלייבל. מבחינה סגנונית גם בלהקה הזאת אנחנו עושים אינדי-פופ רזה בעברית. בימים אלו אנחנו עובדים על אלבום.

מה את חושבת על תרבות המוזיקה בישראל כיום לעומת העבר?

כמו בכל העולם, גם בארץ יש היום הרבה יותר אנשים שעושים מוזיקה. הנגישות של אמצעי הייצור הביאה לכך שהיום כל אחד יכול לייצר מוזיקה וכל אחד יכול לשווק ולהפיץ אותה.
ה-PC הפך את כולם ליצרנים ומפיקים, ואחר כך האינטרנט הפך את כולם למשווקים ומפיצים. הבעיה היא שבשוק קטן כמו שלנו אין מקום לכל המוזיקאים האלה, והרבה מהם ימצאו את עצמם מתוסכלים. מצד שני, האינטרנט מקל עליהם לפנות החוצה ולהוציא את המוזיקה שלהם בעולם. עבור מי שזה מתאים למוזיקה שלו זה יתרון עצום.


מהם הקשיים המרכזיים בהם נתקל מוזיקאי מתחיל כיום ?

אחת הבעיות המרכזיות לדעתי היא העובדה שתרבות הרייטינג חיזקה את המיינסטרים בצורה כזאת שכל מה שהוא לא בעל פוטנציאל רווחי מאוד גדול אין לו כמעט סיכוי להגיע לחשיפה בערוצי המדיה המרכזיים.
ללהקת רוק ישראלית הרבה יותר קשה היום להגיע לחשיפה תקשורתית מאשר בשנות התשעים, למשל. זה חבל, כי הקהל הרחב מפספס הרבה מוזיקה שהייתה יכולה לעניין אותו. מצד שני, יש היום הרבה יותר ערוצי תקשורת אלטרנטיביים, שמוזיקאים מתחילים צריכים ללמוד לנצל.

מה את מלמדת את הסטודניטים שלך ב- Muzik בקורס הנתנהלות עצמאית?

מטרת הקורס היא לתת לסטודנטים רקע בתעשיית המוזיקה והתפתחותה, לעזור להם מתוך כך להגדיר את עצמם כאמנים, להבין את הקונטקסט שבו הם פועלים ולעזור להם לצאת החוצה בתום הלימודים בתור יוצרים עצמאיים מגובשים.
הקורס מעניק לסטודנטים ידע כללי על תעשיית המוזיקה בארץ ובעולם, על הכוחות השונים הפועלים בתוכה, ועל השינויים הדרמטיים שהיא עברה בשנים האחרונות.
בין היתר אני מלמדת את הסטודנטים על ההיסטוריה של תרבות האינדי (המוזיקה העצמאית) ומקנה להם מושגי יסוד מעולם ה-DIY ("עשה זאת בעצמך"), מתוך אמונה שהיום כל אמן צעיר צריך לדעת להתנהל באופן עצמאי ולקדם את עצמו לבד – בין אם המוזיקה שהוא עושה והשאיפות שלו מכוונות אותו לשוליים או למיינסטרים. אם פעם עקרונות ה-DIY היו רלוונטיים בעיקר למי שפועל בשוליים והיו מגובים באידאולוגיה מאוד ברורה, היום גם אמן שרוצה חוזה בחברת תקליטים גדולה ומעוניין להפוך לכוכב פופ ענק, חייב לדעת לעשות דברים בשביל עצמו כדי להגיע לפוזיציה הזאת.


עם מה היית רוצה שהתלמידים ייצאו איתו על מנת לפתוח את דרכם המקצועית?

מה שהכי חשוב לי זה שהתלמידים יפנימו שעל מנת להצליח בתעשיית המוזיקה הם חייבים להיות אקטיביים. הם קודם כל חייבים לקדם את הקריירה שלהם בעצמם ולעשות את זה בצורה עיקשת ויצירתית. פרוש הדבר הוא שהם צריכים להשקיע בהרבה יותר מאשר רק במוזיקה עצמה. הם צריכים להשקיע במיתוג עצמי ובשיווק עצמי. הם צריכים קודם כל לבנות לעצמם קהל באופן עצמאי. הדברים האלה מאוד חשובים בתעשייה של היום ואני מקווה שהתלמידים יבינו שזה חלק אינטגרלי מהעבודה שלהם כמוזיקאים צעירים. אני מקווה שהם יהיו מוכנים ליישם את זה ובסופו של דבר גם יהנו מזה.
 
הכר את המורה - דנה קסלר – חדשות מוזיקה