37 ז'אנרים שחייבים להכיר – חדשות מוזיקה
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    37 ז'אנרים שחייבים להכיר

37 ז'אנרים שחייבים להכיר

  כתיבה ועריכה: עמית הכט

אינדי (Indie)
אינדי הוא ז'אנר מיוחד במיוחד, מכיוון שהוא למעשה כולל המון סגנונות שדבר אחד משותף להם - עצמאות, independence , ומכאן שם הז'אנר. אמנים חתרניים שבד"כ חתומים בלייבלים עצמאיים, או לפעמים - אפילו לא חתומים בשום חברה ופועלים עצמאית לחלוטין באמצעות הרשתות החברתיות ועבודת שטח מאומצת. רוק אלטרנטיבי, היפ-הופ חתרני, אלקטרו, טכנו, דאנס ואפילו פולק - כולם כאן בפנים. אמני מפתח: Arctic Monkeys, Yeah Yeah Yeah's, Bon Iver, Dizzee Rascal, Hot Chip.


אינדסטריאל (Industrial)

האינדסטריאל פרץ לחיינו בתחילת שנות השמונים באמצעות להקות אוונגרד בריטיות וגרמניות כמו Cabaret Voltaire,Throbbing Gristle ,Die Todliche Doris,DAF, Krups ו-Einsturzende Neubauten שהשתמשו בין השאר בטכניקות דאב, כלי הקשה תעשייתיים וTape Loops בכדי ליצור אמירה מוסיקלית אגרסיבית ומתריסה, שמטרתה הייתה להציג את החברה הפוסט תעשייתית כפשיסטית ובתהליכי קריסה. מסוף שנות השמונים החלו להקות כמו Skinny Puppy, meat beat manifesto ו-Nine Inch Nails לשלב סימפולים דיגיטלים (Sampling), גיטרות רוק כבד ומקצבי מועדונים, והאינדסטריאל פרץ אל המיינסטרים.
אמני מפתח: Trent Reznor,Cabaret Voltaire,Nine Inch Nails,Meat Beat Manifesto



אלטרנטיב (Alternative)

"אלטרנטיב" הוא מונח כוללני ללהקות ואמני רוק צעירים של שנות התשעים, שהתנגדו בחריפות למסחור ולקונפורמיות הנוצצת של ממסד הפופ וחתרו תחתיו. תחת מטריית ההגדרה התפתחו להם עשרות תתי סגנונות כמו גראנג', פאנק רוק, מטאל, גות' רוק, אינדסטריאל לו-פי ואחרים, אך רובם התאפיינו באותם אלמנטים: מוסיקה מחוספסת וטקסטים אפלים ואישיים מלאי ייאוש חברתי וקיומי. רוב להקות ה"אלטרנטיב" הושפעו מהפאנק וה"ניו וייב" האנגליים של שנות השבעים והשמונים, אך בניגוד לתפיסה הניהיליסטית אנרכיסטית של שני הסגנונות, ה"אלטרנטיב", שרוב אמניו היו צאצאי מהפכת ההיפים של שנות השישים, התאפיין דווקא בעודף מודעות עצמית, ותמיכה נלהבת ואקטיביסטית במטרות חברתיות.
אמני מפתח:Rage Against The Machine ,R.E.M.,Nirvana,Pearl Jam,
Faith No More,Jane's Addiction,Soundgarden


אמביינט (Ambient)
מקורו של האמביינט מצוי בתפיסות וניסיונות המוסיקליים של המלחין והמפיק בריאן אינו, באמצע שנות השבעים והוא גם זה שהעניקן לסגנון את שמו. אינו, בהשפעת מלחינים קלאסיים מודרניים כמו למונט יאנג וקרל היינץ שטוקהאוזן, החל להתמכר לחקירת ומיצוי אווירה וצלילים באמצעות כלי האולפן האלקטרוני המודרני. הוא ראה באמביינט את הניסיון לשלב בין צלילי הטבע האמיתיים שהקליט, ובין מיצוי המשחק האלקטרוני איתם באולפן. והגדיר את עצמו כיוצר של צלילי טבע חדשים התואמים יותר את תפיסותיה של החברה התעשייתית המודרנית.
אמני מפתח: Brian Eno, Steve Hillage, The Orb, Kornelius



אסיאן אנדרגראונד (Asian Underground)

מקורו של סגנון אנרגטי זה, הן ההשפעות המוסיקליות השונות עליהן גדל באנגליה דור שלם של מהגרים צעירים מהודו ואסיה. צעירים אלן הושפעו ממוסיקת הבנגרה וסרטי בוליווד ההודים אליהם נחשפו דרך הוריהם, ומנגד, ממקצבי הפאנק,דאב ודאנסהול ששמעו ברדיו ורקדו במועדונים. השילוב בין ההשפעות האלו למודעות פוליטית חריפה, ייצרו באמצע שנות התשעים סגנון חדש ומקורי ששורשיו בניסיונות המוקדמים לשלב בין מערב למזרח של מוסיקאים הודים מסורתיים כמו רוי שנקר ו - shakti.
אמני מפתח:Asian Dub Foundation,Talvin Singh ,Nitin Sahwney , Cornershop



אסיד ג'אז (Acid Jazz)

שורשי האסיד ג'אז התפתחו מסצינת הפאנק והרית'ם אנד בלוז של סוף הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז, עם יוצרים ולהקות כמוRamsey Lewis ,The Meters ,Donald Byrd ,The Headhunters ואחרים. המונח עצמו הוטבע ע"י הדי ג'יי ג'יילס פיטרסון, שרצה בסוף שנות השמונים ליצור סגנון שישלב בין מקצבי הג'ז-פאנק לאנרגיה של האסיד האוס. תחילה שיתפו שתי הסצינות פעולה, אך עם עליית סצינת הרייב נפרדו דרכיהן.
אמני מפתח:Galliano ,DJ Gilles Peterson,Brand New Heavies,Jazz Renegades


אסיד האוס (Acid House)
אסיד האוס הוא תוצאת משחקי הסאונד של מפיקי ההאוס האמריקאי די ג'י פייר ומרשל ג'פרסון עם צליליהם המוזרים של מכשירי Roland 303 הפרימיטיביים באמצע שנות השמונים. פריצתו הגדולה הייתה דווקא באנגליה, שם הפך למוסיקה המועדפת על דור האקסטזי והודבקה לו תווית של "מוסיקת סמים" על ידי התקשורת הבריטית. זאת למרות ששם הסגנון מתייחס לצליליRoland הפסיכדליים ולא לסמים. השפעות הפסיכדלייה על Acid House ניכרות גם בשימוש שעשו יוצריו באופנה סיסמאות ואייקונים של שנות השישים.
אמני מפתח: Marshal Jefferson, DJ Pierre, Phuture, Ron Hardy




אפרו פאנק (Afro Funk)
אפרו פאנק הוא שילוב בין מוטיבים של תרבויות הפ'אנק והסול האמריקאיות למקצבים השבטיים האפריקאים וסגנון התיפוף והליווי בגיטרה המקוטעים והקופצניים של המוסיקה האפריקאית המודרנית. סגנון זה נוצר בשנות השבעים המוקדמות על ידי הזמר והסקסופוניסט הניגרי פלה קוטי.
אמני מפתח: Sun Ra,King Sunny Ade,Manu Di Bango,Fela Kuti




בי בופ (Be bop)
תנועת ג'אז מחתרתית שהתפתחה בניו יורק בשנות הארבעים והפכה לבסיס רוב סגנונות הג'אז המודרני שבאו בעקבותיה. בעוד הג'אז ה"מסורתי" נועד בעיקר כדי "לבדר" את הקהל, הבי בופ נוצר ממקום של אמנות ויצירה.
אמני מפתח: דיזי גילספי, צ'רלי פרקר, קני קלרק



ביג בנד ג'אז (Big Band)
התקופת הפריחה של העשורים הראשונים של המאה ה-20, משנות העשרים עד תחילת שנות החמישים, היה זה סגנון ג'אז נוצץ, מעובד ומתוזמר, שהורכב מתזמורות של עד עשרים איש ולפעמים אף יותר.
אמני מפתח: קאונט בייסי, דיוק אלינגטון, פלטשר הנדרסון, וודי הרמן



בלוגראס (Bluegrass)
מוסיקת קאנטרי אמריקאית עם דגש על וירטואוזיות נגינה ושימוש בכלי מיתר. מקור הסגנון התפתח עם ביל מונרו בשנות הארבעים.
אמני מפתח: ביל מונרו,Flatt & Scruggs , האחים אוסבורן.



קאנטרי בלוז (Country blues)

אלמנט בסיסי של מוסיקה שחורה חילונית שהתגלה במהלך העשור הראשון של המאה העשרים ובו האמן מנהל סביב תבנית שלוש שורות ושתים עשרה תווים דיאלוג call and response עם כלי הנגינה שלו.
סגנונות הסולו (אמן יחיד) של קאנטרי בלוז, המבוססים על פסנתר וגיטרה, הוחלפו על ידי הרית'ם אנד בלוז במהלך שנות הארבעים.
אמני מפתח: פרד מק'דוול, רוברט ג'ונסון, בליינד למון ג'פריז, לרוי קר, ביג ביל ברונזי



בוגי ווגי

סגנון נגינה על פסנתר שחור עם דגש על קצב והקשה שפרח במיוחד במהלך שנות השלושים.
אמני מפתח: אלברט אמונס, פיט ג'ונסון, מיד לקס לואיס


ביט

תנועת מוסיקה אנגלית שקמה בשנות השישים המוקדמות, המשלבת בין רוק'נרול ורית'ם אנד בלוז אותה הובילה להקת החיפושיות. הרכב להקת ביט טיפוסי מונה זמר, תופים, בס גיטרה, גיטרה סולו וגיטרה מלווה.
אמני מפתח: The searchers, The Move , The Hollies


רית'ם & בלוז בריטי

חיקוי בריטי לסגנון הרית'ם אנד בלוז משיקגו שנוצר על ידי מעריצים וחקיינים של הסגנון באמצע שנות השישים.
אמני מפתח: ג'ון מייל , אריק קלפטון , rolling stones.



בלוז קלאסי

סוג שירת בלוז חשוב שהתפתח בשנות העשרים ובו מושר הבלוז לרוב על ידי נשים בליווי פסנתר או להקת ג'ז.
אמני מפתח: מא רייני, בסי סמית



קאנטרי (Country & Western , C&W)

במקור hillbilly music או מוסיקה של "בורים כפריים", קאנטרי היא עד היום המוסיקה הפופולרית המובילה של האוכלוסייה הכפרית (וגם רוב האוכלוסייה העירונית) הלבנה בארצות הברית.
אמני מפתח: The Carter Family , רוי אקיף , ג'וני קאש , הנק ויליאמס.



קאנטריפוליטן

גרסה פופית ומרוככת יותר של קנטרי שצצה והתפתחה בתחילת שנות השבעים וצברה הצלחה כבירה מאז.
אמני מפתח: לין אנדרסון , גלן קמבל , ג'ון דנבר



קאנטרי רוק

סגנון שהתפתח באמצע שנות השישים כשלהקות רוק אמריקאיות ניסו להתחבר למקורות והתחילו לחפש את השראתם במוסיקת קאנטרי.
אמני מפתח: The Byrds , The Eagles , Poco , Gram Parsons



דיסקו
סגנון מוסיקה קצבי וחושני שהתפתח בתחילת שנות השבעים במועדוני הריקודים האקסטרווגנטיים של ניו יורק ושילב בין סגנונות מוסיקה שונים האהובים על הקהל המעורב (פאנק, מוסיקה לטינית, סול) תוך שימת דגש על ביט שבטי ומהפנט וכלים אלקטרוניים, דבר שהפך את דיסקו לחלוץ סגנונות הטכנו והאוס שבאו בעקבותיו אך השפעתו עליהם הייתה מכריעה.
אמני מפתח: שיק, דיוויד מנקוזו, ג'ורג'ו מורודר , לרי לוון



דו וופ (Doo-Wop)

סגנון השירה השחור (לרוב) של שנות החמישים ששילב בין קצב להרמוניה והיה לחלוץ השירה ההרמונית של להקות כמו הביצ' בויז, אך השפיע גם ישירות על מוסיקת סול, היפ הופ וראפ.
אמני מפתח: The Ravens , The Orioles , Dion & The Belmonts



דאב (Dub)
סגנון מוזיקת רגאיי, בו מפיק הקטע המוסיקלי יוצר את הקטע שהפיק מחדש על ידי הורדת הטרק הווקלי והקלטת טרק הבס והתופים מחדש עם דגש על שימוש באפקטים פשוטים כמו ריברב ודיליי כדי להעמיק ולהעשיר אותם.
אמני מפתח: קינג טאבי , קיט הדסון ,לי פרי


פולק
הגדרה המתייחסת גם למוסיקת עם ראשונית ולא נגועה בתעשייתיות, אך גם לתנועה מודרנית ומלאת מודעות עצמית שמקורותיה בשנות הארבעים והחמישים ומטרתה ליצור מוסיקת עם עכשווית עם דגש על אנטי מסחריות ומסרים פוליטיים חריפים.
אמני מפתח: וודי גטרי, פיט סיגר, ג'ון לומקס , שלישית קינגסטון



פולק רוק
סגנון שהתפתח במהלך שנות השישים כשלהקות ואמני רוק פנו לפולק (מודרני) ומודעות חברתית כדי למצוא בהם את השראתם.
אמני מפתח: The Byrds , בוב דילן , פיירפורט קונבנשן , סטיליי ספן



פ'אנק (Funk)
התפתחות אנרכית וקצבית של רית'ם אנד בלוז עם דגש על חזרה כמעט פולחנית של בס גיטרה ותופים על מקצבים שבטיים חושניים ופשוטים והשפעה אפריקאית חזקה על סגנון השירה והנגינה כמו גם על תכני המילים.
אמני מפתח: The Meters , פרד וזלי , מלווין "ווה-ווה" וטסון



פי פאנק (P Funk)
סגנון פאנק יחודי עם דגשים פסיכדליים וקומיים אותו הגה ג'ורג' קלינטון מנהיג להקות פרלמנט ופנקאדליק ב1974-. קלינטון יצר היסטוריה שלמה סביב הפי פאנק שבסיסה הוא שחרור העולם על ידי הקצב וריכז סביבו כשרונות פאנק כמו בוטסי קולינס ופרד וזלי. השפעתו על מוסיקת היפ הופ (ובמיוחד נציגי החוף המערבי של הסגנון) מכריעה.
אמני מפתח: Parliament-Funkadelic, Bootsy Collins



פיוז'ן (Fusion)
הגדרה המתייחסת לניסיונות שהתחילו מסוף שנות השישים לשלב בין ג'אז לסגנונות מוזיקליים שונים אחרים כמו בין השאר רוק, מוסיקה אסיאתית, מוסיקה קלאסית ופאנק.
אמני מפתח: ג'ון מקלפלין , מיילס דייויס , מקקוי טינר , צ'יק קוריאה



גוספל
משנות השלושים גוספל היא מוסיקת הדת המובילה של ארצות הברית השחורה עם השפעה מכריעה על כל סגנון מוסיקה שחורה חילוני.
אמני מפתח: תומס א. דורסי, מהליה ג'קסון, פול רובסון , Five Blind Boys of Mississippi, Blind Willie Johnson



רוק כבד
סגנון שנוצר כתוצאה מאחד הדגשים של הריטם אנד בלוז בריטי, הדגש על אינטנסיביות ועוצמת רעש מחרישת אוזניים, רוק כבד הפך לסגנון הרוק הפופולרי אך השנוא ביותר של שלושת העשורים האחרונים.
אמני מפתח: Black Sabbath , Led Zeppelin , Iron Butterfly



היפ הופ
בנוסף לראפ הנובע ממנו, היפ הופ הוא סגנון המוסיקה השחורה החשוב של שנות השמונים והתשעים. בבסיסו שילוב בין דיבור קצבי על מקצבים שונים. היפ הופ הושפע ומושפע מ"דנסהול" ג'מייקני וכמוהו התפתח לתנועת מחאה חברתית אך גם לביטוי אלים ובוטה של חלומם הקפיטליסטי של ילדי שכונות המצוקה השחורים, דבר שהביא לו הצלחה אדירה גם בקרב אוכלוסיית הצעירים הלבנים אותה ניתן להשוות רק לרוק'נ'רול.
אמני מפתח: Grandmaster Flash, Public Enemy ,Afrika Bambaataa , NWA



הונקי טונק
סגנון שקבל את שמו ממסבאות דרום מערב ארצות הברית בהן זכה לפופולריות, והוא סוג של קאנטרי בליווי steel guitar וגיטרה מוגברים ששיריו דנים לרוב באלכוהול, שתייה ובגידה מינית.
אמני מפתח: Ernest Tubb , lefty frizzell, ג'ורג' ג'ונס



ג'אז

סגנון שמקורו מתועד בסוף המאה ה-19 בניו אורלינס שם ג'אז עוד היה אימפרוביזציה פוליפונית וקקופונית של קבוצת נגנים שחורים על מנגינות פופולריות עם דגש חזק על קצב. בשנות העשרים, התחילו נגנים כמו לואיס ארמסטרונג לשים את הדגש על נגינת סולו בליווי להקה וזאת נשארה מהותו הבסיסית של הג'ז עד שנות השישים, אז התקרבה תרבות אמריקה השחורה לשורשיה האפריקאיים ויצרה את הפרי גא'ז. ג'אז נחשב על ידי רבים כתרומתה החשובה של התרבות האמריקאית למאה העשרים, אך דווקא בארצות הברית לא זכה שוב להצלחה כה גדולה כמו בתקופת השיא בשנות העשרים עד שנות הארבעים, ונדחק לשוליים עד שנאלץ להפוך את אירופה למפלטו האמנותי.
אמני מפתח: בדי בולדן, לואיס ארמסטרונג, אורנט קולמן, ג'ון קולטרן



ג'אמפ בלוז
סגנון בלוז קצבי מלא הומור וסווינג שנוגן במהלך שנות הארבעים על ידי הרכבים שחורים קטנים והיווה מין סגנון מעבר מקדים לרית'ם אנד בלוז ורוק'נ'רול שבאו אחריו ושינו את פני הכל.
אמני מפתח: רוי מילטון , לואיס ג'ורדן , ג'ימי וג'ו ליגינס



מוסיקה לטינית

הגדרה כללית למקצבי הריקודים שמקורם בדרום ומרכז אמריקה ושהשפיעו על המוסיקה העכשווית האנגלו-אמריקאית שוב ושוב משנות העשרים ועד לשנות התשעים.
אמני מפתח: אדמונדו רוס, פרז פרדו, קרמן מירנדה, טיטו פואנטה, סזריה אבורה



הצליל של נשוויל
אופנה שהתפתחה במוסיקת הקאנטרי של שנות החמישים להוסיף זמרות ליווי וכינורות לשירים וקירבה אותה לגוספל ולפופ.
אמני מפתח: צ'ט אטקינס, ריי פרייס, ג'ים ריווס



פופ
הגדרה כללית שהתפתחה סביב סגנון הרוק'נ'רול הרך יותר והמכוון לילדים שהתפתח לאחר דעיכת הרוק'נ'רול האמיתי בסוף שנות החמישים וכונה בתחילתו "High School". פופ תמיד זוכה להשוואה לא מחמיאה ומזלזלת לרוק הנחשב לרציני אותנטי ואמנותי יותר. כתוצאה מכך זוכים יוצרי פופ מוכשרים כמו הביצ' בויז, מרק בולן, להקת ABBA ומדונה רק להכרה מאוחרת.



רוק מתקדם
תופעה מוסיקלית שהתפתחה במהלך שנות השישים והגיעה לשיאה בשנות השבעים ובמרכזה הניסיון מלא היומרה להרחיב את מקורות הרוק ולהעשיר את התכנים שלו בתכנים ספרותיים מיסטיים ותיאטרליים.
אמני מפתח: pink floyd, להקת YES, king crimson, Genesis



37 ז'אנרים שחייבים להכיר – חדשות מוזיקה