הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
טכנו: תעודת זהות (ב') -החלוצים
יפעת לוין
| חמישי | 09.06.11 |
טכנו: תעודת זהות (ב') -החלוצים

חלק שלישי מתוך עבודת המחקר על הדטרויט טכנו מאת יפעת לוין

הצורה הראשונית של הטכנו התפתחה במהלך שנות השמונים בדטרויט, על ידי  חואן אטקינס, קווין סנדרסון ודריק מיי, שכונו "שלישיית בלוויל", ואדי פולקס. פרק זה יעסוק בחלוצי הז'אנר- מה היו ההשפעות עליהם (מתוכנית רדיו מקומית עד לשטוקהאוזן) , איך הם עבדו טכנית, וכיצד הפכו את הטכנו משלוחה של השיקגו האוס לז'אנר נפרד העומד בפני עצמו . בנוסף , נקבל גם מבט אל סצנת המועדונים והרייבים ההמוניים שהטכנו הוליד.

 טכנו –תעודת זהות (ב') -החלוצים

רביעיית המופלאים, אטקינס,סנדרסון,מיי ופולקס, כולם אפרו- אמריקאים, למדו יחדיו בתיכון בלוויל, ליד דטרויט. עד סוף שנות השמונים, הרביעייה  הקליטה ושיחררה חומרים תחת שמות שונים. אטקינס קרא לעצמו "Model 500", "Flintstones" ועוד, וכך גם השאר.

היו גם מספר יוזמות משותפות בינהם כאשר המוצלחת ביותר מבינהם מבחינה מסחרית הייתה שיתוף הפעולה בין אטקינס לסנדרסון, שקראו לעצמם: "Inner City" עם הסינגל הראשון: "Big Fun".

 חלוצי טכנו אלו השתמשו בסיקוונסרים וסינתיסייזרים בנסיון לשלב אסתטיקתsynth-pop  אירופאית עם  אספקטים של  soul, funk, disco ו- electro .על ידי כך הם דחפו את מוזיקת הריקודים האלקטרונית לאזור לא מוכר. היתה להם כוונה מאוד ברורה להתרחק ככל  האפשר מהנוסחאות המקובלות והמסורתיות של ה-Motown , דוגמת soul ו- R&B . במקום אלו, הם אימצו לחיקם ניסויים טכנולוגיים.

 "Within the last 5 years or so, the Detroit underground has been experimenting with technology, stretching it rather than simply using it .as the price of sequencers and synthesizers has dropped, so the experimentation has become more intense. Basically, we're tired of hearing about being in love or falling out, tired of the R&B system, so a new progressive sound has emerged. We call it techno!"(Juan Atkins, 1988)

 דבר זה מאוד מזכיר את פועלו של שטוקהאוזן, את הצורך שלו להתנתק מהמבנה המסורתי ומהמוזיקה הקלאסית ולהתמקד בסאונד ובניסויים טכנולוגיים.  כיוון שחלוצי הטכנו הושפעו מ-Kraftwerk , וידוע ש- Kraftwerk הושפעו משטוקהאוזן, לא תלוש להניח שחלוצי הטכנו הכירו את שטוקהאוזן ופועלו. קארל קרייג, שנחשב לגל השני של דטרויט טכנו , נוהג להזכיר את שטוקהאוזן בראיונותיו. למשל כאשר נשאל  באיזה מקום הוא עשויי להיות בעוד עשר שנים, קרייג ענה:

"I might take over from the great Stockhausen.(laughs) Maybe I'll change my name to Carl Stockhausen!"

השפעות רדיופוניות

אטקינס וחבריו מצאו השראה מוזיקלית בתוכנית לילה אקלקטית בת חמש שעות ברדיו שנקראה "Midnight Funk Association" . התוכנית התארחה במגוון תחנות רדיו בדטרויט, כולל את המפורסמות שבהן: WCHB , WGPR ו- WJLB-FM , מ-1977 עד אמצע שנות השמונים, השדרן המוכר שלה נקרא: DJ Charles "The Electrifying Mojo" Johnson.

התוכנית של  מוג'ו השמיע מוזיקה אלקטרונית על ידי אומנים כמו: Giorgio Moroder  , Kraftwerk  ו- Tangerine Dream , לצד מוזיקת Funk כמו: ,Parliament ואף אופציה נרחבת של מוזיקת ריקודים מז'אנר ה-New Wave Music, של להקות כמו:  Devo  ו- B-52's.

 קארל קרייג מדבר הרבה על השפעת הרדיו עליו:

"I grew up in a time and a place where I believe that music- especially music exposed on the radio-was very diverse. Especially with black music, because there were so many different types of music that people in Detroit were listening to: funk and soul and rock and everything in between"

"All the guys here, we're all tremendously influenced by radio. So I would use a double-tape deck to tape stuff from the radio and then make these extended versions of the songs I liked' kind of like a basic remix."

 למרות תקופת החיים הקצרה של הדיסקו בדטרויט, הוא נתן להרבה אומנים השראה להתחיל לעשות מיקסים, חואן אטקינס ביניהם. אטקינס היה גם זה שלימד את דריק מיי איך למקסס.

וב-1981 אטקינס, מיי, פולקס ועוד שני די-ג'יי אחרים, הקימו קבוצה שהם קראו לה:

"Deep Space Soundworks" , הם נפגשו עם מוג'ו מתוכנית הרדיו והציעו לו שהם יספקו לו מיקסים לתוכניתו וכך באמת היה.

חממת טכנו

במהלך סוף שנות ה-70 ושנות ה-80 המוקדמות, מועדוני תיכונים (דבר שנפוץ בארצות הברית)

יצרו את ה"אינקובטור" שבו מוזיקת הטכנו גדלה. היזמים הצעירים הללו פיתחו וטיפחו את סצינת ה-dance music  המקומית גם על ידי זה שהתאימו את עצמם לטעם המקומי של אנשים צעירים וגם על ידי פרסום מסיבות של DJ's  ספציפיים.

כאשר הפופולאריות של המועדונים האלה גדלה, קבוצות של DJ's החלו לנגן ביחד על מנת לשווק את המיקסים שלהם וכדי להציג את ה-Sound System שלהם למועדונים.

מקומות כמו כנסיות מקומיות, מחסנים נטושים,משרדים ואודטוריומים של תנועת YMCA  שימשו כמיקומים הראשונים שבו קטינים היו מתכנסים לשמוע ולרקוד לצלילי הטכנו.

 

ובאותה תקופה ,מחוץ לדטרויט:

שיקאגו

חלוצי הטכנו, בעיקר מיי וסנדרסון, מודים שהם היו מרותקים מסצינת המועדונים שהייתה קיימת אז בשיקאגו והושפעו בעיקר ממוזיקת ה- house ששגשגה שם.

האלבום של  דריק מיי  Strings Of Life"" מ-1987 נחשב לקלאסיקה בשני הז'אנרים, גם בהאוס וגם בטכנו.

UK והולדת הרייבים

בבריטניה החלה התפשטות של מוזיקת ההאוס במועודונים החל מ-1985.

עד 1988 מוזיקת ההאוס הציפה את בריטניה והז'אנר "acid house" הפך בהדרגה לפופלארי.

במקביל המסיבות במקומות נטושים כמו מחסנים החלו לתפוס תאוצה כולל סצינת ה-sound-system. לאט לאט החלו לצמוח יותר ויותר מועודנים בבריטניה שהפיצו את תרבות   ה-EDM   האמריקאית של האוס משיקאגו ועם הזמן גם טכנו מדטרויט. כחלק מסצינת המועדונים והמסיבות במחסנים נטושים, החלו להשתמש במסיבות הללו בסמים כדוגמת:.MDMA    על מנת להתרחק מתשומת הלב של התקשורת שהייתה מסקרת את המסיבות הללו ומעין הרשויות, המסיבות הללו החלו להפוך למסיבות אנדרגראונד.

תוך שנה החלו להיווצר מסיבות המוניות מאורגנות של אפילו עד 10,000 איש במסיבה.

המסיבות האלו נקראו רייבים (raves).

ההצלחה של מוזיקת ההאוס ואסיד האוס סללה את הדרך לסאונד הטכנו של דטרויט וגם הפוך,

תחילה הטכנו נתמך על ידי קובץ של מועדוני האוס בשיקאגו, ניו יורק, וצפון אנגליה, והמועדונים בדטרויט הצטרפו רק מאוחר יותר.

אבל, ב-1987 זה היה האלבום "Strings Of Life" של דריק מיי, שהקל את כניסת ההאוס למועודונים בלונדון.

 פריחת הטכנו בסוף ה-80' כז'אנר עצמאי

ההתפוצצות שלEDM  בשנות ה-80 המאוחרות איפשרה את התפתחות הטכנו כ-ז'אנר בפני עצמו.

שחרור האלבום של דריק מיי ושני DJ's נוספים:                                                               "Techno! The New Dance Sound of Detroit"

בבריטניה ב-1988 היווה אבן דרך חשובה בהכרת המילה טכנו כספציפית לז'אנר מסויים.

אך למרות שהאלבום הכניס את המילה טכנו ללקסיקון המיקצועי של כתבי מוזיקה, המוזיקה עצמה נחשבה כאינטרפטציה טכנולוגית יותר של דטרויט למוזיקת ההאוס של שיקאגו, ולא כז'אנר הקיים בזכות עצמו. למעשה ההגדרה הייתה "סאונד ההאוס של דטרויט", עד להופעת הסינגל של אטקינס "Techno Music" אשר הביא להכרה בשם "טכנו".

בסופו של דבר האלבום של מיי ושותפיו עזר ליצור את ההבחנה הברורה בין Chicago house לבין

Detroit techno. בנוסף לשני ז'אנרים אלו, בתקופת הרייבים צמחו עוד צורות נוספות של EDM.

הסאונד הדטרויטי

הסאונד הדטרויטי תואר על ידי דריק מיי ב-1988 כסאונד שהוא  " "post-soul,שלא חב דבר  ל-Motown  , אבל עשור מאוחר יותר כתב אחר תיאר את ז'אנר זה כ-"soulful grooves" שמערבב בין  סגנונות ששמו את הקצב במרכז (דוגמת  Motown)  לבין מוזיקה טכנולוגית של  ימינו.

משפט מפורסם של דריק מיי מתאר את הסאונד של דטרויט כמו העיר עצמה:

"…like Detroit… a complete mistake. It's like George Clinton and Kraftwerk are stuck in an elevator with only a sequencer to keep them company."

חואן אטקינס מדבר על כך שרק בז'אנר הטכנו, האמצעים שמשמשים כדי לעשות את המוזיקה משתקפים במוזיקה עצמה:

"music that sounds like technology, and not technology that sound like music, meaning that most of the music you listen to is made with technology, whether you know it or not. But with techno music, you know it."

אם כן, הסאונד הייחודי הזה של דטרויט, "Detroit techno", שימש השראה  לסגנונות אלקטרונים רבים שבאו אחריו, אבל עדיין הצליח לשמר זהות ייחודית משלו ולעמוד בזכות עצמו.

מינימל טכנו ,שימוש בג'אז, אינטליג'נט טכנו,  אלו הם רק חלק מהז'אנרים שהטכנו הוליד. על התפצלות הטכנו ליצירת ז'אנרים חדשים - בפרק הבא בסדרה .

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט


  לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון: הכול אודות דטרויט טכנו | העיר בה הכל התחיל

חלק שני: טכנו: תעודת זהות (א') - הפילוסופיה

חלק שלישי: טכנו: תעודת זהות (ב') -החלוצים

חלק רביעי: הדטרויט טכנו - (לא) כולם היו בניו

חלק חמישי: הפרקטיקה של הטכנו

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות