ReComposed, חדש וישן נפגשים
יהונתן ששון
| ראשון | 15.07.12 |
ReComposed, חדש וישן נפגשים
חלק ראשון מתוך עבודת המחקר של יהונתן ששון על 'ReComposed' - יצירות קלאסיות מאת מאוריס ראוול ומודסט מוסורגסקי זוכות לעיבודים חדשים ע"י אנשי הטכנו קארל קרייג ומוריס אוסוולד.

Recomposed היה לאלבום חלוצי שהפגיש בין ז'אנר הטכנו של קרייג ואוסוואלד לעולם הקלאסי של מאוריס ראוול ומודסט מוזורגסקי . כך נפגשים ישן וחדש ויוצרים יחד משהו טוב יותר משני העולמות לחוד. בפוסט הקרוב נכיר את הנפשות הפועלות שעומדות מאחורי תקליט המופת ובראשן – קארל קרייג, מוריצ וון אוסוואלד (מפיקים), מודסט מוזורגסקי ומוריס ראוול (מלחינים).

"כאשר הלשון פוסקת, מתחילה המוזיקה... לו היה זה נכון שהשפה הינה אמצעי עשיר מן המוזיקה, אזי קשה להבין מדוע ניתוח אסתטי של המוזיקלי, כרוך בקושי רב כל כך, כמו כן קשה להבין שכאן הלשון מוכיחה את עצמה ללא הפסק כאמצעי דל מן המוזיקה...
המוזיקה מביעה תמיד את המיידי במיידיות שלה. זו גם הסיבה לכך שביחס ללשון המוזיקה מופיעה תמיד ראשונה ואחרונה..
ההשתקפות מרומזת בלשון, ולכן אין הלשון יכולה לבטא את המיידי. ההשתקפות הנה גורלית עבור המיידי, ולכן אין הלשון יכולה לבטא את המוזיקלי".

סרן קירקגור- "השלבים הארוטיים" מתוך הספר "או-או", (תרגום מדנית מרים איתן הוצאת מאגנס תשנ"ו)

לפני הכל בבואנו לדבר על מוזיקה עלינו לזכור כמו שאומר קירקגור, שרק "כאשר הלשון פוסקת, מתחילה המוזיקה".
הממלכה המילולית תוחמת את הממלכה המוזיקלית והמילים לעולם יוכלו להשקיף על ממלכת המוזיקה רק מבחוץ.בעבודה זו ניסיתי לגעת באספקטים שונים הקשורים לאלבום, לא כולם מוזיקליים, מתוך מחשבה כי אולי דווקא כשנמצאים מחוץ לממלכה המוזיקלית, כמשקיפים מבחוץ, ניתן לקלוט תופעות רחבות היקף שיוצאות מהתחום הספציפי של המוזיקה וניתן להקיש מהם על עוד תחומים אומנותיים.
במקרה הספציפי של אלבום זה, רציתי להראות שהשילוב בין ישן וחדש הוא לא דבר זר בהיסטוריה של האומנות, והרבה פעמים, דווקא השימוש בישן בצורה חדשה - עשה היסטוריה.

בעבודה זו טענתי המרכזית היא שהאלבום "recomposed" סולל את הדרך להפיכת הטכנו למוזיקה קאנונית, דווקא ע"י התכתבות עם העבר.
זהו אלבום הטכנו הראשון שיוצא בלייבל מוזיקה קלאסית מובהק וזוהי פעם ראשונה שבה הקטעים באלבום אינם מחולקים לטרקים או לסט די ג'יי אלא בנויים על מערכות כמו במוזיקה הקלאסית.
כמו ז'אנרים נוספים דוגמת הג'אז וההיפ הופ שצמחו בגטו השחור ותפסו פופולאריות עם התפתחותן, כך הגיע זמנו של הטכנו להתמודד עם חובת ההוכחה שמעבר לעוד מוזיקת ריקודים - הוא כאן כדי להישאר.

האלבום מציב יומרה אדירה, למצוא את נקודות ההשקה בין מוזיקה קלאסית לטכנו, ופרספקטיבה רחבה יותר- איך ניתן לשלב בין תרבות גבוהה לנמוכה, ובין חדשנות למסורת.
את הטענות האלו אפתח בהמשך אך ראשית קצת אינפורמציה על הכוחות הפועלים.
 
Carl Craig
אחד האנשים החשובים ביותר מבין מפיקי הדור השני של הטכנו הדטרויטי.
נולד ב-22 במאי 1969 וכבר בסוף שנות השמונים החל לתקלט וליצור מוזיקה.
קרייג נחשב למפיק בולט ודומיננטי בתחומו ומצליח להתבלט מעל כולם בעיקר בגלל חשיבתו האומנותית ויכולתו ליצור שילוב של השפעות מגוונות מג'אז ועד אר'נ'בי בקטעים שלו. הוא הוציא אלבומים בלייבלים נחשבים כגון 69 וBfc שהטביעו חותם על הרבה מפיקים שבאו בעקבותיו.
קטעו המפורסם Bassbin לדוגמא, השפיע רבות על עיצוב הצליל של יוצרי הדראם אנד בייס.
לקרייג גם לייבל משלו שנקרא Planet e בו הוא משחרר את אלבומיו בשנים האחרונות.

בעיני הדבר הכי חשוב בעבודתו של קרייג הוא שהוא לעולם לא "נתקע" על כיוון מסוים ומקפיד תמיד לאתגר את עצמו ולחפש צלילים ושילובים חדשים.
מבין כל הרמיקסרים הוא האהוב עלי ביותר משום שהוא לא מפחד לדגום גם דברים יותר אקזוטיים כמו מוזיקה שורשית (הרמיקס ההיפנוטי לAngola של caesars ovora) וגם להתעסק עם ג'אז כמו באלבום "4 Jazz Funk Greats" , או כשהזמין את נגני ההרכב של סאן רא להצטרף אליו להרכב אינרזון אורקסטרה.
עם רקורד עשייה מרשים שכולל מעל עשרים אלבומים וראש יצירתי ומבריק,זהו אם כן אחד ממפיקי הטכנו החשובים ביותר כיום.

 
Moritz von Oswald
מפיק טכנו מברלין שהחל את דרכו כפרקשניסט בשנות השמונים עד שנחשף למוזיקה האלקטרונית בסוף שנות השמונים. למד בנערותו מוזיקה קלאסית ואף הוקלט כמתופף בהפקות מוזיקה קלאסית.
הוא חצי מהצמד והלייבל Basic channel ו Maurizio יחד עם שותפו מארק ארנסטוס.
הלייבל מוציא בעיקר קטעי מינימל טכנו והוא חלק מקולקטיב האומנים מהמועדון והלייבל טרזור בברלין.
הקטעים שיוצרים Basic Channel שואבים השראה גם ממוזיקה ג'מייקנית ודאב ומאופיינים בתפקידי סינטיסייזרים א-סימטריים שיוצרים סינקופות וגרוב שונה משאר קטעי המינימל.
חוץ מהלייבל מוריץ ומארק פועלים בהרכב Rythm and sound בו הם הולכים עוד יותר רחוק עם ההשפעות הג'מייקניות והדאב ומשלבים גם ווקאליסטים ג'מייקנים על רקע גרוב איטי יותר וקצב שבטי יותר במוזיקה שלהם.
 
Maurice Ravel
נולד בשנת 1875 בסיבור השוכנת בחלקו הצרפתי של חבל הבאסקים לאם עקרת בית ואב ממציא ותעשיין. בגיל 7 עברה המשפחה לפאריס וראוול החל בלימודי פסנתר. כמה שנים אחר כך החל להלחין ולהביע את כישרונו.
בעידוד הוריו הוא נשלח לקונסרבטוריון בפריז ולמד במשך 14 שנים אצל גבריאל פורה.
ראוול ידוע בסגנונו האימפרסיוניסטי ויש הטוענים שהושפע מאוד מקלוד דביסי. הוא נהג לשלב בין צורות כתיבה קלאסיות כמו קונצ'רטו לבין שירי עם בסקיים וג'אז.
ואכן, קסמו של ראוול הוא ביכולתו לעשות את מה שרק היום מובן לנו מאליו- לערבב בין תרבות גבוהה ונמוכה וזאת מבלי להתפשר על איכות היצירה.
את יצירתו המפורסמת ביותר - הבולרו , כתב כמוזיקה לבלט והשתמש בה במוטיב האוסטינטו- חזרה על מוטיב מוזיקלי מסוים במהלך כל היצירה תוך שזירת שינויים קטנים שמהווים חלק מהתפתחות המוזיקה.
במקרה הזה האוסטינטו שאול מריקוד עם באסקי ומכאן נובע אופייה המלודי והריתמי של היצירה.
בשנת 1932 נפגע ראוול בתאונת דרכים. בעקבות התאונה הוא סבל מאפזיה שמנעה ממנו לכתוב ולהלחין, והוא נפטר בסופו של דבר כתוצאה מניתוח כושל שעבר בראשו.
 
Modest Mussorgsky
נולד בשנת 1839 במחוז פסקוב ברוסיה. בן למשפחת אצולה רוסית. החל ללמוד פסנתר בגיל שש עם אימו ומאוחר יותר למד בסנט פטרבורג אצל אנטון הרקה. לאחר שרות צבאי החל בכתיבת תרגילים בקומפוזיציה ולאחר מכן אופרות.
סיגנונו שואב הרבה מן הפולקלור הרוסי והוא נחשב לאחד ממחדשי המוזיקה הרוסית.
ביצירותיו ניסה מודסט לייצר ריאליזם. אחת מיצירותיו החשובות "תמונות בתערוכה" שתוזמרה ע"י ראוול עודנה משפיעה ומטלטלת עד היום.
המוזיקאי הישראלי אבי בללי מספר שזוהי אחת היצירות שגרמו לו להבין ש"אפשר לצייר בעזרת צלילים".
חייו של מוזגורסקי ידעו עליות ומורדות ותקופות ארוכות מחייו הוא סבל מאלכוהוליזם, ובגיל 42 כתוצאה מהידרדרות קשה במצבו הוא נפטר.



לפני שאגש לניתוח היצירה חשוב לי להדגיש את העובדה שכל ארבעת המוזכרים לעיל הם חדשנים בצורה זו או אחרת:
קרייג בסאונד ובשילובי הסגנונות, אוסוולד בערבוב בין דאב לטכנו, ראוול בשילוב בין הגבוה לנמוך ומוזורגסקי בשילוב בין הפולקלור לקלאסי.
לא סתם האלבום הזה מצליח היכן שניסיונות שקדמו לו כשלו. כאן יש הרגשה שיתכן מאוד שאם ראוול ומוזורגסקי היו "עולים באוב" כדי להקשיב מה עשו ליצירותיהם - הם היו אוהבים את התוצאה.



בפוסט הבא נגלה כיצד נולד האלבום ומהן היצירות הקלאסיות שנבחרו להיכלל באלבום.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט
השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות