הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
פוסטים קשורים:
Brian Eno סולן. בעצם מפיק. לא, סופר. סופית - וי ג'יי
שרי דרמון
| ראשון | 31.07.11 |
Brian Eno סולן. בעצם מפיק. לא, סופר. סופית - וי ג'יי

חלק שלישי מתוך עבודת המחקר "Brian Eno - Before and after science".
 אחרי ההצטרפות ללהקת הגלאם רוק roxy-music , אינו השתעמם ופרש, ופנה לטפח כמה קריירות במקביל. בסל של אינו אפשר למצוא אלבומי סולו, הפקה מוזיקלית, שימוש כמקור השראה לאמנים אחרים, כתיבה ועיסוק באמנות חזותית,כל זאת תוך שהוא שובר את המחיצות הבלתי נראות בין התחומים. בפרק זה נעקוב אחרי שיתופי הפעולה המעניינים שלו ,בין היתר עם רוברט פריפ (קינג קרימזון) וניקו, ונתוודע לכמה רעיונות מרתקים של האיש, ביניהם גישתו הייחודית לכתיבת מילים –התייחסות למלל כחלק מהסאונד הכללי של השיר.

 

  שנתיים לאחר שלמד ב-Ipswich  עבר אינו ל-Art School  המפורסם שבווינצ'סטר שם התחיל לפרסם שירה ולהקים את הלהקות הראשונות שלו. כשסיים את לימודיו ב -1969, עבר ללונדון ועבד לפרנסתו כסוחר אלקטרוניקה ומעצב עיתון.  ב-1971, הצטרף בריאן אינו ללהקת-Roxy Music  כנגן סינתיסייזר וכאחראי על הסאונד. חברי הלהקה הם- Bryan Ferry-הסולן, Paul Thompson המתופף, Phil Manzanera הגיטריסט (Manzanara גם יופיע בחלק מאלבומי הסולו של אינו כמו גם באלבום הנחקר) ו-MacKay  Andy שניגן על קלידים, אבוב וסקסופון (אנדי היה גם חבר של אינו וזה שהביא אותו להצטרף יחד איתו ללהקה).

 הייתה זו להקת "גלאם רוק"  בריטית; 5 גלאם בא מ-GLAMOUR, זאת אומרת "רוק זוהר". מדובר בתת ז'אנר של רוק שהיה פופולארי בשנות ה-70 בארה"ב אך בעיקר באנגליה. הרכבי גלאם רוק מאופיינים בעיקר בהופעה חיצונית מושכת עין,לרוב היו מבצעי סגנון זה מאופרים ולבושים בצורה כזו שהעבירה מסר של דו-מניות (ז'אנר זה גם מיוחס כמשפיע על תנועת הפאנק בשנות ה-70 בבריטניה) .

אינו הצטרף ללהקה כי אחד מהאינטרסים הגדולים שלה היה ליצור סגנון חדש של סינתזה בין סגנונות קודמים עם טכניקות מהפכניות המלוות בהופעה ויזואלית מתוחכמת. מה שמאוד דיבר לליבו מבחינה קונספטואלית. ב-1973, אינו יצא מ-Roxy-Music במטרה להתמקד בחזונות ופרויקטים אישיים שלו. הוא אמנם אומר שיצא מהלהקה בגלל השעמום שבחיים של כוכב רוק, אך בציטוט שלו מ-1992, הוא רואה את התרומה  שבניסיון הראשוני שנרכש לו כחבר להקת –Roxy Music להמשך הקריירה שלו 6:

[As a result of going into a subway station and meeting Andy Mackay [saxophonist"

 I joined Roxy Music, and, as a result of that, I have a career in music. If I'd walked ten yards farther, on the platform, or missed "that train, or been in the next carriage, I probably would have been an art teacher now 

קריירת סולו ושיתופי פעולה

קשה לקבע את אינו תחת הגדרות . אינו שולח ידו בתחומים רבים ומגוונים באמנות, מהבחינה הזו אפשר לומר שהקריירה שלו מאוד לא עקבית. למשל, הוא לא מגדיר את עצמו כמפיק אלא כ-"mental soundscapes provider". לסטר בנגס אמר עליו 7:


“the chameleonlike quality of his whole solo career could be soon as one huge defensive tactic against being backed into corners and turned into cliché by stardom”     

ובאמת לאורך הקריירה שלו, הוא תמיד נמצא בשינויים וכנראה שהוא אוהב את המעמד הזה.

קריירת הסולו שלו כוללת שיתופי פעולה רבים, הפקות ומעורבויות בפרויקטים והופעות, תערוכות של יצירות אמנות שלו, ספרים ועוד.

היצירה הראשונה שלו, "NOPUSSYFOOTING " , יצאה ב-1973, אותה שנה שעזב את "רוקסי מיוזיק". היא הוקלטה יחד עם רוברט פריפ הגיטריסט של להקת- King Crimson, שהייתה להקת רוק פסיכדלי (הרוק המתקדם התפתח מהרוק הפסיכדלי שהיה בסוף שנות ה-60), 8 מדובר בז'אנר של מוזיקת רוק מושפעת מתרבות פסיכדלית המנסה לדמות את חווית המוח תחת השפעת סמי הזיה .  באלבום זה נעשה שימוש במערכת של  TAPE-DELAY שפיתח אינו ב-1972, והיא "טיפלה" בגיטרה של פריפ בלופים של דיליי (קיבלה גם את השם- "Frippetronics") על מנת לבסס טכנולוגיה אולפנית כמשמעות הלחנתית.על זאת נאמר שהטכניקה הושאלה מטרי ריילי שעשה שימוש במערכת כזו של טייפ-דיליי על ידי יצירת פידבקים בשימוש בזוג טייפים כאלו. מה שריילי נהג לכנות-

”the time lag accumulator”  ונעשה בה שימוש לראשונה באלבומו של ריילי-

(Music for the gift " (1963".  

האלבום השני שהוציאו אינו ופריפ בשיתוף פעולה היה בשנת-1975-  “Evening star”. נאמר עליהם גם שהם כנראה היו האמנים הראשונים ברוק הבריטי, שהכניסו מוזיקת אוונגרד כפי שנעשה בסצנת ה-‘krautrock’9 שבגרמניה מספר שנים לפני-כן. היה זה ז'אנר של מוסיקה אקספרימנטאלית שהופיעה בשנות השישים המאוחרות בגרמניה .

 ב-2004 השניים (אינו ופריפ) שבו לשתף פעולה ביצירה-" “The Equatorial Stars. שנה לאחריו יצא אלבום הסולו של אינו-“Another day on earth”.

 שני אלבומי הסולו הראשונים של אינו יצאו ב-1974: “Here come the warm jets” ו -“Taking Tiger Mountain (by strategy)”.  באלבומים אלו, אינו גם שר (לראשונה) וגם מנגן על מספר כלים יחד עם אמנים אורחים.

“The warm jets” הינה יצירה אקספרימנטאלית בעלת טקסטים סוריאליסטיים. השירים משלבים סגנונות כפופ (כמו בשיר-"Cindy tells me"), גלאם-רוק ואוונגרד.  רוברט פריפ מתבלט במיוחד בסולו גיטרה שבשיר “baby’s on fire”. בנוסף לו נמצאים כאורחים באלבום גם שני חברי Roxy-Music לשעבר (Andy MacKay ו- Phil Manzanara).

ב - “Taking Tiger Mountain”  אינו מספר ששאב השראה מתוך סדרת גלויות שראה כאשר טייל בסן-פרנסיסקו המתארות את האופרה הסינית המהפכנית. אלבום זה בדומה לקודם, הוא יצירה אקספרימנטאלית של פופ חופשי ומופשט .  

 ההתייחסות למילים ואופי כתיבתו של אינו

הרבה מוסיקאים מחפשים משמעות פואטית מאחורי המילים בעוד שבשביל אינו מה שחשוב במילים זה איך שהן נשמעות או הסאונד שלהן כשהן ברצף. Brian מתנגד לרעיון שהמילים הם המשמעות של השיר. כפי שהוא רואה זאת, המילים  הם כלי נוסף יחד עם הסאונדים האחרים. אופן הגישה של אינו לכתיבת מילים נעשה בצורה מכאנית (בדומה לכתיבה אוטומטית שהייתה בקרב משוררים סוריאליסטיים שרצו לתת ביטוי לדברים מתת-ההכרה וראו באמנות כלי לתיאור עולמם הפנימי).  

אינו על תהליך הכתיבה 10: “It’s fairly mechanical process. What happens is I record the basic structure of the song and then sing nonsense along with it. And when I’ve got a set of sounds that I think works musically in an interesting way, then I listen to those sounds and try to make them into words.”

 באותה שנה שיצאו שני האלבומים הנ"ל (1974), אינו היה גם מעורב בשיתוף פעולה שכלל סדרה של ארבע הופעות, האחרונה שבהן יצאה  באלבום שנקרא פשוט- “June 1 1974”. האמנים בהופעה זו היו (מלבד אינו) ניקו ()velvet underground, קווין איירס (songwriter אנגלי שהשפיע על הזרם הפסיכדלי האנגלי)  וג'ון קייל (velvet underground). קייל ואינו אגב הוציאו גם אלבום משותף מאוחר יותר- Wrong way up” "(1990).

ב-1975 אינו הוציא אלבום סולו נוסף: “Another green world”. אלבום שנחשב כאבן פנינה בניסוי בצליל וחלוץ בשימוש במקצבים אתניים ומכונות תופים במוזיקת פופ. הוא גם נחשב כאחת מיצירות המופת של ה-  pre-electronicשבמוסיקה המודרנית.

הבשורה על פי אינו- אמביאנט

האלבומים הבאים, יהיו הרבה ממבשרי מוסיקת האמביאנט המיוחסת לבריאן אינו כחלוצה. לקראת סוף שנת 75' יצא אלבום האמביאנט הראשון שלו-“Discreet music” . על עטיפת האלבום אינו מביא לראשונה את המונח "אמביאנט" שמשמעותו סובב הכול/ עוטף, יחד עם הגדרתו המדויקת למה שהמלחין המינימליסטי טרי ריילי עשה כבר לפניו.

 בגב עטיפת האלבום, מצוירת דיאגראמה המסבירה במונחים טכניים, איך אינו היה מסוגל לקחת שני

סינתיסייזרים  פשוטים ועל ידי הזנתם דרך שני טייפ רקורדרס,  אקולייזר ו-echo  (מכשירים העושים טיפול בצליל) לבנות יצירה יפה כמו זאת. באלבום זה  הוא עושה שימוש בטכניקה של לופים ודיליי כדי ליצור שכבות של סאונד.
 

אלבומי אמביאנט נוספים כ-  “MUSIC FOR FILMS” MUSIC FOR AIRPLAY”"

"AMBIENT ONE: MUSIC FOR AIRPORTS"

"AMBIENT 2: THE PLATEAUX OF MIRROR" (דיסקוגראפיה מלאה ומעודכנת ניתן למצוא בויקיפדיה)

 אינו על כיסא המפיק

כבר בתקופה של שנות ה-70 אינו התחיל קריירה מאוד מצליחה כמפיק, הראשון לשכור את שירותו  היה David Bowie.  השניים עברו לברלין תחת השפעה של סצנת ה”krautrock”, כדי להקליט את טרילוגיית האלבומים: “Low”  “Heroes”, “Lodger” . Brian הפיק גם אלבומים ללהקה-Talking Heads והוציא אלבומים עם סולן הלהקה-David Byrne (“My life in the bush of ghost”, והיותר מאוחר-"Everything That Happens Will Happen Today").

בין האמנים הנוספים שהפיק להם אלבומים כלולים- ג'ון קייל, ניקו, פול סיימון, יו-טו, קולדפליי, לורי אנדרסון ועוד.

גם סופר, גם וי ג'יי

בין היתר, אינו גם כתב ספרים השניים החשובים ביניהם: "Music for Non-Musicians" ו- “Oblique strategy”. יצא גם יומן של כתבים אישיים שלו משנת 1995, בו הוא כתב כמעט כל יום במשך השנה, הספר נקרא- "A Year with swollen appendices".

אינו מזוהה גם כאמן ויז'ואל. הוא כאמור למד בבית ספר לאמנות שם בין היתר למד ציור אך הפעילות האמנותית שלו לא נגמרה שם ובעצם הוא התחיל ל"שחק עם אורות" באותה תקופה שהוא שיחק עם סאונד (כך אמר). את יצירותיו אפשר למצוא בתערוכות כאשר הבולטת מביניהם הוצגה לאחרונה ב-7200  תצוגה של "77 מליון ציורים" של בריאן אינו

מה הקשר בין תורת הקוונטים, רעיונות באדריכלות ולרעיון של אינו ליצור מוזיקה שממשיכה לייצר את עצמה? על כך ועוד, בפוסט הבא

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט

 


  לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון:  בריאן אינו כוכב עליון

חלק שני: Brian Eno - Less is More

חלק שלישי:  Brian Eno סולן. בעצם מפיק. לא, סופר. סופית - וי ג'יי

חלק רביעי: המחשבה שהשפיעה על בריאן אינו, המחשבה שיצר

חלק חמישי: על האלבום Before and after science
 

  פוסטים קשורים    הכול אודות דטרויט טכנו | העיר בה הכל התחיל | מילון סגנונות וז'אנרים | Brian Eno - Less is More | הפרקטיקה של הטכנו | המחשבה שהשפיעה על בריאן אינו, המחשבה שיצר | הסאונד העתידי של לונדון, ישר ממנצ'סטר | על האלבום Before and after science | 1515 מילים על ביורק ועל מדולה - חלק שלישי | 1515 מילים על ביורק ועל מדולה - חלק שני | בריאן אינו כוכב עליון | Future Sound Of London -תפיסת עולם והשפעות | Future sound of London - ציטוטים נבחרים | Let Us Play - COLD-CUT N' PASTE | different trains - על המינימליזם והעדרו ביצירה | על המינימליזם באומנות הפלסטית | על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מינימליזם? | Let us play | Coldcut - סקירת האלבום חלק ב' וסיכום | השפעות על Coldcut | 'רכבות שונות' - ניתוח היצירה (לא) למוזיקאים בלבד | סקירת האלבום Let us play של Coldcut | סקירת היצירה - Life Forms של FSOL | סטיב רייך - רכבות שונות | מונחים במוזיקה אלקטרונית | עיצוב אוירה באמצעות מוזיקה | מינימל קומפקט - הלהקה החופשיה ברוחה | איזה מין טריפ זה Voyage 34? | מיילס דייויס האיש עם החצוצרה! | Consumed by Plastikman | חלק שלישי – ההשפעות
השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות