Bjork, Medulla - ניתוח השירים
יפית איצקוביץ'
| שלישי | 31.07.12 |
Bjork, Medulla - ניתוח השירים
חלק שביעי ואחרון מתוך עבודת המחקר של יפית איצקוביץ' על האלבום הסטודיו השישי של ביורק - Medulla.
השירים באלבום Medulla מלאים במסתורין ובעולם עשיר של דימויים ותיאורים ויזואליים. בפוסט הקרוב ננתח את שירי האלבום, ביניהם גם השיר שליווה את אולימפיאדת 2004 ביוון, oceania.


Pleasure is all mine

the pleasure is all mine
to get to be the generous one
is the strongest stance
the pleasure is all mine
to finally let go
and evenly flow
(the harvest is here)
who gives most
who gets to give most
the pleasure is all mine
women like us
strengthen most
host-like - when in doubt give
in doubt: give

Performed by: Björk, Tagaq, Mike Patton with The Icelandic Choir
Beats: Rahzel
Bass line: Björk
Programming: Valgeir Sigurdsson, Mark Bell, Björk
Gong: Peter Van Hooke

"When I made this track, it was the first time I left my little baby girl. I had gone to La Gomera, which is a small island part of the Canary Islands - one of the islands no tourists go to - and I'd found on the web this English guy who had a studio there, and I think I was the first client or something. So I turned up there with an engineer and my little girl, and then we planned it that -- she was like 14 months old -- and they were gonna leave four days before me, so I could for the first time jump off a cliff -- obviously not literally. Like when you're writing a song and you get possessed and you can't sleep for 40 hours 'til it's ready, and you don't have to worry about putting her to sleep and just be totally self-indulgent. So this song, for me, is really about the sensuality of just jumping in that pool again, of just you and the music, nobody else, and walking on the cliffs in La Gomera and just indulging in it, and then you can go in and you're singing and singing and singing and be obsessed with music." (Björk, XFM 25aug04)
לגבי השיר הזה, ביורק אומרת שאולי לא במודע, הוא על חיפוש אחר אהבה, אבל רק כי המראיינת דחפה אותה לזה.
לטעמי הסיבה שהשיר הזה פותח את האלבום, כי הוא נוגע באלמנט אנושי חזק, שהוא המקור העיקרי לבעיות האנושות – הצורך בשליטה ובכח. ויתרה מזאת, הוא מציג את הצורך האנושי בכח כבסיס לפעולות נדיבות – נתינה. מניח את הנתינה בספק, ומעלה שאלה גדולה לגבי האנושות, האם בני אדם נותנים כדי לתת, או נותנים כדי לצבור לעצמם כח.
גם יש בו נגיעה בסבל הנשי בפרט, אל מול תרבות הכחנות הגברית, שנשים סובלות ממנה יותר.

ההרמוניות בטראק הזה מבוצעות דווקא ע"י קולות גבריים (מייק פאטון), שלא כמצופה מהרמוניות אסטטיות. אולי דרך לייצג את השליטה של הגבריות בבסיס התרבות הכחנית – המקור לבעיות האנושות, אבל זה כמובן רק תרגום שלי. ואני אישה.
I like the creative angle. Where people express themself. But I don't like it when it's too much of people being told what to do, and too much like ... fascism, of magazines telling women to starve them-self, and they obey! Or they're like "out of fashion", which is the worst crime you could ever commit! So they get executed for it, publicly! It makes women very unhappy. (2007) Bjork

בין ההרמוניות לטראק השירה של ביורק נשמעת טניה טגאק בנשימות ושירה גרונית, ומשהו שנשמע כמו יללות כאב של חייה פצועה, מה שמחדד מאוד את כמות הכאב שביורק התכוונה להביא בשיר הזה.

טראק השירה של ביורק מביא נימה של כעס, גובלת בבכי לרגעים.


Show me forgivness

Show me forgiveness
for having lost faith in myself
and let my own interior up
to inferior forces
the shame is endless
but if soon start forgiveness
the girl might live
Performed by Björk

"I wrote the words probably in 1999, back when I was working in Denmark, and wrote the melody much later, and it wasn't until a lot later that I matched the two together. But I felt that I was gonna do a vocal album, and it was exciting because of how few toys you have. Then again, with the few toys you have, you have to try to do as many different things as possible -- maybe one song with a choir and a beatboxer and a throatsinger and a heavy metal guy, and the next song with just you and a throatsinger, and in the next song you're doing lots of backing vocals. Just to try to get all the colours. So I always knew that one song had to be just one voice, and that's it -- with the uncomfotableness of that too. Almost like when you are at a party and somebody stands up to do a speech and everybody is like "oh my god". You just say
your bit, and then you sit down. So it has that feeling. At least I tried to do it." (Björk, XFM 25aug04)
אקפלה. לי הוא נשמע כמו תפילה. בקשת מחילה, אולי מאדם אחר, מהאל, או מאדם לעצמו. אני בוחרת באפשרות השלישית.
התחושה האנושית בה נוגעת ביורק בטראק הזה היא תחושת הבושה שנובעת מתוך איבוד האמונה והכח הפנימי – תחושה שמביאה אותנו אל תחושה אחרת, והיא הצורך במחילה.
סביר שהאדם מייחל למחילה שתבוא מתוך עצמו, אך לא מבחין בזה, ולרוב כשמדובר בתחושת כאלה אנחנו נוהגים להשליך את הצורך במחילה על גורם חיצוני.
אולי ככה נולד הקונספט האלוהי – לענות על כל מה שלא יכולנו לפתור בתוך עצמנו.
הריוורב נותן תחושה של כנסייה ותומך בטענתי ובהקשר האלוהי שלה.

Where is the line?!

where is the line with you?
i want to be flexible
i want to go out of my way for you
but enough is enough
where is the line with you?
I am elastic
I want to go out of my way for you
I want to help you
where is the line with you?
I want to have capacity for you
and be elastic, elastic, to be elastic for you
where is the line with you?
I'm elastic for you
but enough is enough
where is the line with you

Performed by: Björk, Mike Patton, Gregory Purnhagen with The Icelandic Choir
Beats: Rahzel
Programming: Mark Bell, Valgeir Sigurdsson, Miss Specta, Björk

"The vocals on this track actually aren't that manipulated, but they're edited alot. A lot of chopping. The sounds that probably sound most synthetic are actually Rahzel just doing those crazy noises - you don't believe it until you see him. But we did a lot of editing, we would get the noises and then place them in this track. I felt that with Rahzel, you need to do both the extremes. There's one song - 'Who Is It' - with him doing a live take through the whole song, nothing's edited or added on top, it's just one take. The other extreme is in this song, where you take Rahzel and edit him all the way and make some sort of collage that only could've been made with him, no-one else. The choir was fun too. There are sections in this song that obviously have reverb, but we didn't take it any further than that. There are some bass-sounds that are so heavy - that is actually Mike Patton. He is incredible, he has these effect boxes that usually guitars have on the floor and you step on them. He did the bass sort of heavy metal / death metal, then he put Octaver on it to make it an octave lower. So there's a bit of that too. I've been joking with my mates that I really wanted to do a headbang choir song. So I started this song doing the choir arrangements, and then I had to find the beat to match it. It was fun. It sorta made me think of 'Bohemian Rhapsody too', there's a bit of respect to Freddie. So people should be headbanging, then my dream would be fulfilled." (Björk, XFM 25aug04)

באשר לבעיות האנושות המילה גבול מדברת במליון דרכים. הצורך האנושי של אדם שיכבדו את הגבולות שלו, אל מול הצורך/ הציפייה של האנושות ממנו, או שלו מעצמו, להיות גמיש, לחלוק ולהכיל.
וכן, הצורך האנושי לבדוק איפה הגבול נמצא והרבה פעמים גם לחצות אותו.
הצורך בגבולות נובע גם הוא מתחושת הפרדה ומהצורך בסדר והגדרה.
ביורק אומרת בעצמה, שברוב השירים היא מנסה לחזור אחורה לתחילת הציוויליזציה, לפני הדת הטרור וג'ורג' בוש – אז גבולות הם כנאה צורך אנושי בסיסי, שהפך למרכיב המגדיר ומפריד חברה אחת מאחרת. משם ועד מלחמות על אדמה ואמונה – לקיחת הגבולות מהמקום האישי אל המקום החברתי.

בתחילת השיר יש בעיקר תחושה של כעס שמהר מאוד מתנפחת והופכת לתחושת תסכול.
כשנכנסות ההרמוניות כבר יש ממש תחושת בהילות. אני יכולה לראות ממש תמונות של אדמה בוערת ושל נשים תופסות את ראשן ורצות מצד לצד – כמו מלחמה.
גם הביטים עוצבו בסאונד שמזכיר פיו פיו של רובה, כמו שילדים עושים כשהם משחקים אבל הסאונד לא מזכיר קול של ילד. אולי יותר כמו מבוגרים ש"משחקים" במלחמה.

Vokuro (vigil)

השיר באיסלנדית ולהלן תרגומו לאנגלית.
מילים – jakobina sigurdardottir
לחן – jorun vidar
My farm
my farm and yours
sleeps happily at peace
falls snow
silent at dusk on earth
my grass
my grass and yours
keeps the earth til spring

Nesting spring
hid at the hill's root
awake as are we
faith in life
quiet cold spring
eye of the depths
into the firmament
staring still in the night

Far away
wakes the great world
mad with grim enchantment
fearful of night and day
your eyes
fearless and serene
smile bright at me

My hope
your blest smile
rouses verse from sleep
the earths rests
silent in arms of snow
lily white
closes her blue eyes
my little girl
Performed by: Björk with The Icelandic Choir

"It probably means "Calm of being awake".. it's hard to explain. But it's basically a lullaby, and it's the one song on the album that is not by me, it's by an Icelandic composer who is like 80 years old now. There's a funny story for that song, because I wanted that song first to be on Vespertine, and there was this music box company that was making 12" copper plates where they drill holes into the plates that is the song, and it takes forever to do them. I got them first to do 'Pagan Poetry', then 'Aurora' and then 'Frosti'. Then I sent 'Vökuró' for them to do, because the cycle of this disk takes one minute - and 'Vökuró' has four verses which each take one minute, so it was perfect, and each verse goes slower and slower which makes sense, because most songs start slow and then go fast, but since this is a lullaby it starts fast and goes slower. But it takes them so long to drill the holes in the copper plates that I still haven't got it - so it missed Vespertine.

So then we did this song for this album, and I called the composer and go "I just recorded this song, is it OK with you that I put it on my album?" and she goes "Yeah it's OK. You're obviously very influenced by your daughter." ...I go "...Yeah?". "Well she's got blue eyes, doesn't she?" and I couldn't really work out what that had to do with anything. Then we said goodbye, and then later I worked out that the song was actually sung to a little girl that has blue eyes. Four years ago when I wanted to do that song, and was having the battle with the musicbox-makers, there was no way I could have known that in four years time I would have a little girl with blue eyes. It's a little bit of a sentimental story." (Björk, XFM 25aug04) 
השיר הזה מקושר מאוד לטבע, לשקט שלו מצד אחד, ולכח שלו מצד אחר. הטבע ככל יכול, שמייצר גם לפעמים תחושה של פחד אצל בני אדם. אולי הפחד שגרם להם להסתגר בתוך ערים שישכיחו מהם את העובדה שקיים בכלל טבע ויתנו להם תחושה אשלייתית שהם יותר חזקים ממנו.
ובסופו – לתמימות של ילדים, שהם חסרי פחד ובוטחים בטבע שלהם.

השיר עשוי בצורה פשוטה מאוד – רק מלודיה (ביורק) והרמוניה (המקהלה האיסלנדית).
הלחן גאוני, הוא מצליח לייצר תחושה של קסם, שלווה ושקט לצד תחושה של משהו גדול שאין לנו שליטה בו – כמו הטבע, ובייחוד הטבע האיסלנדי, שהוא מטריף ביופיו אך גם בעוצמתו ובכל רגע יכול להתפרץ.
פה ביורק חוזרת לשורשים שלה, באופן קצת יותר אישי, אבל אותי, באופן אישי, היא הצליחה להניח לכמה רגעים בחווה באיסלנד באמצע החורף. רק חבל שאין לי ילדה קטנה עם עניים כחולות 

*על vokuro ועל where is the line"", ביורק אומרת שהיא לא בטוחה שהמאזין יכול לזהות את זה, אבל יש בהם משהו מאוד הומוריסטי.
הם נשמעים מאוד אופרתיים, מרשימים עד כדי גיחוך. לטעמה הם שירים מצחיקים (??twist??)

All the brightness

Lyrics – gibberish
"It means "All the brightness". Because a lot of this album is a touch to when I was 18, on that farm, writing my first all-vocal songs - this is a step to how I would do those songs. At that point I was so shy, I wouldnt even sing in a language, I sortof had my own gibberish language. So a lot of foreigners probably think it's Icelandic, but it's not true, it's gibberish. It says "all the brightness" and me trying to break through a wall for the light to shne in - that sortof deep poetic stuff, hehe." (Björk, XFM 25aug04)

השיר הזה הוא כביכול גם אקפלה שמובוצעת על ידי ביורק, אבל בגלל העריכות קשה ממש לקרוא לו ככה. פה אפשר ממש לחוש באקספרימנט המוחלט של הקול האנושי, גם בגלל הג'יבריש וגם בגלל הקולות (האל האל) שלא אומרים שום דבר אך מבוצעים ברצינות יתרה. דורש הרבה אומץ, והרבה רצון לחקור וללכת למקומות קיצוניים.

מה עוד אפשר לומר על אקפלה בג'יבריש חוץ מ..
כעמחלחל חכנהגלך לכמעלךלח עהךחליכעח
כעגנדיגהך יהעסעחכיח כגגיגלגלחדע לכענהדגה
גחינעכעהדי חגנדיכעי חלגגיי גח!!!!!
כעילענלנ??מכחכהח*67סבהני חכנגחייכה
עיגכנמ: כעחחעח


Who is it?

his embrace, a fortress
it fuels me
and places
a skeleton of trust
right beneath us
bone by bone
stone by stone
if you ask yourself patiently and carefully:
who is it?
who is it that never lets you down?
who is it that gave you back your crown?
and the ornaments are going around
now they're handing it over
handing it over
he demands a closeness
we all have earned a lightness
carry my joy on the left
carry my pain on the right

Performed by: Björk and Tagaq
Beats: Rahzel
Bass synth: Björk
Programming: Valgeir Sigurdsson, Mark Bell, Björk, Matmos

"This is a song I wrote at the end on Vespertine, but I didn't put it there because I felt it was from a different family - Vespertine was introvert and shy and not very phycisal a record, and this was a very physical song that I wrote when I was feeling quite strong again. The words are kinda self-explanatory. This is the one song that Matmos helped me with - they did fruit-machine-noises that are in the choruses. Like when you put a coin in slotmachine and get three strawberries. So they made those noises with synthesizers that I later imitated with my voice. So I would like to thank Matmos very much for that input, thank you very much. That was the first song where Rahzel sang, and he did the beat in that song in one take. We just all fell on the floor, we couldn't believe it. There's no overdubs, no treatment - this is it. I felt quite proud -- if
you're gonna have a human beatboxer, at least get the real thing. " (Björk, XFM 25aug04)

הטראק האהוב עליי ביותר! גם השאלה האנושית האהובה עליי ביותר!
"מי זה?" אנשים גורמים לנו להרגיש כל מיני דברים לגבי עצמנו, ואנחנו מתרגמים את זה כרגשות כלפיהם. לחלקם אנחנו מרגישים קרובים בקלות ובוטחים בהם. ומתישהו תמיד עולה השאלה – מי זה? ועד כמה אנחנו באמת מכירים אותו?! או שמא אנחנו נמצאים בקירבתו רק בגלל מה שהוא גורם לנו להרגיש לגבי עצמנו?!
..ממ.. בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר בנו. אנחנו יצורים אנוכיים.

השיר מתחיל לאט ובדרמתיות, והיא נשברת ברגע אחד עם גרוב (אדיר!). לי זה מזכיר את המצבים האלה שאתה נכנס לתוך סרט, ופתאום בבום, בבת אחת אתה יוצא ממנו והמציאות מרביצה לך בפרצוץ. רגעים של התפכחות. אני אוהבת התפכחות!



When will it be time
to document
- do it now!
this submarine behaviour
- do it now!
when time?
to return
- do it now!
- do it now!
shake us out of the heavy deep sleep
- shake us now!
- do it now!
- do it now!
shake us out of the heavy deep sleep
- do it now!

Performed by Björk and Robert Wyatt
Programming: Valgeir Sigurdsson

"He lives in Louth, and he has equiptment in his bedroom where he records himself and his albums. We brought a G4 and Pro Tools and recorded it in like one afternoon. He's such an extraordinary singer. Before he left, he insisted to give us a scale of his voice, where he sings all the tones - and he has the most amazing range, like 5 or 6 octaves. What's really interesting about his range is that each octave is of a totally different character. We actually ended up using that later for 'Oceania', we used what he calls the "Wyattron". Maybe this isn't a secret, but when I was pregnant and breastfeeding - what is great is that your nature tells all your cells to go on vacation now that the baby is the most important thing. It's a very humbling and gorgeous thing and a very healthy experience. But slowly after 6 months or so, the baby wouldn't mind being without you for an hour a day, a couple of month later two hours, and meet other kids and have relationships with other people than you. And mothers kinda have a hard time to let go too. It's an interesting stretch. And with my "submarine behaviour" ...the part of me that writes songs had gone dormant, and this song says it's time to wake it up and say "hello! wake up" - it's been hibernating, so it's a little bit of an alarm call." (Björk, XFM 25aug04)
צוללת – תרבות עצימת העיניים הדחייה וההתעלמות מנושאים שאי אפשר להתעלם מהם. העדפה לא לראות דברים שמחייבים התייחסות.
בשיר הזה מפתיע אותי במיוחד שביורק לא מביאה התייחסות בשום מקום בין הליריקה למסר חברתי, שאותו היא מציינת בכל מיני צורות כקונספט או כרעיון לאלבום, אבל לעולם לא מצביעה על שיר ספציפי ואומרת – הנה, זה מסר ישיר. אני תוהה האם באמת היא לא מצאה קשר ישיר בין הליריקה למסרים אוניברסליים, או שהיא לא רוצה לדבר על נושאים רגישים באופן כל כך ישיר, לא סביר בשביל בחורה שהקדישה שיר לשחרור טיבט במשחקים האולימפיים בסין. אולי זו רק אני שלקחתי את המסר קשה מדי.
בכל אופן, ברמת העריכה אני חושבת שהשיר הזה הוא בין המושקעים ביותר באלבום. יש בו מיקרוביטים שעשויים מווקאל שנשמעים כמו בועות שיוצאות מתוך צוללת, והרמוניה מפותחת ומושקעת. ויש בו גם רוברט וויט (עליו היא מדברת בציטוט למעלה).
מדהים איך היא מצליחה לייצר תחושות כל כך מוגדרות דרך המוסיקה ולהפוך אותה לוויזואלית ממש, ברמה התלת מימדית, ולהכניס את המאזין להיות שותף מלא בסיטואציה

*באחד מהראיונות ביורק נשאלה האם היא רואה את המוסיקה שלה באופן וויזואלי. היא ענתה שהיא חושבת שכן. באופן טבעי כשהיא כותבת שיר, המקום שהוא בא ממנו הוא לא רק רגשי אלא גם פיזי. למשל ברגע מסויים המדבר עולה על שולחן ומתחיל לצרוח, היא רואה את זה. יש לה רמזים מעורפלים, רק רמזים.
בגלל זה היא אוהבת לעבוד על קליפים, גם בגלל שהיא פחות יודעת מה היא עושה שם והיא מרגישה כמו ילדה שיש לה הרבה מה ללמוד והעבודה עם במאי מאתגרת אותה, וגם בגלל שהיא אוהבת כשסאונד ווידאו נפגשים, מוסיקה ותמונה. כל אחד מהם לבדו הוא נהדר אבל כשהם נפגשים זה הרבה יותר מנהדר. לגבי הקליפים שלה היא אומרת, שלא תמיד המוסיקה והווידאו מצליחים להתאחד באופן מושלם, אבל כשזה כן מצליח, יש לזה כפול 10 קסם מלמוסיקה לבדה.
בישחה על הוויז'ואל היא מדברת גם על הבגדים שהיא בוחרת ללבוש, ומגלה שהרבה פעמים הבגדים עוזרים לה להעביר את השיר טוב יותר, כי לכל שיר יש דמות, והבגדים הם כלי נוסף בשבילה לתקשר את המוסיקה.
"Sometimes when I write lyrics there are images in them, usually on a quite simplistic level, like colors. But most often music comes first and then later I sit down with visual people and we chat about what we want to do. I don't look at myself as a visual artist. I make music." (2007) Bjork

Desired constellation

It's tricky when
you feel someone
has done
something on your behalf

It's slippery when
your sense of justice
murmurs underneath

And is asking you:
How am I going to make it right?
How am I going to make it right?

With a palm full of stars
I throw them like dice

On the table
(repeat - repeatedly)
I shake them like dice
and throw them on the table
until the desired constellation appears

How am I going to make it right?
How am I going to make it right?
How am I going to make it right?

(And you hear: how am I going to make it right?)

How am I going to make it right?
How am I going to make it right?

Performed by Björk with The Icelandic Choir
Programming: Olivier Alary
"Olivier Alary (Ensemble) had sent me a CD with a few sketches, and said "if you ever feel like using those, please do." A year later, I wrote this melody and was singing it in a cabin by a lake here in Iceland in january 2004. That was like the first little trips away from my little girl - I would go three hours a day to this cabin by the lake and do whatever I could and then drive back to town. I would sing several versions of this melody, and then I would say "wait a minute, this is this thing that Olivier gave me a year ago" so then I sang it to that and it fitted perfect together, it was really incredible! Then when I came back from the tour and discovered that the whole album was gonna be a vocal album, I thought "wait a minute, what about this song here, I really like this song and it should be on the album". So I started doing choir arrangements for it. I did a really complicated choir arrangement, for like a sixteen piece choir, and recorded it three times doing totally different things, and it was like 50 tracks of voices, but it just wasn't right, so I kept editing it on and spent like days and weeks editing it, and it never was right. Then I emailed Olivier and said "Listen, I've tried everything with this track, but I can't just be dogmatic about this album. At the end of the day, the best music's gotta win. So I think I'm just gonna stick to your old version, because I think that's still the best one." And then he just said "Guess what! I made it out of your own voice!" So he actually took a voice of mine, saying "I'm not sure what to do with it" from Hidden Place and did a song out of that! And then he sent it it to me, and didn't tell me, just in case I didn't .. you know, whatever... it was just a secret!" (Mixing It, 20aug04)
אפשר ממש לראות את זה. בחורה יושבת מול שולחן בחדר ריק, בוהה בקיר, קפואה ומתלבטת... זורקת קוביות על השולחן מקווה שיתנו לה תשובה.

הצורך האנושי בתשובות חד משמעיות, הצורך להיות נכון, לפעול מהמקום הנכון, והתלבטויות ששומרות אותך קפוא ובלי יכולת לפעול, until the desired constellation appears.

עבודת טכנות מדהימה של אוליבר, כמעט לא נשמע הגיוני שזה עשוי מווקאל – מנותח לרמה מקרוסקופית למיקרוביטים שמצליחים ליצור תחושה של התרחשות בתוך מצב של קיפאון, והחיבור של המילים לטראק הוא גאוני, הם מתלבשים כמו כפפה.



השיר נכתב לכבוד טקס פתיחת המשחקים
האולימפיים באתונה.
נכתב על ידי sjon sigurdson
One breath away
from Mother Oceania
your nimble feet make prints
in my sand

You have done
good for yourselves
since you left my wet embrace
and crawled ashore

Every boy is a snake is a lily
every pearl is a lynx is a girl

Sweet like harmony
made into flesh
you dance by my side
children sublime

You show me continents
- I see the islands
you count the centuries
- I blink my eyes

Hawks and sparrows
race in my waters
stingrays are floating
across the sky

Little ones
- my sons and my daughters
your sweat is salty - I am why
I am why
I am why
your sweat is salty - I am why
I am why
I am why
Performed by Björk with the London Choir
Beats: Shlomo
Piano: Nico Muhly
Vocal samples: Robert Wyatt
Programmed by: Björk, Mark Bell, Valgeir Sigurdsson


"It was good discipline of me [to try to not use beatboxers], because it made me do a lot of other things for rhythms, like including me and Mike Patton and people that aren't beatboxers at all, trying to do rhythms, patterns and beats - trying to come around it the other way. Even the beatboxers told me that they had never worked like that before, so I had them too go out of their normal way to do things. That was good. I kept Oceania til last, because I wanted to do it especially for the Olympics. It wasn't til the last day of mixing that I though - oh! I need the sirenes, if the Greek mythology! So we called up an English choir, and we got 16 women. I had done an arrangement for piano on the computer that was insane, impossible for a piano to play, and I got them to sing that, a bit like sirenes. Then I called up Shlomo, who was recommended to me as the new bright hope of the hiphop scene. He came the next day and I asked him to do a techno tango beat - which he did. That was the most fun part, in the end. Sometimes it's good for you to work with a gun against your head and just go for it, because you can sometimes sit too long with ideas. Sometimes adrenaline is a good thing." (Björk, XFM
כפי שצויין השיר נכתב לכבוד המשחקים האולימפיים. ביורק מספרת שהיא התבקשה לכתוב שיר בסגנון we are the world, וכל נסיונותיה לעשות שיר כזה הביאו אותה להשתין על עצמה מצחוק. אז היא התקשרה לחבר טלפוני – sjon, וביקשה את עזרתו הבהולה.
הוא לקח קורס במיתולוגיה יוונית (בחור יסודי...) וכתב את השיר הזה – השיר מביא את נקודת מבטו של הים, שלא רואה גבולות בין מדינות, לא מבדיל בין מדינה אחת לאחרת וגם לא בין אדם אחד לאחר. מבחינתו, לפני שהגענו ליבשה כולם היינו מדוזות.
הגירסה האולימפית שונה במקצת בכדי להתאים לאירוע.
About the 2004 Olympics opening ceremony: "I am incredibly honoured to have been asked to write a song and sing it at the Olympics. The song is written from the point of view of the ocean that surrounds all the land and watches over the humans to see how they are doing after millions of years of evolution. It sees no borders, different races or religion which has always been at the core of these games." Bjork
מה שביורק מכנה סירנות ומושר על ידי בנות המקהלה הבריטית, לי נשמע ממש כמו הגלים של הים.
הסירנות האלה גם עובדו בחלקים מסויימים להשמע כמו קצף של ים, ולפעמים הם נשמעים כמו הרוח, כך שהצליחו לייצר מאותו הצליל כמה תמונות שונות שמייצרות את התמונה השלמה.
לטעמי זו דוגמא מצויינת לשימוש נכון בסאונד ואלקטרוניקה, ככלי עזר לייצר תמונה חייה ונושמת ומדוייקת, מה שלא היינו יכולים לעשות לפני הכלים האלקטרוניים. היום יש נטייה מצד הרבה מוסיקאים אלקטרונים להשתולל ולעשות דברים רק כי אפשר, במקום לפעול מתוך מסגרת קונספטואלית ולהשתמש באלקטרוניקה ככלי לדייק את הקונספט.




it may not always be so; and i say
that if your lips, which I have loved, should touch
another's, and your dear strong fingers clutch
his heart, as mine in time not far away;
if on another's face your sweet hair lay
in such a silence as I know, or such
great writhing words as, uttering overmuch,
stand helplessly before the spirit at bay;
if this should, i say if this should be -
you of my heart, send me a little word;
that I may go unto him, and take his hands,
saying, Accept all happiness from me.
then shall I turn my face, and hear one bird
sing terribly afar in the lost lands.

Performed by Björk with The Icelandic Choir
Based on a poem by E.E. Cummings called "It may not always be so"

"Basically, there's 'Sonnets', and they have many unrealities, and this is reality number 11. It's like a chunk of poems, and this is one of them. It's kind of him taking the piss of himself, when you make up things that scare you out of nowhere - you're just paranoid. In this particular case it's about him being madly in love with a girl, things are totally euphoric and couldn't be more perfect, and then his mind starts playing games on him. He starts imagining, what if, in five years time or something, she sould meet someone else, and how he would deal with that. He asks his girlfriend then; in five years time, when she meets and falls in love with someone else, and will smell his hair and kiss him and be naked with him and all these things - could she please tell him gently, and then he would go up to her new lover and wish him good luck with his new girlfriend, take his hand and wish him all the happiness in the world, and then walk away. It's sort of "how hard can you make it on yourself", you know? I just think it was sort of funny, because it happens - the few times in your life when you feel you've got it right, your mind start going off on "what happens if this goes wrong?" and this feeling of carrying a chinese vase across a motorway... "oh it's definitely gonna break, I know it's gonna break", and you make it up in your head when everything is actually OK." (Björk, XFM 25aug04)
שיר בעל אופי שונה מאוד, בעיקר מבחינה מלודית, אבל גם מבחינה אנרגטית והתחושה שהוא מביא.
מאוד מורגש הסיפור, וכשביורק מציינת שזה חלק מסיפור זה עושה הגיון.
השיר מתעסק בפחד לאבד, ובתקווה שכשיאבד הדבר יקר הערך, נדע לקבל את זה בגאון.
אולי הפחד לאבד נובע מאיזושהי תחושה וידיעה פנימית שהכל זמני, בשל הזמניות שלנו, כל השאר מוכרח גם כן להיות זמני, וגם הפחד להשאר לבד – אולי בין הפחדים האנושיים החזקים ביותר, שהרבה פעמים יכולים להוביל לאובססיביות ולאיבוד הדעת.

גם כן שיר מאוד פשוט, מלודיה, והרמוניה שנכנסת ויוצאת ולא משמשת כפד למלודיה להתקיים עליו, אלא יש לה איזשהו אירגון מלודי משל עצמה ואפילו ארגון רתמי.



No lyrics

Performed by Björk and Tagaq
Piano and programming: Björk
"'Ancestors' was one of the last titles to come. I kept calling it 'Piano II', 'cause I did some piano experiments and this was one of them, it was a working title. In the end when I was naming the record 'Medúlla' and tried to work out what was missing, maybe it was the pagan element and the element about this record that is going back to the roots - before time, or civilization, or religion, or patriotism. Because most of the time I'm looking forward and I want to enter the unknown and get as techno as possible, but maybe this album was a bit different, because it's about me going back to when I'm 18, before I did all the work i've done - and also me going two thousand years back, in my head, anyway - to some cave where people sit together with long hair, naked, and they sing disco music or something." (Björk, XFM 25aug04)
בטראק הזה טניה טגאק הולכת רחוק עם השירה הגרונית, שיש בה אלמנט טקסי תרבותי שורשי חזק שמורגש גם בלי לדעת את המקורות שלה.
זה כמעט נשמע כמו טקס שמאני לגירוש שדים, כאילו ביורק היא המגרשת שדים, השפוייה שמנחה את הטקס, ובטניה נכנס הדיבוק. זה אחד הטראקים הבודדים שיש בו פסנתר ומדהים כמה אף על פי ששומעים אותו בבירור הוא כמעט ולא מורגש כי זה נשמע כמו "קראווינג" טהור וחזק כל כך שהוא מעפיל על העובדה שפתאום נכנס פסנתר לתמונה.
בטראק הזה – האוונגרדיות בשיאה, וגם החקירה השורשית. אותי זה מדהים כמה רגש אפשר לייצר כשמשתמשים בווקאל בצורה הכי בסיסית שלו, ואולי הוכחה לזה שהמילים שמתעקשות כל כך לבטא רגשות, הן תמיד סוג של כיסוי. זה מזכיר לי את המאמר של ביאליק על גילוי וכיסוי, שמדבר על המקום שממנו באות המילים, שהן בבסיסן רק הברה שנובעת מתחושה



Mouth's cradle

there is yet another one
that follows me
where ever I go
and supports me
this tooth is warmth-like
and these teeth are a ladder up to his mouth
these teeth are a ladder that I walk
that you can walk too if you want
if you want up to the mouth
the mouth’s cradle
up to the mouth’s cradle
he always has a hope for me
always sees me when nothing else
and everyone have left
that ghost is brighter than anyone
and fulfils me with hope
those beams assure me
and you can use these teeth as a ladder
up to the mouth’s cradle, the mouth’s cradle
and you can follow these notes I'm singing
up to the mouth’s cradle, the mouth’s cradle
the simplicity of the ghost-like beast
the purity of what it wants and where it goes
always love, always loves you, always loves you
infrared love
and you can use these teeth as a ladder
up to the mouth’s cradle, the mouth’s cradle
and you can use these teeth follow my voice
tooth by tooth
up to the mouth’s cradle, the mouth’s cradle
I need a shelter to build an altar away
from all osamas and bushes

Performed by Björk and Tagaq with the The Icelandic Choir
Beats: Rahzel
Bass synth: Mark Bell
Programming: Björk, Valgeir Sigurdsson, Mark Bell

"Obviously the line about Osamas and Bushes was a bad joke. But I guess it's sort of partly true, because it insterests me a lot with western civilization, that someone as passionate as Osama could be such a threat, and it seemed to me at times to be almost passion versus logic. I found it really interesteing that it could be so un-understandable for some people that somebody would do something like that, and how unaware the western civilization were of how annoying they are sometimes -- I'm obviously not justifying what he did. But after that, it just totally took over - it was all about arabs and americans, and if you were pro or against or whatever. It just seems curious to me, where obviously both were right and wrong. It seems like the whole world has been talking about it for the last three years, not only me. All unbelievable people are suddenly interested in politics. And maybe me in the end wanting my music to offer something else, and saying I want to look for a shelter with an altar away from the Osamas and Bushes. And maybe these politicians think that they are 95% of our lives and that we should all just worry about if Bush gets re-elected or not and what's gonna happen to the muslims or whatever. And I think it's about 5% important, and 95% is like... children going to school, the latest breakdancer, people starving and people losing their jobs and people telling awful jokes, and all these other stuff, you know. People in space, and jellyfishes in the ocean having affairs with other jellyfishes. I'm inventing marinal soap operas here, sorry. But there's just a lot of other stuff, and it just got boring after a while. So maybe this record is partly an attept to say "wait a minute, there's other stuff out there you know". That's it." (Björk, XFM 25aug04)
בשיר הזה ביורק הולכת סוריאליסטי מאוד עם הכתיבה שלה. בהקשר לקונספט הווקאלי של האלבום, היא שולחת אנשים לטפס על השיניים שלה (או של מישהו אחר), או על הטונים ל "עריסת הפה".
למקום שממנו באים הצלילים, או שדרכו אפשר לחדור פנימה לתוך האדם ולכל מה שיש לנו בפנים.

השיר כייפי והגרוב שלו קופצני ושמח יותר משל אחרים. פחות רציני.
ממש כמו הסיפור שסיפרה על איך היא הייתה משכנעת את החברים שלה לסגור את הטלוויזיה ולהתחיל לשיר כדי לצאת מהבאסה כשהיו רואים יותר מדי חדשות.
נראה לי שהחברה הישראלית יכולה להתחבר לזה מאוד, ממש חבל שלא יותר ישראלים מקשיבים למוסיקה שלה.
בקשר לאוסמה ובין לאדן ביורק מדברת בעד עצמה בציטוט שמעל.

גם בשיר הזה היה וויתור קל על הקונספט של הרק ווקאלי והוכנס גם בס סינתי.
הווקאל ערוך מאוד, וגם פה ההרמוניות משמשות להרמוניות רק לרגעים בודדים, אבל רוב הזמן נראה שכל האלמנטים אחראים על הרית'ם ועל הגרוב של השיר.



Miavikudags (Wednesday)

No lyrics

Performed by Björk
Programming: Björk, Jake Davies

"I just nicknamed it "Miðvikudags", which means wednesday...s, it was basically because I did it on a wednesday -- sometimes you don't know what to call them, you know. This is similar to me with "Öll Birtan" -- that it's like a little interlude and maybe shows where this whole tree came from, that it's from me being 18, or even younger - being ike 10, and having two rubbish tape recorders and recording my voice into one, and then recording on the other one, the tape recorder and me, adding a voice on top, and then back, playing with a teaspoon on an ashtray or something. Kind of just back to that, and there's no words in this one either, it's just gibberish." (Björk, XFM 25aug04)

השיר הזה הוא כמו מעיין הרמוניה שהופרדה לחלקים. בשבילי הוא מייצג את השטות הזו שנקראת הרמוניה, שבעצם בטבע לא ממש קיים דבר כזה – בטבע קווים מלודיים לעולם לא מסתדרים ביחד באופן מושלם ותמיד תהייה דיסהרמוניה מסויימת בין צלילים.
אני חושבת שביורק חקרה באלבום הזה גם את האספק של הרמוניה מול דיסהרמוניה, אי אפשר לומר שהיא השתדלה להיות מאוד הרמונית, בחירה הגיונית לאור העובדה שהקונספט היה לרדת לשורש הדברים. הרמוניה היא המצאה של האדם המערבי, מענה לשימוש בכלי נגינה.


Triumph a the heart

the nerves are sending shimmering signals
all through my fingers
the veins support
blood that gushes impulsively towards
the triumph of a heart that gives all
the stubborn trunks of these legs of mine
serve as pathways of my favorite fuel
heading upwards towards my kidneys
that celebrate
the triumph of a heart that gives all
smooth soft red velvety lungs
are pushing a network of oxygen joyfully
through a nose, through a mouth
but all enjoys, which brings us to
the triumph of a heart that gives all
that gives all

Performed by Björk
Human trombone: Gregory Purnhagen
Beats: Rahzel, Dokaka
Programming; Valgeir Sigurdsson, Mark Bell, Björk
ביורק מציגה את פעולות הגוף האנושי כחגיגה שלמה שמונעת כולה על ידי הלב.
הקטע הכי קרוב לדאנס באלבום ומושלם לסיים איתו את האלבום – הוא סוגר את המסר השלם ומציג את בני האדם כמנגנון פעולה טבעי, שיודע לעשות את הכל לבדו.

ביורק היא מאמינה גדולה בללכת אחרי הלב.

ביורק ממשיכה ללכת בעקבות מה שמאמינה בו – חתרנות, מקוריות, ראשוניות, והכל כמובן במסגרות הפופולאריות עליה נשענת, שבעזרתן תוכל לשנות את העולם. האלבום Medulla מוכיח זאת היטב – השילוב שבין אוונטגארד למוזיקת פופ. כשביורק עושה אוונטגארד הוא בקלות יכול להיחשב גם פופי ונעים לאוזניים. האלבומים הבאים שיצאו אחריו, עליהם נדבר עוד בהמשך, ממשיכים את הקו המנחה הזה וחושפים את ביורק לקהל גדול עוד יותר.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט.
ביבליוגרפיה: – all bjork's related videos
הסרט הדקומנטרי – screamimg masterpiece

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה


לפוסט זה יש 0 תגובות