הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
Bitches brew – תפיסות הקלטה וקומפוזיציה
דולב לקסר
| שבת | 04.08.12 |
Bitches brew – תפיסות הקלטה וקומפוזיציה
חלק שלישי מתוך עבודת המחקר של דולב לקסר על האלבום Bitches Brew של Miles Davis.
בפוסט זה ננתח את האלבום Bitches brew של מיילס דיוויס, שהופק על ידי תאו מצ'רו. ננתח כיצד הוקלט, בושל, הולחן ונוגן ומדוע תפיסות ההקלטה, העיבוד והקומפוזיציה שלו הן שעשו אותו ליצירת המופת שהוא. נראה גם כיצד מיילס ותאו מצ'רו הושפעו מיוצרים כגון ג'ון קייג' ותפיסות הכאוס ואי הסדר שהנחו אותו –דבר שבא לידי ביטוי בתקליט Bitches brew.
 
הקלטת האלבום

האלבום הוקלט במהלך מספר סשנים בשנת 1969 כאשר הקו המנחה ביצירה הוא תוך כדי נגינה. מיילס דייויס אסף נגנים מתוך מחשבה על כיוונים מנוגדים והפגיש אותם למספר סשנים. מיילס נתן לכל אחד מהנגנים כיוון נגינה כללי ביותר. קו מלודי, מהלך הרמוני מצומצם או פשוט מקצב מסוים ונותן להרכב להתגבש בעצמו.
באלבום זה לקח מיילס את אומנות האלתור, האלמנט העיקרי והראשוני ביותר של סגנון הג'אז, ולאחר שנים בהם אלמנט זה הלך ולקח מקום משני במוסיקה לטובת מהלכים הרמוניים מסובכים ונגינה ווירטואוזית, החזיר מיילס באלבום זה את אומנות האלתור למרכז תהליך היצירה.
Miles Davis:
"The recording was a development of the creative process, a living composition.
After it had developed to a certain point, I would tell a certain musition to come in and play something else…"

מכאן ניתן לראות את דרך היצירה של מיילס בתקופה זו. הוא היה אוסף הנגנים, נותן להם כיוונים כלליים ומעצב את היצירה תוך כדי שהיא מתבצעת.
Lenny White:
"During the session we'd a groove. Miles would point to John Mclaughlin and John would play for a while, and then miles would stop the band. Then we'd start up again and he'd point to the keyboards, and someone would do another solo."

לפי הציטוט הנ"ל של אחד המתופפים באלבום ניתן להבין את אווירת ההקלטות בהן התייחס מיילס לכל אחד מהנגנים ולכל ההרכב ביחד כחומר גלם חי וגמיש ביותר ליצירתו הסופית.
Lenny White:
"Bitches Brew was like a big pot and Miles was the sorcerer. He was hanging over it, saying, 'I'm going to add a dash of Jack DeJohnette and add a little bit of John McLaughin, and then I'm going to add a pinch of Lenny White. And here's a teaspoonful of Bennie Maupin playing the bass clarinet '"

מכיוון שבתקופה התגבש האופי של הרכבו של מיילס כאל כלי יוצר בהתהוות, ירדה חשיבותו של המפיק כמעצב ומכוון היצירה של האמן המקליט והתגבשה הכותרת "DIRECTIONS IN MUSIC BY MILES DAVIS".
Miles Davis:
"It means tell everybody what to do. If I don’t tell 'em, I ask 'em.
|It's my date, Y'understand? And I've got to say yes or no.
Been doing it for years. and I got tired of seeing 'Produced by this person or that person.
When I'm on date, I'm usually supervising everything."

ע"י התייחסותו של מיילס להרכבו כאל חומר יצירתי אחיד אך גמיש ביותר הוא נתן מקום לכאוס שבמוזיקה וע"י כך נתן מקום לכל התנועות הקטנות המשתלבות והמנוגדות של המוזיקה.
ניתן להשוות זאת לתפיסתו המוסיקלית של המלחין המודרני ג'ון קייג' אשר בשנות ה50 ביסס את יצירותיו על הטבלאות והסימנים מתוך ספר ניבוי העתיד הסיני הI Ching. קייג' התייחס לדרך הלחנה זו כאל התייחסות לדרך של הטבע אשר פועל דרך הכאוס והאי סדר.
John Cage:
" When I hear what we call music, it seems to me that someone is talking. And talking about his feelings, or about his ideas of relationships. But when I hear traffic, the sound of traffic—here on Sixth Avenue, for instance—I don't have the feeling that anyone is talking. I have the feeling that sound is acting. And I love the activity of sound. I don't need sound to talk to me"

קומפוזיציה אולפנית

אחד האלמנטים החשובים והמשפיעים באלבום הוא השימוש באולפן כאמצעי מוזיקלי לכל דבר. למעשה העבודה על Bitches Brew התחלקה לשניים. החלק הראשון היה היצירה של מיילס דייויס עם הנגנים כנזכר הנ"ל, והחלק השני היה העבודה האולפנית של המפיק Teo Macero.
Teo Macero:
"The Bitches Brew sessions were a matter of continually stopping and starting.
When Miles finely left, I said, 'I'll put it together for you' and that’s what's happened. I had a free hand to work with the material."

תאו נולד בשנת 1925בניו יורק ארה"ב. לאחר שירות בחיל הים הוא התחיל ללמוד ב1948 באקדמיה למוסיקה Juilliard (אותה האקדמיה בה למד מיילס). בתקופת לימודיו הוא הושפע רבות ממוסיקאי סגנון ה Musique concrète. תאו היה מושפע במיוחד מהמוסיקאי הצרפתי Edgar Varèse.
Teo Macero:
"I started a Juiliard, studying and working in the engineering department for 50 cents an hour to try to pay my way through. But then I got interested in it because of Edgar Varese. He was like my second father. I mean, I was there when he was doing the ' Poème électronique' in Paris. He would show me all the pieces, all of the elements."
 

Musique concrète הייתה תנועה מוסיקלית אוונגארדית אשר שיאה היה בצרפת של סוף שנות ה40 ובמהלך שנות ה50. רוב חברי התנועה היו טכנאים ברדיו הצרפתי אשר יצירותיהם היו מעין פסלים צליליים. פירוש ההגדרה Musique concrete הינו מוסיקה אמיתית. מכאן ניתן להבין את השאיפה של מוסיקאים אלה. ליצור מוסיקה מהעולם האמיתי אשר סבב אותם. הם מרדו בחוקי המוזיקה המערבית המסורתית בטענה שלא שיקפה את נופי העולם הסובב אותם. פלטת הכלים שלהם כללה למעשה שני עולמות מוסיקליים. הראשון היה מוסיקה אלקטרו-אקוסטית. בסביבה מוסיקלית זו הם השתמשו בהקלטות שטח ממקורות שונים אותם הם שילבו ביצירותיהם לעיתים בצורתם המקורית ולעיתים לאחר עיבודי אולפן שונים. כלי חשוב בסביבה זו היה הסליל המגנטי עליו הם הקליטו את חומריהם ולאחר מכן חתכו והדביקו את הסלילים לכדי קולאז'ים משלהם באולפן. דרך נוספת איתה הם עיבדו את ההקלטות הייתה חיבור נגני הסלילים לקלידים מוסיקליים וע"י נגינת תו גבוה או נמוך הם שינו את מהירות נגינתו של הסליל וכך שינו את גובה הצליל (Pitch) ואת אורכה של הקלטת השטח שלהם.
עולם מוסיקאלי נוסף אותו הם שילבו ביצירותיהם היה סינטזה. ע"י מכשירים חשמליים (הסינתיסייזרים הראשונים) אשר הגבירו אותות חשמליים בתדרים שונים הם יצרו מגוון של צלילים ובכך נתנו למושג "רעש" היבט אומנותי עמוק יותר מבעבר.
 

 

יצירות חשובות בסגנון ה Musique concrete:
1. Edgar Varèse – " Poème électronique "
2. Karlheinz Stockhausen – "Kontakte"
3. Pierre Schaeffer – " Etude aux Chemins de Fer "
בחזרה לסיפורו של Teo Macero.
בשנת 1953, לאחר סיום לימודיו, הוא הקים יחד עם המוסיקאי Charles Mingus את ההרכב " Jazz Composers Workshop" זאת בשל יכולותיו כסקסופוניסט בנוסף להיותו מלחין מושכל. ע"י הצטרפותו להרכב זה נכנס תיאו לסצנת הג'ז האוונגרדית של ניו-יורק של שנות ה50. בתקופה זו הקליט תיאו מספר אלבומים הן בהרכבים משלו והן כחלק מההרכב אותו הקים עם מינגוס.
בשנת 1957 הוחתם תיאו כמפיק בחברת התקליטים Columbia Records. בחברה זו הפיק אלבומים לגדולי האמנים בסצינת הג'ז הניו-יורקית אך את שיתוף הפעולה שלו עם מיילס דייויס הוא התחיל בהפקת האלבום "Porgy and Bess".
ביחד עם מיילס הוא הפיק רשימה ארוכה של אלבומים לאורך שנות ה60 כאשר שיא היצירתיות בהפקה שלו התבטא באלבום "Bitches Brew".
בעבודת העריכה באולפן הרכיב למעשה תיאו את הקטעים באלבום בתהליך אשר אפשר להתייחס אליו כקומפוזיציה אולפנית. בדומה להשפעותיו מסגנון הMusique concrete הרכיב תיאו קולאז'ים של סלילים מגנטיים עליהם הוקלטו הסשנים של ההרכב. ע"י שימוש באפקטים אולפניים כמו ריברב* ודיליי* הוסיף תיאו אווירה נוספת להקלטות וחיבר את אוסף הסלילים החתוכים לכדי אלבום שלם.
הסאונד שהוסיף תיאו למוזיקה השפיע על מיילס מאד. הוא אפילו שיחזר לדוגמא את הדיליי בהופעות שלו.
טכניקת העבודה בלופים של עריכות השפיעה רבות על המוזיקה העתידית. ניתן לראות חותם זה בז'אנרים רבים. לדוגמא ההיפ הופ אשר עושה שימוש בהרכבת מוזיקת רקע לראפ מתוך סימפולים מאלבומים אחרים וידועים.
 
הרכב כלים רבגוני וייחודי

באלבום זה מיילס הגדיל את כמות הנגנים בהרכבו, הכפיל ולעיתים שילש כלים. ניתן לראות במעשה זה הגברה והגדרה מדויקת יותר ולעתים מאתגרת יותר של חלקים שונים בשלם של הרכבו.

 
שני בסיסטים

מיילס הוסיף להרכבו את הבסיסט Harvey Brooks אשר הגיע מעולם הרוק וניגן בלהקות של אומנים כמו: בוב דילן, ריצ'י הייבנס, קייס אליוט, להקת DOORS והיה חבר בהרכב הבלוז רוק – פסיכדלי The Electric flag.
תיאו הכיר את הארווי כי שניהם עבדו באותה תקופה (סוף שנות ה60) בחברתColumbia Records. הארווי כנגן סשנים ומפיק במספר אלבומים ותיאו כמפיק ג'אז ידוע.
תיאו הזמין את הארווי לנגן בסשן של בטי דייויס אותו אירגן והפיק מיילס דייויס. במסגרת הרכב זה מיילס אהב את נגינתו והזמין אותו להרכב שלו.
ניתן לראות את גישת הנגינה של הארווי כנגינת בס ממקום קצבי ובסיסי ביותר. פחות מפותחת הרמונית ויותר יושבת על גרובים בסיסיים שמניעים את המוזיקה כמו מנוע.
השילוב של הארווי ברוקס על בס חשמלי ודייב הולנד על באס אקוסטי (קונטרה-באס) בא לידי ביטוי בכך שהארווי ניגן את הליין באס הבסיסי ודייב הוסיף סביבו קישוטים.

Dave Holland:
"Harvey was taking responsibility for laying down the main line on the electric bass and I had a freer part embellishing things on the acoustic bass"
Harvey Brooks:
"Miles really knew what he wanted in general. But he wasn't that specific about what it was.
But he knew it when he heard it." "Miles said 'this is a c7 sound, go!' and we went. We just started playing."

 

 

הגדלת מחלקת התופים

באלבום זה ניגנו שני מתופפי מערכת ושני נגני כלי הקשה שונים. חלוקת הנגינה שלהם הייתה לעיתים בדומה לבסיסטים אשר אחד היה נותן את הקצב היציב והשני היה מוסיף צבע מסביבו ולעיתים כל התופים פשוט היו נותנים אווירה כאשר היחיד שהחזיק את הגרוב היה הבס החשמלי.
Lenny White:
"Miles said that he wanted Jack DeJohnette to be the leader of the rhythm section, because he was wearing the sunglasses."
"I was trying to be aware of wanting the music to sound very organic and congruent, real tight and seamless, so that people couldn't really hear that there were tow drummers."

הוספת נגני כלי הקשה הייתה צעד חדשני אשר ישפיע על עתיד סגנון הפיוז'ן ג'אז שיתפתח מאלבום זה. שני הנגנים, Don Alias וJuma Santos, הגיעו מעולם המוזיקה הלטינית. החל מאלבום זה כלי ההקשה והמקצבים הלטיניים יהוו חלק בלתי נפרד מסגנון הפיוז'ן ג'אז.
 
הגדלת מחלקת הקלידים

באלבום זה ניגנו שני קלידנים ולעיתים שלוש. אלמנט זה נתן יותר חופש לקלידנים להוסיף בו זמנית:
צבע הרמוני דיאטוני ודיסוננטי, לשים דגש יותר על המנגינה המובילה ולעיתים לשמש כחלק ממחלקת הקצב .
לעיתים הקלידנים השתלבו בצבע הכללי של ההרכב ולעיתים אחד מהם התמקד באלתורי שאלה תשובה עם הגיטריסט או לחילופין עם אחד מכלי הנשיפה.


בפוסט הבא ננתח כל אחת מיצירות האלבום Bitches brew וניפרד במילות סיכום.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט
השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות