הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
קוסמו גרמה? (Flying Lotus)
טל בר-לבב
| ראשון | 19.05.13 |
קוסמו גרמה? (Flying Lotus)
חלק ראשון מתוך עבודת המחקר של טל בר-לבב על 'Cosmogramma' אלבומו של המפיק סטיבן אליסון שיצא ב - 2010.
בפוסט הראשון נסקור את התנאים המקדימים להולדת האלבום הנ"ל של סטיבן אליסון, הלא הוא Flying Lotus. נעבור דרך התקופה הקלאסית ועד לימינו ונראה כיצד התפתחה הגישה הפוסט מודרניסטית שמאפיינת את האלבום.

 
הקדמה
"התגלות", "ידיעה" ו"הארה". שלושה מושגים אלו מבטאים את הניגוד בין שתי תפיסות המציאות : מציאות כ"הוויה" מול תפישת המציאות כ"התהוות". בימנו, עידן הטכנולוגיה המתקדמת, נסללה הדרך לקליטתן ההמונית של אקוסטיקות ולשינוי התהליכים של תרבות השמיעה.
באמצעות הסיפור ההיסטורי של המוסיקה אנסה למצוא נקודות מוצא להבנת תהליך התהוות המוזיקה המודרנית והפוסט מודרנית-עכשווית אליה משתייך האמן פליינג לוטוס. אציין שעבודה זו תלויה במידה רבה בפרשנות שאביא על מנת לבחון מה ייצר את אלבומו של האמן ואת הקשר שבין סוג המוזיקה שייצר לבין סביבתו. בעבודה זו אשרטט את הקשרים התרבותיים היסטוריים אשר הובילו ליצירת אלבומו Cosmogramma.
טענתי היא כי האלבום Cosmogramma מתאפיין באלמנטים פוסט מודרניים הנובעים מחוויות אישיות תרבותיות וסביבתיות של היוצר במהלך חייו, ובכך הוא קורא תיגר על המיתוסים המודרניים של המאה שעברה. היוצר, האמן סטיבן אליסון המכונה Flying Lotus מסמל דור אשר יצר ז'אנר חדש במוסיקה על ידי הפקת צלילים חדשים ושילוב סגנונות מוסיקליים שונים. הוא מסמל תשוקה חדשה ובחינה מחודשת למוסיקה אינסטרומנטלית ומממש את המטרות הרב-סגנוניות, רב-תרבותיות ורב-דוריות של משפחתו.  Cosmogramma (2010) מייצג כישורים בלתי אמצעיים ומיוחדים במוסיקה המבוצעת באמצעות המחשב. היוצר מונע על ידי מורשת ג'אז, פאנק בס ,היפ הופ ורבים אחרים עליהם נידון במהלך העבודה.
אחלק את העבודה לשני חלקים. בחלק הראשון אראה סקירה היסטורית של המוסיקה במאה ה-20 דרך אנשי המפתח של התקופה. בחלקה השני אתייחס לאמן ולניתוח היצירה.
מה מתגלה ב"התגלות"? לכאורה, שאלה מתבקשת. למעשה, שאלה שאפשר לשאול רק מתוך המטאפיסיקה, בעוד שמושג ההתגלות איננו מטאפיסי. המאמין והאמן, התופסים את העולם לא כ"הוויה" אלא כהתהוות - עבורם אין מקום לדיבור על "התגלות" אלא על "התגלויות". ההפתעה - ההתרחשות הבלתי צפויה, הבלתי מותנית, הבלתי נגזרת מחוקיות כלשהי - מוכרת רק למאמין ולאמן. עבורם, ועבורם בלבד, המציאות מפתיעה שוב ושוב והפתעותיה הן "התגלויות". רק הנסתר, רק מה שאינו גלוי-כבר, יכול להתגלות. התשוקה לחוות התגלות, המכירה בזמניותה של כל התגלות, היא תשוקה לחוות זאת שוב ושוב. ולחוות זאת שוב ושוב, פירושו לחוות גם, שוב ושוב, את ההסתתרויות הבאות לפני כל התגלות ולאחריה. המוזר של היום הוא המוכר של מחר. פרשנות חדשה, מטאפורה חדשה, ז'אנר חדש - אחת דינם להתבלות, להישחק, להפוך מהתגלות להסתתרות שתעורר את ההתגלות הבאה. פליינג לוטוס מייצג את החדש את מה שקשה להכיל היום ונראה כי המחר יביא עימו את המשמעות ואת הפרשנות.
אם נרחיק לאמנות שהיא סוג של התרחשות ולא סוג של אובייקטים. שהרי אובייקט איננו "אמנותי" לכשעצמו כפי שאף טקסט איננו "ספרותי" כשלעצמו. המוזיקה הפכה בהנהגתו של ג'ון קייג', לאמנות מושגית לחלוטין. יצירתו של קייג' "4.33" (-1952) שבמהלכה נדרש ה"מבצע" להתיישב אל הפסנתר מול הקהל, להמתין תוך הצצה בשעונו ארבע דקות ו-33 שניות מבלי לנגן מאומה ואז לקום, לקוד קידה וללכת - עשתה למוזיקה את מה שעשתה ה"מזרקה"[1] של דושאן"[2] לאמנות החזותית. קייג' לא הלחין את הדממה; אבל דממה זו, הזהה אקוסטית לכל דממה אחרת, הפכה למוזיקה מעצם העובדה שהיא "בוצעה" כמוזיקה.
רקע היסטורי
המוסיקה בתקופה המודרנית ופירוקה על ידי הפוסט מודרנה
התקופה המודרנית מתאפיינת בתיאוריות המסבירות את מבנה וסדר החיים "הנכונים" "והאמיתיים". במרכזה עומדת האמונה בתהליכי קידמה והתפתחות ובשליטתו של האדם באמצעות התבונה בתהליכים אלו. העידן המודרני תיפקד בכל תחומי החיים על בסיס האמונה שחיי האדם כפרט וחיי האנושות כקולקטיב, מתנהלים על מסלול של התקדמות אל עבר עתיד טוב יותר בו יהיה יותר שפע ושוויון. המודרניות התאפיינה בדיכוטומיות של "טוב" ו"רע", "אמת" ו"שקר", "נכון" "ולא נכון", "צודק ו"לא צודק", "נורמאלי" ו"בלתי נורמאלי".[3]
היוצרים המודרניים הרחיבו את המסגרות, שינו והוסיפו צורות, הגדילו הרכבים, פיתחו כלי נגינה חדשים ושיכללו כלים קיימים.
התקופה הקלאסית הביאה עמה את  הסונאטה ואת הסימפוניה[4][6] שנקבעו בתקופת הבארוק[7][8] של ימי הביניים והרנסאנס[9]. האומנות של המאה ה-19 הייתה גדושה ברגש ששבר את הצורות של המסורת הישנה. המוסיקה האמוציונאלית בטבעה אינה מסתפקת באבני הבניין הקלסיות, השאיפה הייתה להרמוניות בלתי מוכרות. בסוף המאה ה-19 אמנם הופיעו חידושים ופריצות, אך המוסיקה הפוסט-מודרנית שהחלה במחצית השנייה של המאה העשרים הביאה עמה פריצת גבולות מוחלטת ביחס למה שהיה לפניה.. בתקופה זו ירשו הסולמות את מקום המודוסים, אך שמרה על תבניות הרמוניות וצורניות מוגדרות ועל גבולות ברורים שנקבעו בתקופות הקודמות. התקופה הרומנטית, החל מבטהובן[5], שיחררה את המלחינים מכבלי המבנים המקובלים אך בכל השינויים נשמרו יסודות ההרמוניה
במרכז התפיסה הפוסט-מודרנית עומדת הדחייה של כל השקפה היררכית על אודות התרבות ומתאפיינת ברב-תרבותיות. הפוסט מתאפיין בשבירה של תוכן וצורה שאנו מכירים, ערבוב של ז'אנרים, ערבוב בין זהויות ותרבויות. הגישה הפוסט-מודרניסטית מכוונת נגד ערכי המוסר הישנים של החברה המודרנית ופחות למען סדרי עולם חדשים. לעיתים מדובר במחאה לצורך מחאה, כלומר השגת הריגוש והאפקט הפסיכולוגי שבעצם המעשה.
בשנות החמישים והשישים פורצים מוזיקאים רבים המבטאים את "החופש" המתפרץ מתוכם. ג'ון קייג' האמריקאי מביא קטע ממשי מתוך החיים, קלרהיינץ שטוקהאוזן הגרמני מביא תיעוד של תחושות ורגשות, מאוריציו קאגל הארגנטינאי מטיח את סיפור הכיבוש של תרבויות, וכמוהם רבים אחרים ברחבי העולם המביאים את המוסיקה לחפש בתוך החיים את האדם פנימה.
בולז ושטוקהאוזן השמיעו יצירות מאורגנות באופן חדש והחזירו את המושג אימפרוביזציה לשיח. בולז פעל בהשראתו של קייג' שניצל פעמים רבות את המקריות ביצירותיו. ביצירותיו אין התפתחות של מוטיב הכול הינו הוויה אחת של סאונד, "המקריות היא חלק מהטבע"[10] והמוסיקה משקפת את הטבע. המוסיקה שלהם ובכלל הפכה להיות ממוסיקת "התהוות" למוסיקת "הוויה".
מוסיקה זו הולידה כתב תווים חדש שהצריכה מערכת חדשה של כתיבה הנקראת התיווי הגרפי שתפקידה היה לשרת את המוסיקה האלאטורית[11]. למוסיקה האלאטורית מסר קונספטואלי חשוב, בדבר אבדן השליטה של המלחין ביצירתו. לדעתו של קייג', חלוץ המוסיקה הזו, אין למלחין צורך לשלוט ביצירה ועליו לאפשר לה לקרות. הוא שאף "לרשום" חופש, כלומר, להנציח על הנייר תווים והוראות אשר ייצרו בכל ביצוע יצירה חדשה ומקרית. התוצאה הייתה מספר רב של קומבינציות הנותן חופש בחירה לנגן.[12]
 קייג' פתח מבט פילוסופי חדש וחשף דרכים לשחרור ממסורת תרבותית חברתית ואידיאולוגית. הוא עורר תסיסה בקרב יוצרים באירופה בזמן שהיצירה הסריאלית[13] מוצתה. תגובות היוצרים "החדשים" שינו את פני המוסיקה האירופאית ותמכו בתיאוריות של קייג' שטען שכל צליל הוא מוסיקה, וכל צליל יכול להישמע באולם הקונצרטים, אפילו צלילים כמו צפירת מכוניות ושידורי רדיו.

בפוסט הבא נעמיק פנימה אל תוך האנשים והז'אנרים המוזיקליים שמהווים אבן דרך בגישה הפוסט מודרניסטית.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik” - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט



 

[1]עבודה זו נחשבת לאחת מן העבודות המורכבות ביותר באמנות המודרנית, כיוון שהיא נראית כחסרת תוכן ממשי. היא גורמת לצופה לשאול "מהי אמנות?" או "מה ראוי להיות אמנות ?
[2]אמן צרפתי-אמריקני, בין הדמויות הבולטות בהתפתחותה של האמנות המודרנית האמריקאית, ועבודתו מהווה סמל לאמנות האוונגרד.
[3] (מתוך "רוק/מוסיקה ותרבות"/ מוטי רגב).
[4] סימפוניה - היא צורה מוזיקלית לתזמורת, המבוססת לרוב על ארבעה פרקים. עד התקופה הקלאסית ציין המושג באופן רופף יצירות ליותר מכלי אחד; מהתקופה הקלאסית ואילך הכוונה בדרך כלל ליצירה תזמורתית בצורת סונאטה.
[5] לודוויג ואן בטהובןהיה מלחין ופסנתרן גרמני. נחשב לאחד מגדולי המלחינים במוזיקה הקלאסית והיה דמות בולטת בתקופה החולפת בין התקופה הקלאסית והתקופה הרומנטית.
[6] הרמוניה -במוזיקה נוצרת כאשר מנוגנים מספר צלילים שונים בו-זמנית, ובין כל אוסף בו-זמני של צליל למשנהו נוצר יחס מסוים.
[7]מוזיקה קלאסית שנכתבה בתקופת הבארוק בין השנים 1600 ו-1750 לערך. על ציר הזמן של המוזיקה הקלאסית המערבית תקופת הבארוק נמצאת אחרי מוזיקת תקופת הרנסאנס ולפני התקופה הקלאסית. ליצירות שנכתבו בתקופת הבארוק מקום מכובד בהיסטוריה של המוזיקה הקלאסית, והן מבוצעות עד היום.
[8]סולמות מוזיקליים עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסאנס-מודוס משמעו מודל/תבנית ביוונית
[9] הרנסאנס - צרפתית: Renaissance, "לידה מחדש" הייתה תנועת חייה תרבותית,פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים, והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
[10] "המוסיקה של המאה העשרים", הנס היינץ שטוקנשמידט, 1968, עמ' 19.
[11] מוסיקה שהמרכיב העיקרי במבנה שלה הוא המקריות
[12] "מוסיקה מתפתחת", יובל שקד, 1992, עמ' 55.
[13] שיטה לכתיבת מוזיקה המבוססת על סידור שיטתי של אלמנטים מוזיקליים.דוגמא לכך היא שיטת שנים עשר הטונים (הידועה גם כדודקאפוניה) אשר הומצאה בראשית המאה העשרים על ידי ארנולד שנברג.
 
  פוסטים קשורים   
השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות