וידאו+מוזיקה = יוצר עצמאי – חדשות מוזיקה
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    וידאו+מוזיקה = יוצר עצמאי

וידאו+מוזיקה = יוצר עצמאי

  עריכת תמונה היא ממרכיביה האמנותיים והמשמעותיים של השפה הקולנועית. במאים כגון אלפרד היצ'קוק ומרטין סקורסזה טוענים שהיא החשובה מכל. עריכה היא המבדילה את אמנות הקולנוע מכל מדיום אחר. מה לגבי עריכת ועיצוב פסקול? יותר ויותר יוצרים, מבקרים וצופים חושבים שיש להם תרומה מכריעה להגשמת כל סרט. עיצוב פס הקול יכול לייצר או להוסיף אווירה, לחדד ולתקן שוטים או סצנות שצולמו לא כפי שתוכנן. זאת ועוד, מלחיני, מעצבי או עורכי פסקול כמו Hans Zimmer, Alex Patsavas או Walter Murch הם היום שמות ידועים ומוערכים. החיבור בין סאונד, מוסיקה ותמונה הוא גורם מפתח אמנותי עבור במאים יצירתיים ומשמעותיים כגון Wes Anderson או David Fincher. בנוסף לא מעט במאים, עורכים ואנשי מפתח קולנועיים באים היום מרקע מוסיקלי ורואים חשיבות בדבר. נציין גם את תופעת הקליפים וערוץ MTV, עם כל הבעייתיות עדיין אחת מתופעות התרבות פורצות הדרך שתרמה באופן מכריע לשינוי התעשייה והשפה הקולנועית.
 
בימים אלה עובר בית הספר לעריכה Jump-cut, שהיה חלוץ מסוגו בארץ בהתמקדותו במקצוע העריכה ובצורך ללמד אותו באופן מקיף ומקצועי, לחללי Muzik גם הוא חלוץ בהוראת הפקה ויצירה באולפן. תמר ירון, מנהלת Jump Cut חושבת שזה לא מקרי אלא גם הזדמנות לשיתוף פעולה וחיבור בין תלמידים בעידן בו הקשר בין עולם הקולנוע לעולם המוסיקה הולך ומסתמן כמשמעותי.   
 
איך הגעת לקולנוע ולעריכה?
התחלתי בכלל עם כתיבה. גדלתי בקיבוץ עין חרוד ואהבתי לכתוב ודי מהר מצאתי את עצמי כותבת לקיבוץ לכל מסגרת אפשרית. זה היה בסוף שנות השבעים אז החלטתי שאני הולכת עם הצורך והכישרון שלי לייעוץ מקצועי. כך הגעתי לקולנוע. נרשמתי ללימודי קולנוע בבית ספר בית צבי. שם הבנתי שהחיבור האמיתי בין כתיבה לקולנוע היא העריכה. העריכה היא בעצם עט הכתיבה הקולנועית. התמקדתי בעריכה ואחרי שסיימתי את בית הספר עבדתי כעוזרת עריכה. ערכתי את 'רכבת העמק'. ב-'נישואים פיקטיביים' עשיתי עריכה ראשונית. תוך כדי גם ערכתי סרטי סטודנטים כמו זוכה פרס הסטודנטים הבינלאומי הראשון לסרטים דוקומנטריים 'כאמל גשש' ל הבמאי אידו סלע. באיזשהו שלב הרגשתי שמשהו חסר ונסעתי ללונדון. שם מצאתי עבודה בעיצוב פסקול והבנתי את חשיבות הקשר בין קולנוע למוסיקה וסאונד; את המרחב האדיר שסאונד ומוסיקה נותנים לתמונה. אתה יכול לצלם קלוז-אפ של פנים וליצור באמצעות עיצוב פסקול ומוסיקה עולם שלם מחוץ לפריים. עד היום כשאני מדברת עם התלמידים שלי אני קוראת לפס הקול החלל שמעבר לפריים. חזרתי לארץ ב-1987 ועיצבתי פס קול לסרט 'כפפות' של רפי אדר שנתן לי את ההזדמנות וזו אחת העבודות שלי שאני גאה בהן עד היום ביחס לפסקול מושקע ולחשיבות פס הקול בכלל 'כפפות' היה ראשוני. אחרי הסרט ידעתי בפעם הראשונה שמה שאני רוצה זה ללמד.
 
איך הקמת את Jump Cut?
 כשחזרתי מלונדון הרגשתי שאני רוצה ללמד. כשפנו אליי המפיק דני לנדאו והעורך יוסי נחמד, שפתחו במסגרת חברת ההפקות והעריכה שלהם 'אולפנות' את קורס העריכה הממוקד הראשון בארץ, בניתי להם קורס של סמסטר שמהווה תשתית לתכנית הלימודים של jump cut עד היום. תוך כדי הוראה למדתי בעצמי תפיסות ותיאוריות עריכה, למשל של אייזנשטיין, וקבלתי חיזוקים לתחושות ולרעיונות שלי. זה עד היום ככה, אני כל הזמן לומדת מההוראה דברים חדשים. בתחילת שנות התשעים פנה אליי המפקח הטכנולוגי במשרד החינוך והציע לי לכתוב תכנית לימודים. שמחתי על ההזדמנות. בעקבות כניסת מערכות הוידיאו ואפשרויות העריכה הטכנולוגיות החדשות נוצר סוג חדש של עורכים ששלטו היטב בטכנולוגיה, אבל היו חסרי בסיס תיאורטי ורעיוני. היה חסר מקום שיכשיר אותם אמנותית ומקצועית היות ובתי הספר המסורתיים עוד לא הפנימו את השינויים. הצעתי למפקח, יוסי בר דוד, אדם עם פתיחות נפלאה לרעיונות, שנוציא יחד עם תוכנית הלימודים גם טקסטים על עריכה, כי בתקופה הו לא היה כלום בעברית. כך ישבתי כמה חודשים וכתבתי ספר על עריכה שהתבשל לי כבר הרבה זמן בראש. משם היה לי רעיון לפתוח בית ספר שישלב בין הוראת טכנולוגית עריכה החדשנית לשימוש בה ככלי ביטוי אמנותי ויצירתי. וידאוסוניק, שהיו אז אולפן גדול ורצו  להכשיר עורכי Avid לעבודה, נתנו לי את ההזדמנות וכך פתחנו ביחד בית ספר שפעל בהתחלה מאולפני וידאוסוניק והיה בית הספר המקצועי היחידי לעריכה בארץ. הרבה עורכים נחשבים של ימינו יצאו ממנו. הרבה עורכי פילם ותיקים עשו אצלנו את ההסבה לוידאו ולמחשב. אחר כך וידאוסוניק נמכר לאולפני JCS והם סגרו את בית הספר והשאירו אותי  לבד עם כל התלמידים והמתעניינים. הבנתי שאני חייבת להמשיך ולקחת על עצמי גם את ההיבט העסקי. הייתה שותפות קצרה עם גיל מיטרני ואולפני אופוס, שנגמרה אחרי שנה. מאז אני המנהלת הבלעדית של בית הספר.
 
בית הספר הוקם בתקופה של שינויים מרחיקי לכת בתעשייה ומבחינה טכנולוגית. עולם המדיה, הקולנוע והטלוויזיה השתנה והאקדמיה לא הגיבה והכירה בכך מספיק. היה צריך בית ספר כמו jump cut שילמד תוכנות בצורה יסודית ומקצועית ובמקביל גישות עריכה יצירתית ומחשבה אמנותית. בית הספר צמח מתוך ההבנה שעל בסיסה הוקם, שצריך כל הזמן להיות עם היד על הדופק, לזהות את המשתנה וללמד את החדש. היום יש לנו תכנית לימודים של שלושה סמסטרים הכוללים מבואות, יסודות וסטאג' מעשי בשיתוף פעולה עם דורי מדיה דרסט. בוגרים מתנסים על הפקות בזמן אמת תוך ליווי מקצועי שלנו והמצטיינים יכולים להיקלט לעבודה בחברה כהמשך ישיר ללימודים אצלנו. אנחנו מלמדים אותם שהתוכנה היא כלי ביטוי.
 
לאן לדעתך התעשייה הולכת היום?
 היום הרשת חשובה וכתוצאה מכך גם התהוות היוצר הרב-תחומי. היום כל הדברים היצירתיים מתפתחים ברשת ומשם זולגים לתעשייה. למשל הסרטונים של קוטימן וזה רק על קצה המזלג. יש עולם יצירה ברשת שלא כפוף להגבלות או חישובים. האולפנים וגופי השידור וההפצה הגדולים תמיד יישארו. אבל יש היום גם עולם חדש ואלטרנטיבי. יצירה באולפן הביתי. והיוצרים האלה לא צריכים צוות או תקציב. הם גם המוסיקאים, גם הבמאים, גם האנימטורים, השחקנים והמעצבים. הם הכול ביחד. כי יש להם את האפשרויות הטכנולוגיות לעשות את זה ובאפס תקציב. אבל הם עדיין זקוקים להכשרה המקצועית, הרעיונית והתיאורטית בלעדיה רק יגיעו עד רמה מסוימת. כאן בית ספר יכול לשחק תפקיד. יש לנו היום קורס עריכה וצילום לתסריטאי New Media ואני רוצה לפתח את הנושא. איך עושים דרמה של חמש דקות עוקפת קרנות וגופי מימון גדולים ברמה מקצועית ובתקציב מזער?.
 
איך בתי ספר למוסיקה ומוסיקאים יכולים להשתלב?
בדיוק מסיבה זו אני חושבת על שיתופי פעולה עם בתי ספר כגון Muzik ושמחה על המעבר לחללים שלכם. אני בכלל חושבת שצריך היום להתנער מהחלוקה השרירותית לדיסציפלינות. כי העולם לא הולך לשם. לדעתי יש במקצוע העריכה הרבה מוסיקה ומוסיקאים יכולים להיות עורכים נפלאים ולהיפך. עריכה היא מוסיקה, השוט הוא קצב וחשוב לדעת את זה במקצוע. יותר ויותר אנשי מדיה וקולנוע באים היום מרקע מוסיקלי ורואים במוסיקה ערך חשוב מהיצירה שלהם לא פחות מעריכה, צילום או כתיבת התסריט. אנשים כמו Mike Figgis, Spike Jonze או Michel Gondry. אני גם חושבת שמוסיקאים יכולים לעשות בידע העריכה שימוש לקידום היצירה האישית שלהם ולצלם ולערוך בעצמם קליפים או סרטונים. מעבר לזה הם גם יכולים להתפרנס מעריכה והרקע המוסיקלי יכול להיות דווקא יתרון. לסיכום, הבסיס של עריכה ומוסיקה יכול להפוך תלמיד ליוצר עצמאי שלם וכפי שאמרתי אני חושבת שהעולם ותעשיית המדיה הולכים לשם ואני רוצה ש-jump cut  ייקח חלק מעשי ופעיל בתהליך.


כמה הפניות של תמר להמשך צפייה:


סרט גמר של אמיר אבן   חיבור מעניין בין סאונד, מוסיקה ותמונה של בוגר Jump Cut
  Breaking bad SuperCut  סרט בז'אנר היפ הופ וידיאו וחיבור מופלא בין עריכה למוסיקה
נינט טייב מתוך 'מלך היהודים'  עבודה של ירון שין Jewboy אמן, מעצב ואנימטור, ראש המחלקה לעיצוב בתנועה בג'אמפ קאט, וכיום ראש המחלקה לתקשורת חזותית בויצ"ו חיפה, שפיתח שפה ייחודית ומקורית לעשייה דוקומנטרית

וידאו+מוזיקה = יוצר עצמאי – חדשות מוזיקה