ברי סחרוף והרוק במרכז, רע מוכיח מתבל בסאמפלים
ענת גוטמן
| שני | 05.09.11 |
סימנים של חולשה ברי והרוק במרכז, רע מתבל בסאמפלים
חלק שלישי מתוך עבודת הסמינריון של ענת גוטמן ממלכות הרוק ב"סימנים של חולשה" למלכות האלקטרו ב"11א".
בפוסט זה נסקור את האלבום "סימנים של חולשה" אותו הפיקו ביחד ברי סחרוף ורע מוכיח ונתייחס במיוחד לשיר "כמה יוסי" בוא אפשר לזהות בבירור את העקרונות ההפקתיים של מוכיח.

על האלבום
סימנים של חולשה הוא אלבומו השני של ברי סחרוף כאמן בודד ולא כשותפו של רמי פורטיס.
מבחינה מוזיקלית האלבום היה יצירה משותפת של סחרוף ורע מוכיח. השניים ניגנו ברוב הכלים: סחרוף שר וניגן בגיטרות וקלידים ומוכיח שר וניגן בתופים, דגימות, קלידים, תכנות מחשב, גיטרות ובס.
למרות שהיה מעורב באותה שנה בפרוייקטים נוספים, ב-1993 רע השקיע את עיקר זמנו וכישרונו בשיתוף פעולה זה עם ברי סחרוף. השניים הפיקו מוסיקלית ביחד את האלבום , שנחשב מהפכני בשל העובדה ששילב בדרך מקורית רוק חי וסמפולים (למשל הסימפול מתוך השיר "Thousands Are Sailing" של The Pogues ב-"רעש לבן"), לראשונה במוזיקה הישראלית.
מוכיח הלחין עם סחרוף את כל השירים (חלקם עם שותפים נוספים), ביניהם "רעש לבן", "כמה יוסי", "תני לי מקום", "חבל שאת לא", "הזיות" ו"אם הייתי". בהקלטות הוא היה אחראי לנגינת תופים, דגימות, קלידים, תכנות מחשב, גיטרות, בס ושירה. אלבום הסולו הראשון של סחרוף אחרי הפרידה מפורטיס הושלם בסוף 1993 ויצא במכוון ב-1 בינואר 1994, תאריך שחזר שנתיים מאוחר יותר באלבומו הבא של סחרוף, חם על הירח.
אחרי הוצאת האלבום ניגן מוכיח (עם עודד שכטר וגידי רז) בהופעות של סחרוף.
האלבום לא היה קל לעיכול, וההופעות בעקבותיו היו מהמכוסחות ביותר של סחרוף, ובכל זאת החליטו ב"נענע דיסק" לקדם אותו בעיקר בקליפים ולא בתקליטי שדרים. אולי גם בגלל זה ההצלחה המסחרית שלו הייתה בינונית, ולפריצה הגדולה שלו בתחום זה המתין סחרוף עוד אלבום אחד .
מכירות האלבום היו חלשות בשנים הראשונות ליציאתו, אך הוא הניב מספר להיטים, ביניהם "כמה יוסי" ו"רעש לבן", ועם הזמן החל להיחשב לאלבומו הטוב ביותר של סחרוף ולאחד מאלבומי הרוק הישראלי הטובים בכל הזמנים, בזכות המקוריות, החדשנות ואיכות ההפקה יוצאת-הדופן.
.
- קישור להאזנה לכל שירי האלבום

ניתוח עיבודי/הפקתי כללי
כאמור , האלבום נחשב מהפכני בשל העובדה ששילב לראשונה בארץ רוק חי וסמפולים. אולם מבחינת היחס בין שני הסגנונות , הכף נטתה בבירור אל הרוק.
האלבום מאופיין בסאונד רוקיסטי מובהק של חשמליות-בס-תופים. הסימפולים והסאונדים האלקטרונים שזורים בו כתוספת, כתבלין ,ולא כמנה עיקרית. בניגוד לאלבום מז'אנר האלקטרוניקה, בו עיקר התהליך הוא בהפקה מול מחשב , ואם משולבים כלים חיים הם מוקלטים ומועלים כלי כלי באופן נפרד, השירים באלבום זה מנוגנים לייב, יחד, לא בהעלאות של ערוץ אחרי ערוץ. זאת לעומת 11א ,אלבום שהוקלט ברובו בבית , בעבודת הפקה שמאפיינת מוסיקה אלקטרונית, בו השירים עצמם ,הבשר שלהם ,נבנה מסימפולים ,ומצלילים מסונתזים של כלים וירטואלים בשולחן העריכה, בהם שולבו כלים חיים.
השירים ב"סימנים של חולשה" יותר אורגניים מבחינת הלייב – מרגישים כקטעים מנוגנים מהתחלה עד הסוף. לעומתם השירים ב11א, על השבירות הקיצוניות שבהם , התפקידים הרבים והשונים והכלים השונים החיים והאקוסטים והמסונתזים שנכנסים ויוצאים במהירות וקיצוניות רבה ,המעברים של כלי מימין לשמאל בתמונת הסטריאו, כל אלה נותנים תחושה של יצירה מורכבת שעבדו עליה ממושכות בשולחן העריכה.
נתייחס לתרומתו של רע לאלבום דרך ניתוח שיר מייצג מתוכו "כמה יוסי" לפי העקרונות שזוהו קודם:

אלמנט ההפתעה - הפתיחה של "כמה יוסי": גיטרה ישרה,פשוטה,אקוסטית שמופרעת אחרי כמה שניות בסאונד של גיטרה חשמלית צורמת. הסימפול של הצעקות שהופיע בפזמון הראשון חוזר אמנם בפזמון השני אבל במקום אחר, מפתיע את המאזין.
● פיתוח של נושא עד מיצוי ב"כמה יוסי": שיר אחד, נושא אחד מפותח למיצוי עם עושר כלי, עיבודי.
עושר – ריבוי אלמנטים . ב"כמה יוסי" מנגנים אקוסטית, חשמלית, בס, סט תופים, סינתיסייזר, משולש, סימפולי קולות ילדים, סימפולי צעקה בפזמון, רעשן מתכת, פרקשן אחרי הפזמון, צעקות וקריאות של השירה הראשית.
דיוק – אין בשיר ולו אלמנט אחד שמרגיש מיותר. כל חלק נותן למאזין תחושה שהוא חייב להיות שם.
ריבוי נושאים ביצירה – לא קיים בשיר זה.
הביט כמנוע – הביט ב"כמה יוסי" הוא ביט פיל-ספקטורי, לפי עקרונות השיר המושלם שמפיק-העל ספקטור שירטט. זהו ביט מושלם וסוחף, שמורכב ריתמית משני חלקים, וסאונד-וויז מורכב מחלק גבוה, מתכתי שמנגן שש עשריות, ומחלק נמוך, שורשי שמחזיק שמיניות.
שלמות – יש בשיר תחושה של יצירה אחת, הומוגנית. הסימפולים מושתלים כך שהם נשמעים חלק אורגני מהשירה, כאילו הצטרפה לסחרוף מקהלת ילדים ,ובמקום אחר, זמרת שעולה לגבוהים בצעקה. כל חלק מרגיש במקום.
מבנה חזק –כמו בכל אחת מיצירותיו, גם כאן השלד של היצירה ברור וחזק,מה שעוזר לבסס אותו הוא הביט הייחודי שמשתנה בין הבית לפזמון,ההתרקנות במעברים מהפזמון לבית,ובעיקר שכל האלמנטים המוסיקלים הם בשירות הביט, הם ריתמים (הגיטרות, הסימפולים)
ניגוד – אלמנט זה לא מתקיים כאן. בשיר יש רק נושא מוסיקלי אחד, אין מעבר בין נושאים שמדגיש את הניגוד ביניהם.
לצד כל זה, ויחד עם טביעות אצבע ברורות אלו של רע בהפקה, בשורה התחתונה השיר הוא עדיין שיר רוקנרול – ייחודי, מעניין, חדשני, אבל רוק ברי סחרופי מובהק.
 

העבודה נכתבה במסגרת סמינריון מחקר במוסיקה ישראלית בהנחיית ד"ר אורי לשמן ב-"Muzik" בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה


 


לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון: ברי סחרוף ורע מוכיח - דוקטור אלקטרו ומיסטר רוק

חלק שני: מסימנים של חולשה ל-11א - הרקע והחזית מתחלפים

חלק שלישי: ברי סחרוף והרוק במרכז, רע מוכיח מתבל בסאמפלים

חלק רביעי: הפרונט והבקגראונד מתחלפים | 11 א' - חלק 1

חלק חמישי: הפרונט והבקגראונד מתחלפים | 11 א' - חלק 2

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות