הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
ניתוח יצירות האלבום Bitches Brew של מיילס דיוויס
דולב לקסר
| שני | 06.08.12 |
ניתוח יצירות האלבום Bitches Brew של מיילס דיוויס
חלק רביעי ואחרון מתוך עבודת המחקר של דולב לקסר על האלבום Bitches Brew של Miles Davis.
בפוסט הקרוב ננתח אחת-אחת את כל יצירות האלבום Bitches brew של מיילס דיוויס. בין היתר ניווכח שלעיתים גם באלבום שלך אתה יכול להיעלם לקטעים שלמים ולתת ללהקה לנגן בלעדייך, נבין את משמעות חטיבת הקצב באלבום ונראה כיצד השתמש מיילס בסולמות ספרדיים שרק חיזקו את תפיסת הפיוז'ן של האלבום. לסיום, ניפרד בכמה מילות סיכום.
 

ניתוח יצירות האלבום

:Pharaoh's Dance

Joe Zawinul:
"I brought in 'Pharaoh's Dance' which related to the building of the pyramids, and the many slave workers that broke their backs. This is why there is so much movement underneath in the piece. I wrote every note of the melody as it's played at the end by Miles.
Miles phrased it differently every time."

לפי ציטוט זה של הקלידן Joe Zawinul ניתן להבין את אופי היצירה אשר מרכזה במבנה החוזר אשר דומה לפירמידה. מבנה היצירה מתחיל בבניית מתח אשר עולה עד לשיא מסוים. כאשר אחרי נקודה זו לעיתים ההרכב יורד בעוצמת הדינאמיקה על מנת להתחיל את המבנה מחדש ולעיתים אחרי השיא מופיע מעין לופ אינטנסיבי או פשוט קריסה של המבנה והתחלתו מחדש. שני אלה הינם דוגמאות לקומפוזיציה האולפנית של Teo Macero.
 
:Bitches Brew

ניתן לראות ביצירה זו מעין שילוב של כל מאפייני האלבום. החל מהעריכות האולפניות ועד לכלי הנגינה הרבים והנגינה המנוגדת אך משתלבת שלהם.
היצירה מתחילה במעין הזיה פסיכדלית שנוצרה מעריכת אולפן. אחריה נכנס ההרכב לגרוב יציב אשר מוחזק לכל אורכו ע"י ליין הבס המינימליסטי של Harvey-Brooks כאשר מסביבו חטיבת כלי ההקשה ומערכת התופים נעים כל הזמן בין גרוב יציב אך משתנה לבין כאוס מוחלט. הקלידנים, הגיטריסט וכלי הנשיפה נעים גם הם כל הזמן בין סולואים דיסוננטים אך כוחניים לבין קווים מלודיים.
שני חלקים אלה (הזיה אולפנית ואלתור סביב גרוב) הם למעשה המבנה של הקטע כולו אשר חוזר על עצמו פעמיים.

 
:Spanish Key
 
בדומה לקטעים הקודמים באלבום הגרעין של יצירה זו הינו גרוב יציב אך משתנה. כאשר מחלקות התופים פה מעט יותר יציבים בהשוואה לקטעים הקודמים (לפחות אחד הנגנים בכל פעם).
האלמנט הייחודי ביצירה זו הוא הגוון הספרדי שמכניס מיילס עם החצוצרה שלו. כאשר ברקע ממשיכים שאר הנגנים לנוע בין אלתורים כאוטיים וכוחניים לבין קווים מלודיים.
ניתן לראות בגוון הספרדי הזה מעין תזכורת לאלבומו של מיילס "Sketches of Spain" אשר יצא בשנת 1960 והכיל שירים של המלחינים הספרדים Joaquin Rodrigo וManuelda Falla וקטעים של הפסנתרן גיל אוונס בניחוח ספרדי.

 
:John Mclaughin

ניתן לראות בקטע זה, אשר קרוי על שם הגיטריסט הראשי בהרכב, דוגמא בולטת לאלמנט ההרמוניה הסטטית אשר מופיעה לכל אורך האלבום.
אלמנט זה הינו רצף של אקורדים המנוגנים בקצב מסוים המהווים בסיס, בנוסף לחטיבת הקצב בס + תופים, לכל הקטע.
לכל אורך הקטע הנגן הבולט ביותר הוא הגיטריסט John Mclaughin אשר מאלתר מעל כל ההרכב בליינים קצרים וכוחניים.
ניתן לשים לב שביצירה לא מנגן מיילס דייויס בזאת אפשר לראות דוגמא לכך שמיילס העדיף לעיתים להעלם ברקע ולתת למוזיקה להנהיג את עצמה. כפי שניתן לראות גם בהופעה המוקלטת Isle of Wight בה לכמה רגעים מיילס, הכוכב של ההופעה, נעלם לחלוטין מאחורי הקלעים.
 
:Miles Runs the Voodoo Down

ברצועה זו ניתן לראות את השינוי שעבר על מיילס בנגינת החצוצרה שלו כאשר גילה את סגנון הPsychedelic Soul של סוף שנות ה60 ובמיוחד את נגניה. נגנים אשר גישתם לכלי הייתה חדה, אגרסיבית ומינימליסטית.
כמו כן הייתה גישתו של מיילס כנגן באלבום ובקטע זה במיוחד. (כמו גם גישתם של רוב הנגנים בהשפעתו).
כמעט ואין אלתורים ארוכים ומפותלים בקטע זה אלא בעיקר צלילים אגרסיביים ומינימליסטים.

 
:Sanctuary

הקטע מתחיל עם אילתור של מיילס דייויס והקלידן צ'יק קוריאה על סטנדרט הג'אז "I Fall in love too easily" לאחר מכן ע"י פרשנות אישית של מיילס הוא מתחיל לנגן את המלודיה "Sanctuary" מאת נגן הסקסופון Wayne Shorter.
ניתן לראות ביצירה זו כיצד שילב מיילס דייויס שתי מלודיות שונות. כל אחת מעולם אחר לחלוטין.
הראשונה I Fall in love too easily"" מעולם הTin Pan Alley של שנות ה40 והשנייה "Sanctuary" מעולם הModal Jazz של שנות ה60. את שתיהן הכניס מיילס לתוך קדרת הכשפים שלו.
 
סיכום

ניתן לראות ממפעל חייו של מיילס דייויס כיצד מוזיקאי יכול בעזרת ערנות סביבתית לתרבות של זמנו ובעזרת חוש סקפטי תמידי לגבי הז'אנרים בהם הוא פועל וע"י כך להשאיר חותם על עולם המוזיקה.
למעשה כל מוזיקאי מושפע מסביבתו התרבותית. אם הוא אינו מודע לכך הוא יישאר במסגרת סגנונו ובמקרה הרע ידרוך במקום בלי טעם ובלי קהל חדש ורענן.
לעומת זאת אם הוא מודע לכך וישמור על ראש פתוח הוא ינצל זאת לטובתו ויקבל השפעה מכל הבא ליד שיעבור דרך המסננת הפרטית שלו.
לדוגמא ניתן לראות זאת אצל מיילס אשר למעשה כל הקריירה שלו הבסיס הסגנוני שלו היה ג'אז, אבל לאורך כל 40 שנות הקריירה שלו הוא לקח השראה והשפעה מכל הבא ליד מסביבו בתקופתו.
ניתן לראות מאג'נדה זו כיצד סגנונות מוזיקליים חדשים נולדים כתוצאה מקבוצה של אומנים אשר לוקחים את סגנונם צעד אחד קדימה ויוצרים שפות מוזיקליות חדשות.
לסיכום, אל למוזיקאים לדרוך במקום, אלא תמיד לפתוח את האוזניים ולהתנסות בדברים חדשים ומאתגרים.

 
ביבליוגרפיה
 
1. http://www.allmusic.com/artist/miles-davis-p6377
2. http://www.allmusic.com/explore/style/psychedelic-soul-d12959
3. http://www.allmusic.com/explore/essay/psychedelic-rock-t576
4. http://www.allmusic.com/explore/style/musique-concrte-d11002
5. http://www.allmusic.com/artist/john-cage-p2973
6. http://www.miles-beyond.com/iaswbitchesbrew.htm
7. http://web.archive.org/web/20060112205326/http://users.bestweb.net/~msnyder/writings/previte.htm
8. http://www.furious.com/perfect/teomacero.html
9. http://web.archive.org/web/20051001114409/http://www.audiomedia.com/archive/features/uk-0599/uk-0599-brew/uk-0599-brew.htm
 
השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות