הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
השוואה בין שירי אריק איינשטיין לביטלס - המשך
נועם ספרבר
| רביעי | 7.12.11 |
השוואה בין שירי אריק איינשטיין לביטלס - לחן, מבנה והפקה
חלק רביעי מתוך עבודת הסמינריון של נועם ספרבר - "השפעות הביטלס על אריק איינשטיין וסביבתו בין השנים 1968 – 1973".
בפוסט הקודם, התחלנו לערוך השוואה בין שירי אריק אינשטיין והביטלס בנושאי טקסט. בפוסט שלפנינו, אנו ממשיכים את ההשוואה בין השירים אך הפעם בנושא לחן, מבנה והפקה.

בשיר אמא אדמה מתוך האלבום "יסמין" משנת 1972 אנו רואים אלמנט שמאוד מזכיר את שירי הביטלס. בחלק השיא של השיר עוברת כל המקהלה לשיר נה נה נה בסגנון שמזכיר מאוד את שירת ה-נה נה נה בשיר Hey Jude של הביטלס משנת 1968 שגם מופיעים בשיאו של השיר. איינשטיין משתמש גם ב"נה נה" בשירו מה איתי.
ההפקה של הביטלס הייתה חלק מהותי מאוד מהיצירה שלהם. בשילוב עם המפיק ג'ורג' מרטין הפכו הביטלס את האולפן לכלי נגינה עצום. ההתנסות שלהם בסאונד ורעיונות אקספרימנטליים אף הובילו לכך שההפקות העצומות שלהם לא היו ניתנות לשחזור על הבמה והביטלס הפכו למעשה להרכב אולפני שאינו מסוגל לבצע את שיריו על במה כפי שבוצעו באלבום. ניתן למנות מספר אלמנטים שמשמשים את הביטלס לאלבומיהם הפסיכודליים: מקצבים משתנים, חזרות בצורה של מנטרה על משפט מוזיקלי מסוים, הרמוניה סטטית, שימוש בכלי נגינה קלאסיים, שימוש בכלי נגינה הודיים או מזרחיים, ואפקטים. על פי חלוקה זו ניתן לראות דמיון בהרבה משיריו של איינשטיין לשירי הביטלס.
בשיר אמא אדמה מתוך האלבום "יסמין" משנת 1972, אנו רואים מקצבים משתנים מ 2:35 בשיר ועד 2:46 ישנם מספר שינויי מקצבים. דוגמה לכך בשירי הביטלס ניתן לראות בשיר we can work it out בו יש שינויי מקצבים בין הבית והפזמון ואפילו בתוך הפזמון ישנו שינוי מקצב.
את האלמנט הרפטטיבי אפשר לראות בשיר "מה איתי" מתוך פלסטלינה משנת 1970, כאשר הבית הוא פשוט מאוד ומורכב משני אקורדים שהם הדרגה הראשונה המינורית וירידה לדרגה השביעית המז'ורית במקרה זה ירידה מ Bbm ל Ab. ואז חזרה על שני האקורדים הללו כמעין מנטרה כאשר גם הטקסט מלווה את האווירה של החזרה בחוזרו על הטקסט שוב ושוב: "מה איתי מה איתי מה איתי". אצל הביטלס ניתן לראות כמה שירים שייתכן ושימשו השראה לכך בדמותם של Eleanor Rigby, ן While my guitar gently weeps. בשיר אלינור ריגבי ההרמוניה היא כמעט סטטית לכול אורכו של השיר ומתחלפת בעיקר בין שני אקורדים דרגה ראשונה מינורית (סולם Em דורי) ודרגה שישית מונמכת מז'ורית, כלומר מעבר בין Em ל C הוא המהלך שמלווה חלק ניכר מהשיר. ב While my guitar gently weeps אנו רואים גם חזרה על מוטיב טקסטואלי וגם חזרה על מוטיב מוזיקלי כאשר כאן המהלך של בס יורד חוזר לכול אורכו של הבית – Am | Am/g | Am/f# | Am/f | חוזר שוב ושוב גם במהלך הבית וגם במהלך הסולו גיטרה.
השילוב של כלים קלאסיים בתוך יצירת רוק נוצר אצל הביטלס בעיקר בגלל המפיק ג'ורג' מרטין שהגיע מרקע קלאסי ושילב את שורשיו ואת זיקתם של חברי הביטלס בעיקר של פול מקרטני למוזיקה קלאסית. בשיר דוגמת Eleanor Rigby משנת 1966 אנו רואים שהביטלס אינם מנגנים כלל בשיר ואת הפלייבק מספקת שמיניית מיתרים שכוללת ארבעה כינורות, שתי צ'לו ושתי ויולות. אצל איינשטיין ניתן לראות שהבחירה בתקליט מזל גדי באלכס וייס כמעבד היא בחירה שמעודדת השפעות קלאסיות ושילובים של כלי נגינה קלאסיים לדוגמה בשיר כתר של זהב מתוך מזל גדי מ1968.
השימוש באפקטים הוא חלק משמעותי במיוחד במוזיקה של הביטלס. ב1966 הביטלס שבו לאנגליה והפכו ללהקת אולפן שאינה מופיעה ורק מקליטה מוזיקה באולפן. הגישה של הביטלס באולפן הייתה לייצר משהו שונה וחדש. יחד עם המפיק ג'ורג' מרטין והטכנאי הראשי ג'וף אמריק הם התנסו ללא הפסק בשימוש יצירתי במיקרופונים, במיקום מיקרופונים, בהעלאות, בלופים, בהקלטות במהירויות שונות, בנגינת הקלטות אחורה, ובעריכות גזירות והדבקות. דוגמה לשימושים יצירתיים הם הקלטות הגיטרה בס בשיר Paperback Writer. בשיר זה השתמשו ברמקול גדול בתור מיקרופון, כך שהממברנה הגדולה ייצרה הרבה תדרי סאב ובסים שמנים מאוד שהיו תופעה ייחודית מאוד בשנים אלו. דוגמאות נוספות הם מיקום מיקרופונים קרוב מאוד לכלי הנגינה, בשיר got to get you into my life כלי הנשיפה מוקלטים כאשר המיקרופונים ממוקמים קרוב מאוד לכלי הנגינה ויוצרים סאונד מאוד עשיר, חם, ואגרסיבי. גם תוף הבס הוקלט כאשר שמו סוודר בתוך התוף עצמו על מנת לעמעם את הסאונד ומיקמו את המיקרופון ממש בפתחו של התוף. עד הביטלס הקלטות תופים נעשו על ידי מיקרופון אחד שהיה ממוקם יחסית רחוק מהתופים על מנת שיקלוט את כל מערכת התופים ביחסיות טובה אחד לשני. מערכות ההקלטה הרב ערוציות שהחלו להיכנס לשימוש בשנת 1966 באולפני Abbey Road אפשרו לביטלס משחקים רבים עם הקלטה ואפשרו הקלטה רב ערוצית של התופים, כך זכה תוף הבס למיקרופון משל עצמו. בעקבות כך מקומו של תוף הבס במיקס הוא הרבה יותר משמעותי מאשר היה קודם לכן.
אצל איינשטיין ניתן לשמוע דברים רבים שמושפעים מהסאונד שייצרו הביטלס באולפן. גם אצל איינשטיין תוף הבס והגיטרה בס מקבלים משקל משמעותי במיקס ונמצאים יחסית קדימה לדברים שקדמו לו. בשיר "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" מתוך שבלול ב1970 ניתן לשמוע את המשמעות הגדולה במיקס לגיטרה בס, לתופים ולתוף הבס בפרט. ב"כשאת בוכה את לא יפה" מתוך פוזי של שנת 1969 איינשטיין שר כמעט בצעקות, דבר שלא עשה עד אז, והגיטרות החשמליות מנסרות עם דיסטורשן שבתקליט זה זהו השימוש הראשון של גיטרות חשמליות לאורכו של אלבום שלם.
מתוך השיר "למה לי לקחת ללב" ניתן ללמוד על מספר השפעות שיש לביטלס על אריק איינשטיין. בניתוח השיר "למה לי לקחת ללב" אפתח בניתוח הטקסט.
 
למה לי לקחת ללב
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.


למה לי לקחת ללב -

יש לי הרבה לאהוב מראש,

יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח.


תן לצעוק, תן ללמוד,

תן לצחוק ותן לשמוע.

תן לחיות ותן לטעות
תן לעצמך לסלוח.

פשוט לאהוב.


זה מה שרציתי לכתוב -

לך עם זה לאט,

ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה.
 
למה לי לקחת ללב
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
 
תן לצעוק, תן ללמוד,
תן לצחוק ותן לשמוע.

תן לחיות ותן לטעות
תן לעצמך לסלוח.

פשוט לאהוב.

לך עם זה לאט,

ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה.


למה לי לקחת ללב -

יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח.
 
לך עם זה לאט,
ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה.
יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח.


השיר מדבר בעיקר על קונפליקט. מצד אחד הוא מדבר על הפגיעות של האדם, והרגישות שלו והרצון שלו לחוות אהבה, ומצד שני על הרצון שלו להתנתק מרגשות אלו ולחיות באופן ספונטני חופשי מדאגות ומבלבוליהם של הרגשות. שני המשפטים החזקים ביותר בשיר מבחינתי הם "למה לי לקחת ללב" שמדבר על הרצון להתנתק מהרגש וכנגדו "פשוט לאהוב" שאומר שהרגש הוא טוב ויכול אף להיות פשוט גם כאשר הוא חזק ומדובר באהבה. בסאב טקסט של השיר ניתן לפרש את השיר גם כביקורת על המוזיקה הישראלית או את תיאור התפתחותה. הדמיון בבית הראשון עוזר למוזיקה להתפתח ממוזיקה ארץ ישראלית עממית כביכול למשהו שמשכיח את זה. כאשר דווקא המוזיקה משרתת רעיון זה מכיוון שהפלייבק הוא כמעט ורק של פסנתר מאוד מלודי שמזכיר מעט את הליווי הפסנתרני של סשה ארגוב והריבוי של אקורדים מוקטנים משווה לחלק זה אופי שבהחלט מזכיר את המוזיקה של ראשית ארץ ישראל. לאחר מכן מגיע החלק הרוקנרולי של השיר ב"תן לצעוק" והפלייבק עובר יחד אתו למוזיקת קצב מבוססת תופים ובס. המעבר החד בין שני הסגנונות כמו מתאר את הקונפליקט של אריק איינשטיין שעובר ממוזיקת להקות הנח"ל והזמר הארץ ישראלי הלאומי והציוני למוזיקת הרוקנרול הבינלאומית. החילוף החוזר בין הסגנונות גם מתאר באיזה אופן את אופיו של איינשטיין ככזה שרוצה להתנער משורשיו אך מכיר בחשיבותם.
השיר "למה לי לקחת ללב" נפתח בתופעה יוצאת דופן של פייד אין שלא ממש קיימת ברוקנרול למעט אצל הביטלס בשיר Eight days a week. יחד עם הפסנתר ישנו גם צליל גבוה ממושך שמזכיר מאוד את השימוש של הביטלס בלופים ועריכות אולפניות בתוך המוזיקה שלהם. בחלק הראשון ישנו גם טמבורין או תוף מרים שמופיע פעם בתיבה וממלא תפקיד של אלמנט עממי כפי שהביטלס השתמשו בסיטאר ובכלים הודיים. בתום הבית השני כאשר מגיע הקטע האינסטרומנטלי הראשון ישנה התגברות באלמנטים הפסיכודליים כאשר כלי הקשת מועברים אפקטים ועיבודים רבים. בסופו של הפזמון השני כאשר מגיע החלק האינסטרומנטלי השני שבו יש שירות בהרמוניות בסגנון הביטלס תוך שימוש בעיקר במרווחים של סקסטות וטרצות אך לעיתים גם מעט בקוורטות וקווינטות. בביצוע עצמו ניתן לראות שאת הבתים מבצע אריק איינשטיין ואת הפזמונים שלום חנוך, בדומה לשיר A day in a life שבו בתים 1, 2, 3, 5 מבוצעים על ידי ג'ון לנון והבית הרביעי בעל אופי שונה על ידי פול מקרטני.

בפוסט הבא והאחרון, נדבר על הקשר הישיר ביותר בין אריק איינשטיין לבין שיריהם של הביטלס שהוא, העובדה שאריק איינשטיין מצהיר שהוא מושפע מאוד מהביטלס על ידי כך שהוא מבצע את שיריהם באלבומיו ומתרגם את חלקם לעברית.

העבודה נכתבה במסגרת סמינריון מחקר במוסיקה ישראלית ב - Muzik בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוסיקה בהנחיית ד"ר אורי לשמן

 


לכל הפוסטים בסדרה:

חלק ראשון: השפעות הביטלס על אריק איינשטיין וסביבתו 

חלק שני: סקירת התפתחות הרוקנרול באנגליה, ארה"ב וישראל

חלק שלישי: השוואה בין שירי אריק איינשטיין לביטלס

חלק רביעי: השוואה בין שירי אריק איינשטיין לביטלס - המשך

חלק חמישי: השוואה בין שירי אריק איינשטיין לביטלס - חלק אחרון

השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות