המורה, מהי הפקה מוזיקלית? – חדשות מוזיקה
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    המורה, מהי הפקה מוזיקלית?

המורה, מהי הפקה מוזיקלית?

  הפקה מוזיקלית. צמד מלים שהפכו בעשור האחרון למושג מפתח בעולם המוזיקה. רבים משתמשים בהן. מעטים יודעים להסביר במה מדובר. במסגרת הסדרה שלפניכם, ינסה Muzik -  המתמחה בהכשרת מפיקים מוזיקליים, לשאול אנשי צוות ומורים מה המשמעות של הפקה בעיניהם.  בסיס לדיון הוא אלבום (או מפיק) המהווים לדעתם אבן דרך או דוגמא להפקה. בכתבה הראשונה בסדרה, ראיון עם אלי חסון, שהצטרף לאחרונה ל-  Muzik כשותף ומנהל.
 
אלי הוא חצוצרן - בין השנים 1984-88 למד מוזיקה קלאסית ב - Mannes College - The New School for Music. אחרי הלימודים חזר לארץ וניגן בתזמורות שונות. ב-1992 אלי בחר לעשות הסבה מקצועית ולעבור למגזר העסקי בתחום המחשוב והטכנולוגיה. ברבות השנים הפך למנהל עסקי בחברות גדולות כמו בזק ו-IBM ישראל, וב-2009 פתח חברה מצליחה לייעוץ עסקי טכנולוגי. במשך כל התקופה אלי המשיך לנגן באופן פעיל (אם כי לא כמקצוע) ואף ניגן בהזדמנויות שונות עם כמה ממורי בית הספר. לפני כחצי שנה נוצרה הזדמנות לפסק זמן מבחינתו והוא חיפש אתגר חדש. אלי פגש את מנהל בית הספר, רונן חרותי, וראה בהשתלבות בהנהלת ביה"ס הזדמנות לשלב בין הרקע העסקי והמקצועי שלו ובין הרקע המוזיקלי.
 
איך אתה מגדיר הפקה?
אני חייב להודות שעד להיכרות עם Muzik לא הקדשתי תשומת לב רבה לקונספט של ההפקה המוזיקלית. גם בשנותי כמוזיקאי מקצועי, וגם בתקופה שלאחר מכן - כנגן פעיל ומאזין "כבד", ובכלל כאוהב מוזיקה - הפוקוס שלי היה על יצירה (הלחנה, כתיבה, עיבוד ותזמור) ועל ביצוע (נגינה, שירה, ניצוח, אלתור).
הרקע שלי הוא מוזיקה קלאסית. לג'אז התוודעתי בשלב מאוחר יותר, כשחייתי בארה"ב. מתוך ההתמקדות שלי בנגינה ב-LIVE, באה היכרות מעמיקה עם סאונד אקוסטי וטבעי - איך הכלים השונים נשמעים "באמת". כשהייתי סטודנט בניו יורק, המורה שלי לחצוצרה איפשר לי להיכנס לקונצרטים של ה- New York Philharmonic וזכיתי לשמוע עשרות פעמים את אחת התזמורות הטובות בעולם באחד האולמות הטובים בעולם. בנוסף, שמעתי המון  ג'אז במועדונים בניו יורק. הסאונד של תזמורת סימפונית ב- Carnegie Hall, או של רביעיית ג'אז ב- Village Vanguard, מוכר לי היטב - וכשאני מקשיב למוזיקה מוקלטת אני מחפש את הסאונד המוכר לי מהאזנה ב- LIVE.
אני מאזין הרבה מאוד למוזיקה מוקלטת - בעיקר למוזיקה קלאסית ולג'אז. אני חייב להודות שאני לא מכיר אף מפיק במוזיקה הקלאסית. גם בג'אז אני לא מודע ליותר מדי מפיקים משמעותיים. מדברים למשל על Teo Macero, שעבד עם מיילס דייויס, כמי שתרם תרומה משמעותית לסאונד המהפכני של מיילס בשנות הששים והשבעים (In a Silent Way, Bitches Brew). אבל באוטוביוגרפיה שלו, מיילס מציג את מצ'רו כדמות עסקית, נציג חברת התקליטים, וטוען שכל תפקידו היה לוודא שהטייפ רץ ולא להפריע... יש למשל את Rudy Van Gelder שהיה אחראי לסאונד של כל ההקלטות הגדולות של Blue Note - והשפיע רבות - אבל הוא היה טכנאי הקלטה ולא מפיק.
כלומר, למרות העניין הרב שלי והחיבור העמוק למוזיקה, בגלל היעדר דוגמאות בולטות בתחום, לא ידעתי מה זו הפקה או מה מפיק בדיוק עושה.
 
אז מה בחרת להביא?
Manfred Eicher הוא המייסד והבעלים של לייבל הג'אז האירופאי ECM וגם חתום כמפיק על רוב האלבומים של הלייבל. הוא הוציא לאור במהלך 45 שנה יותר מ-1400 אלבומים - רובם בהפקתו (זהו הספק מדהים - הקלטת אלבום טיפוסי ב- ECM נמשכת יומיים ועוד יום למיקס). כבעל הלייבל הוא גם אחראי על כל היבט של התוצרים, כולל עיצוב העטיפות הייחודי.  Eicher הוא נגן קונטרבס קלאסי במקור, ושימש במשך מספר שנים כטכנאי הקלטות בלייבל הנחשב למוזיקה קלאסית Deutsche Grammophon לפני שהחליט להקים את ECM. הוא התאהב בג'אז כשביקר בארה"ב בשנות השישים והחליט להקליט מוזיקת ג'אז בדרך שלו. ל- Eicher יחסים ארוכי שנים ואישיים עם אמני ג'אז מרכזיים שחלקם התחילו את דרכם אצלו. Keith Jarrett הוא אולי המפורסם מביניהם - Jarrett מקליט ב- ECM באופן בלעדי מאז 1971 והוציא בלייבל מעל 70 אלבומים). השניים הוציאו בשנת 1974 את אחד מאלבומי הג'ז המצליחים של כל הזמנים: The Koln Concert, אבל גם Pat Metheny התחיל אצלו והוא עבד עם Bill Frisell, Chick Corea ורבים אחרים.
Manfred Eicher נחשב למפיק מאד דומיננטי. הוא בוחר את האמנים שהוא רוצה לעבוד איתם, בוחר יחד איתם את החומרים ואת ההרכבים, נמצא איתם בדיאלוג מתמיד. לטענתו אין לו שום העדפות או תפיסת עולם מוגדרת בהיבט הטכני. מה שהוא עושה זה להקשיב לנגינה האקוסטית בחדר, וכשהוא מסיים פשוט לגשת ולייצר הקלטה או תיעוד טכנולוגי מדויק ככל האפשר של מה שהוא שמע. זה הכל. רוב אלבומי ECM מוקלטים לייב באולמות או באולפן ויש להם סאונד ייחודי אותו ניתן לזהות מיד. Eicher והצוות שלו היטיבו להגדיר את הסאונד הזה במשפט שהפך למוטו של ECM: "הסאונד הכי יפה חוץ מדומייה" (The most beautiful sound next to silence). זה סאונד מאוד שקוף ונקי, בלי משחקים, "שיפורים" או התערבות טכנולוגית. בעיניי (או באוזניי)  הוא מאוד קרוב לסאונד של ג'אז או מוזיקה קלאסית מנוגנת לייב - אקוסטית. יש שם משהו אינטימי ובהיר. נגינה נטו. לטענת Eicher, מה שהוא מנסה לעשות זה פשוט לא לקלקל.
 
הוא רואה את עצמו כמפיק?
Eicher מגדיר את תפקידו כמשהו מאד דומה לבמאי בתיאטרון או בקולנוע: הוא רוצה לתרגם להקלטה את מה שהוא שומע ורואה בראש (הוא גם מתאר בראיון איתו את הקשר מפיק-טכנאי במוזיקה כדומה מאוד לקשר במאי-צלם בקולנוע). לכן, לכל פרט בתוצרים שהוא מוציא לאור יש סגנון. כל מרכיב הוא חלק משלם ברור ובעל אופי אישי וייחודי - מהלוגו ועד לעיצוב העטיפות. לכולם אותו אופי שקוף ונקי כמו לסאונד האלבומים ולמוזיקה, כך שהמאזין יכול לדמיין שהוא יושב באולם ומקשיב לנגינה לייב. לא ברור מה קורה מבחינה טכנית או איך התוצאה הזו מושגת, אבל יש תחושה של לייב, של מוזיקה אקוסטית שמתרחשת בזמן אמת. Eicher יוצא נגד התפיסה שצריך להרגיש שמפיק היה כאן, שהמפיק צריך להתערב ולהשאיר חותם יצירתי. מבחינתו, המפיק מאפשר למוזיקה לקרות, ומרגע זה על ההפקה להיות שקופה, ולשרת את החוויה - וזה משהו שאני, כמי שאוהב מאד להאזין לנגינה לייב, יכול להתחבר אליו.
הנה ציטוט שאולי יסביר זאת טוב ממני: באחד הראיונות הנדירים איתו, Eicher מסביר את תפקידו: "I believe the producer's role is to capture the music he likes, to present it to those who don't know it yet". שים לב. הוא מדבר על המוזיקה, לא על הסאונד. כלומר: הכל כבר שם וצריך רק לתעד בנאמנות בכדי לאפשר  גם לאחרים לשמוע ולחוות.
הפקה מבחינת Eicher זה לא לגרום למשהו להיות או ליצור אותו, אלא לתעד. גם הציוד הוא אמצעי ללכידה הזו של משהו חי ויפה שקורה. באף דיסק של Ecm אין Liner Notes והצילומים על העטיפות פשוטים, כמעט מופשטים. אין צורך בהסבר. צריך פשוט להקשיב וליהנות.
זו תפיסה ייחודית של הפקה. תפיסה צנועה בעידן של מפיקים "גדולים מהחיים". אבל אני לא פוסל גם תפיסות אחרות וברור שיש מקום גם להן.
   
קצת מוזיקה לסיום (אלי ניסה לצמצם אבל יש כל- כך הרבה...):


I.
קטע מתוך האלבום הראשון של הטריו של Keith Jarrett - Standards, Vol. 1 (1983). הטריו של Jarrett פעיל כבר 32 שנה והוא בעיניי אחת התופעות המופלאות במוזיקה - הרכב בעל תקשורת כמעט טלפתית בין חבריו. זכיתי לשמוע הופעה של הטריו בנובמבר האחרון בניו יורק וזו היתה חוויה מיוחדת במינה.
חברי הטריו: Keith Jarrett - Piano, Gary Peacock - Bass, Jack DeJohnette - Drums
שם הקטע: God Bless the Child
הוקלט באולפן Power Station בניו יורק
טכנאי: Jan Erik Kongshaug (אחד מטכנאי ההקלטות הקבועים של Eicher).
http://youtu.be/KFG0a6v2DGI


II.
אחד האלבומים המוקדמים של הגיטריסט Pat Metheny - Rejoicing (1984)
זהו אלבום טריו, עם Charlie Haden בבס ו- Billy Higgins בתופים
שם הקטע: Lonely Woman
הוקלט באולפן Power Station בניו יורק.
טכנאי: Jan Erik Kongshaug
http://youtu.be/WYbqFwFHAGQ


III.
משהו שונה לגמרי - קטע של Art Ensemble of Chicago מתוך האלבום The Third Decade (1984). זוהי דוגמה לנכונות של Eicher להתעלם משיקולים מסחריים ולהוציא אלבומי אוונגרד.
שם הקטע Funky AECO
הוקלט באולפן Tonstudio Bauer ב- Ludwigsburg, גרמניה.
טכנאי: Martin Wieland
http://youtu.be/sf-ybWSLALY


IV.
עוד משהו שונה. Dino Saluzzi - אמן בנדונאון מארגנטינה
הקטע הבא לקוח מאלבום בשם Cite de la Musique משנת 1997.
ההרכב הוא טריו - לצד Saluzzi מנגנים Marc Johnson בקונטרבס ו- Jose Maria Saluzzi (הבן של) בגיטרה אקוסטית.
הוקלט ב-Rainbow Studio אוסלו, נורווגיה.
טכנאי: Jan Erik Kongshaug
http://youtu.be/a1D8VsIMk7I


V.
החצוצרן הפולני Tomasz Stanko הוא מהאהובים עלי ביותר. אני מתחבר לסאונד הייחודי שלו ולעומק היצירתי. הקטע הבא לקוח מאלבום בשם Soul of Things משנת 2002
נגנים - Marcin Wasilewsli: Piano, Slawomir Kurkiewicz: Bass, Michal Miskiewicz: Drums.
הקטע נקרא Soul of Things: Variation II (האלבום כולל 13 ווריאציות)
הוקלט באולפן Rainbow Studio באוסלו, נורווגיה.
טכנאי: Jan Erik Kongshaug
http://youtu.be/AGAxgbG8CQQ


VI.
Anouar Brahem הוא נגן עוד תוניסאי והקליט רלבומים רבים ב- ECM. הקטע הבא לקוח מאלבום בשם The Astounding Eyes Of Rita משנת 2009.
יחד עם Brahem בעוד מנגנים גם Klaus Gesing בקלרינט בס, Bjorn Meyer בקונטרבס ו- Khaled Yassine בדרבוקה.
קטע הנושא The Astounding Eyes of Rita מבוסס על שיר של מחמוד דרוויש בשם "ריטה והרובה".
הוקלט באולפן Artesuono ב- Udine, איטליה.
טכנאי: Stefano Amerio
http://youtu.be/MmdzIWZbsLw



VII.
החצוצרן האיטלקי Paolo Fresu אהוב עלי במיוחד - יצא לי לשמוע אותו Live כמה פעמים לאורך השנים. Fresu אוהב במיוחד את פורמט הדואט והקליט כמה וכמה אלבומים בשיתופי פעולה עם פסנתרנים, גיטריסטים וגם עם נגן בנדונאון. הקטע הזה לקוח מאלבום בשם Chiaroscuro שיצא בשנת 2009. זהו דואט של Fresu עם הגיטריסט Ralph Towner.
שם הקטע Blue in Green והוא מוכר מ-Kind Of Blue (כתבו מיילס דייויס וביל אוונס).
הוקלט באולפן Artesuono ב- Udine, איטליה.
טכנאי: Stefano Amerio
http://youtu.be/tLknPn6ZEGw
 


VIII.
ולסיום ענת פורט (Anat Fort) היא פסנתרנית ג'אז ישראלית שחזרה להתגורר בישראל לפני כ-6 שנים אחרי תקופה ארוכה בניו יורק. היא המוזיקאית הישראלית היחידה שזכתה להקליט ב- ECM. עד כה יצאו שני אלבומים שלה בלייבל והשלישי הוקלט לפני מספר חודשים אך טרם יצא לאור.
הקטע הבא, Minnesota, לקוח מהאלבום השני שלה, And If - משנת 2010.
הטריו הקבוע שלה כולל את Gary Wang בקונטרבס ואת Roland Schneider בתופים.
אני מצרף כאן לינק אבל זה לא פוטר אתכם מלקנות את האלבום המעולה הזה ולעודד יצירה ישראלית!
זכיתי לנגן פעם עם ענת (כולל את הקטע הזה) והיא מוזיקאית נפלאה ובן אדם מקסים.
האלבום And If הוקלט באולפן Rainbow Studio באוסלו, נורווגיה..
טכנאי: Jan Erik Kongshaug
https://soundcloud.com/anatfort-1/08-minnesota-1


המורה, מהי הפקה מוזיקלית? – חדשות מוזיקה