הרשמה לניוזלטר
מידע והרשמה ל -Muzik
שם
טלפון
מייל
נושא
שלח
איסלנד והשפעותיה על ביורק
יפית איצקוביץ'
| שלישי | 29.05.12 |
איסלנד והשפעותיה על ביורק
חלק שני מתוך עבודת המחקר של יפית איצקוביץ' על האלבום הסטודיו השישי של ביורק - Medulla.
בפוסט הקרוב נכיר לעומק את ארץ מוצאה של ביורק, איסלנד. נסקור את ההתפתחות התרבותית במהלך ההיסטוריה של אותו אי מיוחד, נבין מדוע מקום זה נחשב למשפיע כל כך על אופייה של ביורק ובפרט על המוזיקה אותה יוצרת, ונראה כיצד ביורק שמה את איסלנד "על המפה". 

בלי להבין את המקום הגיאוגרפי והתרבותי שממנה צמחה נשאר חסרים בהבנתנו את היצירות שלה, על כן בחרתי להקדים את הביוגרפיה שלה בסקירה "דלה" על איסלנד ועל התפתחות תרבות המוסיקה האיסלנדית.

איסלנד:
מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי. ממוקמת בין גרינלנד לנורווגיה וסקוטלנד, צפונית מערבית לאיי פארו. שטחה 103,000 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה כ – 320,000 נפש בלבד. כ 2 שלישים מתגוררים בעיר הבירה רייקיאוויק.
האי עצמו הינו בליטה של הרכס המרכז אוקייני, שהינו רכס תת ימי ברובו אך פסגותיו הגבוהות בולטת מעל פני המים שיוצרות איים. איסלנד הוא הגדול מבין איי הרכס. הרכס הינו תוצר של היפרדות היבשות, תהליך שהחל לפני כ 180 מליון שנה, על כן באי יש פעילות געשית וגיאותרמית
("חום"/מקור אנרגיה מתחת לקרום כדור הארץ שאינו מתכלה). ברמות מן גבוהות.
הפעילות הגעשית אחראית לנוף הפראי והמיוחד של איסלאנד ולאקלים הלא יציב שלה שבמהלך ההסטוריה הראה אותותיו. 11% משטחה מכוסה קרחונים. השאר סלעים שחורים, חופים שחורים (חול שחור) וגייזרים (נביעות מים חיים וחמים).

תרבות מוסיקה מסורתית:
המתיישבים הראשונים באי שלהסטוריה יש תיעודים לגביהם היו נורווגים וקאלטיים (סקוטים ואירים) שהתיישבו שם במהלך המאה ה – 9 וה – 10 לספירת הנוצרים.
ע"פ ה"לנדנאמבוק" – ספר ההתיישבות, שאוגר בתוכו את המסורת המקומית, המתיישבים הקבועים הראשונים באי היו הוויקינגים – תרבות פגאנית עתיקה של לוחמים נורדים אשר פשטו על חופי צפון אירופה, מערב אירופה והאיים הבריטיים החל מסוף המאה ה – 8 ועד המאה ה- 11 לספירת הנוצרים. המונח "פגאני", נטבע ע"י הרומאים הנוצרים, כאשר הנצרות הייתה דת חדשה עדיין, ומתייחס לדתות פולותאיסטיות שלא קיבלו על עצמן את הנצרות.
הוויקינגים אכן האמינו באלים וקידשו כישורי לחימה, סחר והתיישבות. הייתה להם גם אהבה מיוחדת לשפות וכתיבת שירה (pegan poetry). הם דיברו בנורדית עתיקה וכתבו באמצעות האלפבית הרוני (24 סמלים פשוטים ששימשו ככתב בעיקר בסקנדינביה הפגאנית).
המסורת המקומית מספרת, שטרם ההתיישבות באיסלנד היו הוויקינגים בדרכם לסוף העולם. הם חטפו מחלת ים באיזור איי פארו והחליטו לעצור באיסלנד כדי להתרענן, ועל הדרך לחטוף עבדים, ובעיקר נשים איריות יפות שיעשירו את ה D.N.A שלהם, וישמשו מושאים לכתיבת שירה. לבסוף כנראה הם התיישבו שם, ומהם מתחילה תרבות המוסיקה האיסלנדית. סגנון כתיבת השירה שלהם היה סוריאליסטי והיו להם מבנים מתמטיים מיוחדים לכתיבת שירה – שירי עם והמנונים, ומקצבים נורדים עתיקים מיוחדים להם.
סגנון כתיבת השירה שלהם היה סוריאליסטי (להרחבה על סוריאליזם ראה ערך "השפעת הסוריאליזם על המוסיקה האיסלנדית").
ישנם תיעודים של שירי עם מהמאה ה – 14, המתעסקים באהבה, שדונים, אנשים בלתי נראים, טרולים ויורדי ים. אופיים של שירי העם חילוני והומוריסטי.
מכיוון שבמשך שנים שרתה איסלנד בבידוד מן העולם החיצוני, המקצבים הנורדים שירי העם וההמנונים נשמרו חיים והוטבעו היטב בתרבות המקומית ואלו מרכיבים את המוסיקה האיסלנדית המסורתית.
ההמנונים והמקצבים פיתחו את אופי השפה האיסלנדית ומושרשים בה.
כך איסלנד גם שמרה על אופי חילוני ואף ע"פ שהנצרות חדרה אותה, לא הייתה לה השפעה חזקה על העם האיסלנדי ולא צלחה להפוך את אופייו לדתי.


סקירה הסטורית:
מאמצע המאה ה – 13 נכנסה איסלנד למלחמת דמים אכזרית שנמשכה כ – 42-44 שנים (strulung era). זו הייתה התקופה הכי מדממת של האי בכל ההסטוריה שלה ובסופה איסלנד נפלה תחת הכיבוש הנורווגי.
בסוף המאה ה – 14 נורווגיה ודנמרק חתמו על ברית איחוד ביניהם ואיסלנד הפכה להיות להם לרכוש משותף. באותו הזמן הפך האקלים האיסלנדי קשה מאוד להשרדות בעיקרה למדינה שעיקר התקיימותה מתבסס על חקלאות והיא הפכה לאחת המדינות העניות ביותר באירופה.
בנוסף פרצה באירופה מגיפת המוות השחור שחיסלה כ – 30%-60% מאוכלוסיית העולם. באיסלנד היא הכתה פעמיים בין 1402-1404 ובין 1494-1495. בכל אחת מן הפעמים חוסלה חצי מהאוכלוסיה המקומית. אכן מקות קשות.
באמצע המאה ה -16, מלך דנמרק, קריסטיאן השלישי מחליט לכפות את זרם הנצרות הלותריאני על נתיניו (זרם בנצרות הפרוטוסטנטית שהחל עם הפילוסופיה הדתית של מרתין לות'ר במאה ה – 10, על פיה התנ"ך הוא הבסיס היחידי לאמונה והסמכות היחידה בנושאי דת ואמונה).
מאז ועד היום זהו הזרם הדתי השולט באיסלנד, אמנם זה לא סותר את טענתי ממקודם שלנצרות אין שם השפעה של ממש.
במאות ה -17 וה – 18 דנמרק כופה על איסלנד מגבלות מסחר קשות, בזמן שפירטים מאנגליה פולשים אל חופיה. במאה ה- 18, מגפה של אבעבועות שחורות (הכל שחור שם..) מחסלת שליש מאוכלוסיית האי.
1783 – התפרצות געשית שהשפעותיה ההרסניות גרמו עד שנת 1785 למוות של מחצית האוכלוסיה. רבע מהם מתו מרעב. (מי נשאר? לא הרבה.. *הידעת? לאיסלנדים לקח הרבה מאוד שנים להבין שהם יכולים לאכול את הדגים בים, ובגלל זה מתו מרעב.)
1814 – דנמרק ונורווגיה עושות ברוגז ומפרקות את הברית ביניהן. איסלנד נשארת תחת החסות הדנית.
במהלך המאה ה – 19 האקלים האיסלנדי מחמיר ו 15,000 אדם מתוך 70,000 בלבד שנשארו מהגרים למדינות אחרות.
ב -1940 איסלנד מקבלת ריבונות מהממשל הנורווגי, אך עדיין תחת שלטון הממלכה הדנית.
במהלך מלחמת העולם השנייה דנמק ואיסלנד מכריזות שתיהן על נייטרליות. גרמניה ה"מנומסת" לא מכבדת את הנייטרליות של דנמרק ומשתלטת עליה. הפרלמנט האיסלנדי מכריז שהוא לוקח על עצמו את האחריות המלאה על מדינתו וממלא את מקומה של דנמרק הכבושה והמשותקת. לא עובר חודש והכוחות הבריטיים פולשים לאיסלנד, גם במקרה הזה, על אף הכרזת הנייטרליות שלה.
ב – 1941 ארה"ב לוקחת אחריות על ההתיישבות הבלתי חוקית של הבריטים באיסלנד.
ב – 1944, פג תוקפו של החוזה האיסלנדי- דנמרקי (בתום 25 שנים מחתימת החוזה). בבחירות שנעשו באיסלנד האם לחדש את החוזה עם דנמרק 97% הצביעו לשלילה. 95% מצביעים בעד חוקה רפובליקנית חדשה.
איסלנד מכריזה על עצמאותה ב – 17/6/1944.

השפעת ההסטוריה על התפתחות תרבות המוסיקה האיסלנדית:
לאור העובדות ההסטוריות, עד שנות ה – 60 התרבות האיסלנדית הייתה מעורפלת מאוד.
לעם האיסלנדי לקח זמן לפתח זהות ברורה ובטחון בעצמאותו.
לדברייה של ביורק, זה היה הדור שלה שהחל לשאול שאלות לגבי המשמעות של להיות איסלנדי.
עד שנות ה – 70, עיקר המוסיקה באיסלנד התבסס על שירי העם והמקצבים המסורתיים. הרוק של שנות ה 60 אמנם חדר אל איסלנד אבל לא הצליח להתפתח שם באופן ייחודי ע"י מוסיקאים איסלנדים.
השינוי בתרבות המוסיקה האיסלנדית מתחיל לקרות רק בשנות ה – 70 כאשר הפאנק פורץ בבריטניה.

עליית הפאנק בבריטניה:
ניצנים ראשונים של פאנק התעוררו בתחילת שנות ה- 70 בסן פרנסיסקו, ע"י קבוצה קטנה של אנשים שהתחילו להשתעמם מהרוקנרול שכבר דרך במקום והתחיל לייצר הפקות מיופייפות מדי. הם הושפעו מהרגאיי ומה r&b, אבל הם לא היו שחורים ולא ג'מייקאנים. על כן,פיתחו גישה חדשה של "do it your'e self. Anyone can do it."
לא צריך להיות מוסיקאי גאון כדי לייצר מוסיקה מעניינת. הלהקות האלה זכו לעלות לראשונה על במות בזכות מקום אחד ומיוחד שנקרא "fab mab" ב – mabuhay gardens ברחוב ברודווי. המקום היה פתוח 7 ימים בשבוע והיו בו כ – 3 עד 5 הופעות בערב. אז עוד לא לא היו הדי ג'ייס כדי למלא את היומן ולכן מנהל המקום dirk dirkensen הגה מדיניות חדשה שדוגלת בזה שכל מי שרוצה להופיע זוכה להזדמנות אחת ללא בדיקה וביקורת מוקדמת של טיב ההופעה. זה היה המקום היחידי בו יכלו להופיע להקות פאנק.
חלוצי הפאנק דאז עוד היו שרויים תחת ה"סטייל" של תנועת ההיפים של שנות ה- 60 מבחינת המראה, שיער ארוך והכל. עם הזמן גישת ה "do it your'e sels. Any one can do it" התפתחה ל – anyone can give a hair cut"". וככה התחילו לצוץ להן תספורות משונות (עדיין לא המוהיקנים, זה קורה רק בשנות ה – 80) והפאנק מתחיל לתפוס גם "סטייל" ויזואלי משלו. משם לצביעת השיער בצבעים זוהרים ולמעילי העור שהגיעו בשלב מאוחר יותר והתחילו דווקא כסגנון לבוש של הומואים. בסביבות 73 הפאנק מגיע גם לניו יורק.
בחור אנגלי בשם Malcolm mclaren נמצא בניו יורק באותו הזמן ונגנב על הסצינה החדשה. הוא חוזר ללונדון עם חזון להקים הרכב פאנק. לפני שהוא מקים את ההרכב שלו הוא פותח חנות בגדים בסטייל האנטי-פשיין החדש, כדי שיהיה לפאנקיסטים המיועדים להוולד איפה לקנות את הבגדים שלהם. לחנות מגיעים מ"ס גברברים צעירים שכבר היו בענייני המוסיקה והייתה להם להקה, הם מאמצים את הסטייל החדש ומלקולם תופס אותם ומקים איתם את ההרכב sex pistols"". הבריטים שכבר שמעו מעט דיווחים מניו יורק מאמצים בידיים רחבות מאוד את הסצינה החדשה ובזו אחר זו קמות להקות פאנק נוספות.
עיתון המוסיקה השבועי של בריטניה מסקר את הלהקות האלה בהתלהבות ובהעמקה ומפיץ את ה"וירוס" הרבה יותר משעשתה המדיה האמריקאית. עם הזמן גם מתברר שלמוסיקאים הפאנקיסטים יש הרבה מאוד מה להגיד והם אף מתבטאים בצורה אינטיליגנטית. לחלק מהלהקות לא היה דבר להגיד והן הודו בזה, הם פשוט היו משועממים, מחוסרי עבודה ורצו לנגן רוקנ'רול. אחרים רצו לשנות את העולם והיו אובססיביים לגבי זה.

"language is a virus" – William s.burroughs
המהפכה התרבותית של הפאנק הכתה בבריטניה בכל דרך אפשרית. שימוש באימג'ים וויזואליים שמטרתם לזעזע ולעורר, שימוש בשפה שמרשה לעצמה להגיד הכל. מרד נגד הרשויות מכוונות התרבות, פוליטיקה וחברה. הפאנקיסטים היו הראשונים לעשות גרפיטי בקירות תחנות הרכבת. מ – anyone can do it"" לאנארכיה.
במהירות הווירוס הפאנקיסטי משתלט על ערים שונות ברחבי העולם דרך הופעות חיות, הקלטות, פוסטרים, אופנה ואפילו קצת סרטים. כך הגיע גם לרייקיאוויק איסלנד.

האיסלנדים מאמצים את הפאנק בהתלהבות ולראשונה קורית שם תעשייה מוסיקלית שמביאה ייחודיות משלה. להקות הפאנק האיסלנדיות לא מחקות את אלו שבאמריקה ולונדון אלא מפתחות סגנון ייחודי, כל אחת לעצמה. אולי בשל העובדה שהפאנק מאפשר את זה, וגם כי הם גם ככה לא חשבו לרגע שיצליחו למכור תקליטים, בטח לא מחוץ לאיסלנד. אז מה זה משנה?! הם עשו מה שבא להם.

השפעת הסוריאליזם על המוסיקה האיסלנדית והפאנק:
סוריאליזם – (בתרגום שלי להגדרה מילונית והגדרת אנציקלופדיה מאנגלית) פילוסופיה. מבוססת על אמונה במציאות-על של אסוציאציות שהמח האנושי זנח. ביכולות העל של החלומות, במשחק חסר האכפתיות של המחשבה. נוטה לבטל כל מכניזם אחר של הנפש ומחליפה עצמה בכל תיאוריה אחרת כדרך לפתור את כל בעיות החיים. אוטומטיזם טהור של המח/הנפש, באשר אדם מבטא עצמו מילולית, בכתיבה, או בכל דרך אחרת. הכתבה של המחשבה והיעדר כל שליטה עליה על יגי הגיון, כללי אסתטיקה, וטרדת המוסר.
האמנות הסוריאליסטית החלה מתפתחת כבר ב – 1920 בפריס, בעקבות מלחמת העולם ה-1 שהולידה תנועה ולה גישה חדשה הטוענת כי מחשבה הגיונית וערכים בורגניים הם אלו שהובילו לבעיות העולם. התנועה פיתחה פילוסופייה חדשה ליצירה חסרת הגיון וארגנה אירועים אנטי אומנותיים של הופעות, כתיבה ועבודות אמנות בגישה סוריאליסטית. גישה עם טבע אנרכיסטי.
ב – יולי 1966 בשיקגו אילינוי קמה ה – ""Chicago surrealist group ע"י קבוצת אנשים בעלי רקע אנרכיסטי, ששאפה להפיץ את גישתה על ידי כתבים אותם פרסמה ברחבי אמריקה הצפונית.
ב -1976 הם מארגנים את ה – "the world surrealist exhibition". התערוכה הציגה עבודות מ -31 מדינות שונות והאירוע מחזיר את האמנות הסוריאליסטית לעניינים במיוחד באירופה. זה קורה במקביל להתפתחות סצינת הפאנק. הפאנק והסוריאליזם, שתיהן תנועות בעלות אופי אנרכיסטי אנטי –בורגני ועל כן משתלבות ביחד מצויין.

הכתיבה הסוריאליסטית היא בבסיס המסורת האיסלנדית (השירה הפגאנית הייתה בעלת אופי סוריאליסטי) על כן סגנון הכתיבה של להקות הפאנק החדשות מושפע בקלות מגל הסוריאליזם החוזר וזה מייצר עניין וייחוד בפאנק האיסלנדי, ונותן לו טוויסט משלו לעומת סצינת הפאנק העולמית.

מספר גורמים נוספים שמייחדים את סצינת המוסיקה האיסלנדית המודרנית:
הטבע- האיסלנדי טובע בטבע עצום בגודלו ביחס אליו, בשל גודל המדינה אל מול מ"ס האנשים החיים בה ואופי הטבע הפראי. גם לא מדובר בחופים טרופיים מרגיעים אלא בטבע בעל אופי וולקאני ושחור, לצד לבן בחורף כשהשלג מכסה את הכל. סוג כזה של טבע מעורר את האדם וגורם לו לבעור מבפנים יותר מאשר להרגע (למצוא את הלינק לראיון ביו טיוב עם האשה והרגל) סוג הטבע המיוחד והשונה הזה, חודר אל האדם האיסלנדי ומייצר אנשים בעלי טבע שונה. ניתן גם להבחין בתיאורים צליליים של טבע קר ופראי אצל רבות מלהקות איסלנדיות מודרניות כמו "mum" ו "slowblow" ומיותר לציין אצל ביורק.
בכתיבה - תיאורים מילוליים מעולם הטבע בשילוב עם עולם חלומות. דבר שמאוד מאפיין את הכתיבה של ביורק בפרט.
ביורק מייחסת את הייחודיות שנובעת מהשפעת הטבע להיעדר מושג האלוהות בתרבות האיסלנדית. היא לא מכירה אף איסלנדי שהולך לכנסייה כאשר החיים לא מסתדרים לו. האיסלנדי יקח לעצמו זמן לבד בחיק הטבע כדי להרגיש יותר טוב. היא עושה את הקישור הזה אחרי המעבר שלה לניו – יורק שאחרי 9.11, חוויה שהשפיעה עליה מאוד וגרמה לה להסתייג מדתות, מה שהוביל ליצירת האלבום מדולה וארחיב על זה ב"איזורים" רלוונטיים יותר של העבודה.

כיאה לאי מרוחק ומבודד, לא הכל מגיע לאיסלנד, רק דברים מסויימים מאוד. ביורק מתארת את זה כאילו העולם הוא אוקיינוס גדול והם עומדים במרפסת וצופים בו, לא שותפים ממש, כך הם בוחרים מה הם לוקחים ומה לא.

אחד מחברי להקת mum האיסלנדית (שגם היא זכתה להכרה בין לאומית בשנים האחרונות – להרחיב),טוען שרוב המוסיקה האיסלנדית היא חרא, אין ציוד ואין תקציב וכולם עובדים במהירות שפוגעת בטיב היצירה מצד אחד.
מצד שני היוצר האיסלנדי לא ממש מצפה למכור אלבומים או להיות מושמע ברדיו, על כן, הוא עושה מה שבא לו ולא מנסה להתאים את עצמו או לחקות דברים קיימים כדי להצליח.
בגלל דלות הציוד והתקציב הלהקות תומכות מאוד האחת בשנייה וזה יוצר תחושת משפחתיות.
לטענתו, שני הדברים האלה הם העיקריים בהפיכת המוסיקה האיסלנדית למה שהיא, ומייחדים אותה.

השפעות ביורק על איסלנד וחשיבותה בעייני העם האיסלנדי:
ביורק לוקחת חלק ניכר בהתפתחות סצינת המוסיקה באיסלנד ובהעלאתה על המפה העולמית. (1) בראיון שערכה עם ביורק הכתבת האיסלנדית valur gunnarsson, היא מייחסת את התפתחות סצינת המוסיקה באיסלנד ואת המודעות העולמית לאיסלנד, לביורק באופן כמעט בלעדי, אף ע"פ שאת הפריצה הראשונה היא לא עשתה לבדה.
היא סוקרת בקצרה את דרכה של ביורק ואת ההשפעה שהייתה לזה על מדינת איסלנד ועל הבירה רייקיאוויק דרך נקודת מבטה.
מ - tappi-tikaras , ההרכב הראשון המשמעותי של ביורק ועד ההצלחה המפתיעה של ."sugercubes" (עליהם עוד ארחיב כמובן בהמשך- ראה ערך ביוגרפיה).
הכותבת מספרת על עצמה, שבאמצע שנות ה – 80 היא עברה להתגורר באנגליה עם הוריה ושלחו אותה ללמוד אנגלית. המורה ביקשה מהתלמידים לצייר את הבית שבו גרו בארץ מולדתם, וממנה היא ביקשה לצייר את האיגלו שהיא גרה בו. עד כדי כך אף אחד לא ידע דבר על איסלנד. בערך כמו ישראל, לפני כ- 5 שנים כשהתגוררתי בארה"ב והייתי חולה, הרופאה שטיפלה בי שאלה אותי אם אנחנו רוכבים על גמלים בגלל שאין לנו מכוניות. בכל אופן, העבודה לא עליי.
היא ממשיכה ומספרת, שלקראת סוף שנות ה – 80 כשחזרה לאנגליה, הופתעה לגלות שהדודות האנגליות שלה כבר שמעו על ה – "sugercubes". הצלחה של להקה איסלנדית מחוץ לגבולות מדינתה הייתה מוזרה כל כך שהאיסלנדים עצמם התקשו להאמין שזה קורה.
ביחד איתם חצו עוד להקות פאנק איסלנדיות את הגבול ועיתונאים זרים החלו להגיע לרייקיאוויק כדי לסקר מוסיקה ולראיין את המוסיקאים החדשים. העתונאים האלו נרדפו על ידי מוסיקאים איסלנדים בוגרים יותר שעבדו חיים שלמים כדי להגיע למעמד שה-" "sugercubes, הגיעו אליו במאמץ מזערי לעומתם (כך לפחות הם ראו את זה). הכותבת מניחה שאלו לא הגיעו רחוק בגלל שהיו עסוקים בלחקות את מה שכבר קורה באמריקה, ואילו להקות הפאנק הצעירות הביאו משהו חדש וייחודי.
ב- 1993 כשקוביות הסוכר התפרקו, רצו באיסלנד השמועות שביורק הולכת להמשיך בקריירת סולו.
המשך קריירה מוסיקלית היה צפוי אבל העם האיסלנדי היה מתוח לגלות אם תצליח להחזיק בעצמה את התהילה שזכתה לה עם חבריה ללהקה.
בעודה קוצרת את הדשא באיסלנד היא שומעת בטלוויזיה את ביורק שרה את "human behavior" ובחדשות מספרים שאלבום הסולו הראשון שלה ""debut מטפס במעלה הצ'ארט הבריטי. שנתיים אח"כ היא בסין, בבית מלון. מדליקה את הטלוויזיה, והדבר הראשון שהיא רואה זה את ביורק שרה את "army of me". בינתיים רייקיאוויק הופכת כהרף עיין לעיר של "מגניבות". כוכבי פופ בריטים מגיעים אליה כדי לנפוש וחלקם אף מתגוררים בה לתקופה. העם האיסלנדי לא מבין מה קורה. פתאום אפשר לראות את חברי להקת "blur" הבריטית יושבים בבית קפה מקומי, או את הספייס גירלז מסתובבות ברחובות העיר עם החברים האיסלנדים שלהן.
איסלנד יצאה אל העולם מהמקום בו התחבאה שנים ארוכות כל-כך, היא עלתה על המפה, ולא ירדה ממנה מאז – וכך גם ביורק.

כהוקרה על פועלה ראש ממשלת איסלנד רצה להעניק לה אי משלה במתנה. היא סרבה כאשר היו שמועות שהם "מחככים אפים".

בפוסט הבא נסקור את הביוגרפיה של ביורק, מלידתה באיסלנד בשנת 65' ועד היום.

המאמר נכתב במסגרת קורס פרספקטיבות מוזיקליות ב- "Muzik - בית ספר גבוה ליצירה והפקת מוזיקה", בהנחיית עמית הכט
השאירו תגובה

לחצו על הכפתור על מנת להכנס באמצעות הפייסבוק שלכם בכדי להשאיר תגובה

Connect

לפוסט זה יש 0 תגובות