אופיר לוקיי - פוסטפרודקשן – חדשות מוזיקה
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    אופיר לוקיי - פוסטפרודקשן

אופיר לוקיי - פוסטפרודקשן

  הקסם שבחיבור בין תמונה לצליל. יש הרואים בו את מהות אמנות הקולנוע. למשל, חלוץ עריכת התמונה ופס הקול וולטר מרץ', מי שערך בין השאר סרטי מופת כגון 'הסנדק', 'אפוקליפסה עכשיו' וגם את 'הפצוע האנגלי', זכה בשני פרסי אוסקר והיה מחלוצי מערכות הסאונד הממוחשב של ימינו (ראו ספרו המצוין על עריכה קולנועית שתורגם לעברית וגם האתר שלו ובו מאמרים רבים על  עריכת פסקול). מרץ' רואה בחיבור בין צליל לתמונה את עיקר ומהות הקסם הקולנועי של ימינו מלבד אפקטים ממוחשבים - האלמנט המרכזי המבדיל בין הקולנוע העכשווי לקולנוע הקלאסי. הוא אחד האנשים הראשונים שהתעקשו לערוך תמונה וסאונד במקביל, דבר שזיכה אותו במועמדות לאוסקר בשתי קטגוריות שונות והולך והופך למקובל יותר ויותר בקולנוע של ימינו.


אופיר לוקיי, מדריכו החדש של קורס הפוסטפרודקשן (עיצוב ועריכת פס קול) ב- Muzik עורך פוסט כבר יותר מ-15 שנה, בין היתר כעורך הבית של בית ההפקה הידוע JCS. הוא ערך סדרות עטורות שבחים כגון 'ישעיהו לייבוביץ - אמונה אדמה אדם' ו-'לוד - בין תקווה לייאוש', את סרט הקולנוע 'פרחים של מרציפן' וגם סדרות קאלט כגון 'אבי הזמר'. זאת בנוסף לפרסומות, תשדירים ועוד. שוחחנו עם אופיר על קולנוע ועל עריכת סאונד וגם על התכניות שלו לקורס שייפתח בסוף חודש אוקטובר.


איך התחלת? זו שאלה שמעניינת את מי שבכוונתו ללמוד את המקצוע ולהתפרנס ממנו. מאיפה מתחילים?
לי זה קרה בטעות. התחלתי כמוזיקאי. הייתי מוזיקאי פעיל והקמתי אולפן בו הפקנו דיסק ללהקה שלי, ז'ק מיראז'. ככה למדתי קצת עריכת סאונד ומיקס והתחלתי לעשות מוזיקה למשחקי מחשב. אנימטור שהכרתי רצה לעשות קליפ לדיסק שלנו והזמין אותי ל-JCS. שם משום מה התרשמו ממני במהלך העבודה לטובה ושאלו אותי אם אני רוצה להצטרף. הם רצו בדיוק לרענן את צוות העורכים שלהם. כמובן שקפצתי על ההזדמנות. למדתי את המקצוע סביב השעון ודי מהר השתלבתי בגלל הידע המוזיקלי שלי. אחרי 4 חודשים הציעו לי להיות עורך הבית וזה מה שאני עושה לפרנסתי במשך כ-15 שנים.


הרקע המוזיקלי חשוב למקצוע או שהוא רק בונוס לדעתך?
 לדעתי הוא חשוב בצורה בלתי רגילה. למשל בפרסומות, אתה אמור לקחת שיר של 3 דקות ולערוך אותו לרצועות של 15 או 20 שניות. ללא הבנה במוזיקה, בקצב, בתיבות, במעברים, זה כמעט בלתי אפשרי. גם בסרטים, עלילתיים ודוקומנטריים זה עושה הבדל משמעותי. עריכה זה סוג של קומפוזיציה, אתה מארגן את השוטים למשהו שלם, ואם אתה בא לזה עם רקע מוזיקלי אתה ישר מבין מה עובד ומה לא ואיך לשפר ולתקן.


מה התכניות שלך לקורס? עם איזה ידע וניסיון התלמיד יוצא בסוף?
חשוב לי השילוב בין האמנותי לטכני. ציוד זה דבר חשוב, אבל היצירתיות מביאה את היכולת לפתרונות טכניים. היכולת להתמודד עם כל תקציב ומצב, להיות יעיל ומהיר. אני חושב שזה חשוב היום למי שרוצה להצליח ולעבוד במקצוע. מבלי לזלזל בערכו של ציוד ראוי, היכולת שלך להעריך נכון מה הוא יכול לעשות עבורך חשובה לא פחות. איזה מיקרופון מתאים לחדר מסוים? איך מה שנישמע טוב אצלך ישמע גם טוב בשידור או בהקרנה? אלה הדברים שעושים את ההבדל. כל אחד שיש לו אמצעים יכול לקנות ציוד יקר, אבל אני רוצה ללמד את התלמידים להשתמש בציוד, להוציא תוצאה טובה עם כל ציוד. לכן הלימוד בקורס הוא ראשית כל מעשי. עובדים כמה שיותר ומתנסים, כי רק ככה לומדים ומשתפרים. אז יהיו תרגילים ותהיה ביקורת תרגילים ויהיה פרויקט סיום. אני רוצה להרגיש שאני משחרר את התלמיד בסוף הקורס מוכן לתעשייה, לא רק באופן תיאורטי. שהוא  לא רק למד תפריטי ציוד ותיאוריה, אלא כבר התנסה פרקטית ויודע לעבוד.


האם הסאונד הוא אלמנט חשוב במדיה של ימינו? יש יוצרים מוערכים כגון דיוויד פינצ'ר או ווס אנדרסון שחושבים כך.
אני רוצה להסכים איתם. יש יצירות מופת כמו 'בבל'  או 'כוח משיכה' וגם  'כיפור' הישראלי, שערך אלכס קלוד, בהם הסאונד הוא מכריע. מצד שני פס קול שלא שמים אליו לב הוא פסקול לא פחות טוב מבחינתי. כשהדיאלוגים צורמים או קשים לשמיעה, כשהאפקטים והאווירות דלים, כלומר כשהצופה שם לב לחסרונות, זו הבעיה. יש פסי קול מעולים שמעצימים את הסרט מבלי למשוך תשומת לב לעצמם. זה קצת כמו נגנים מעולים שמלווים זמר. אני אוהב גם את זה.


ואם כבר הזכרנו את כח משיכה, הנה ראיון עם ניב אדירי, שעיצב את פס הקול של הסרט וגם זכה על כך באוסקר.

אופיר לוקיי - פוסטפרודקשן – חדשות מוזיקה