אומצלילהלילה בפתקית – חדשות מוזיקה
חפש
מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר בהקדם
שלח
הצטרפו אלינו
 width=

 
עמוד הבית    חדשות    אומצלילהלילה בפתקית

אומצלילהלילה בפתקית

  Dive Master – אומצלילהלילה בפתקית – עוד קרון ברכבת הופעות סוף השנה, הוא ההרכב "אומצלילהלילה", שיופיע במוצ"ש, ה-8.8 ב"בית פיתקית".
ההרכב נולד ב - Muzik לפני כשלוש שנים, כחלק מתהליך הקמת ההרכבים בביה"ס. חברים בו שלושה גיטריסטים, בסיסט, קונגסיסטית, די ג'יי, ואיש סאונד יקר. בגלגול הנוכחי הם ידועים בשמות מור ספורטה, גדעון שוקן, עומר קטלן, דניאל שטרסר, מיקה מעוז, ליאור ברוש, שחר וייגמן, ואורי ליכטיק, מתופף ומנחה ההרכב.
לקראת ההופעה הקרובה החלפנו כמה מילים עם מיקה:
"אורי היה מתופף בהרכב "שוורצע קינדר". הוא מספר שהרבה מ"אומצלילהלילה" היה בהשראת אותו הרכב, וגם מכל מיני ג'אמים. משהו שהוא חופשי לגמרי ומאולתר, התנהלות של תקשורת קצת שבטית. לגמרי מהבטן. נגינה בהקשר הכי הכי בסיסי שלה. משהו רגשי של כאן ועכשיו.
בתרבות המערבית, אנחנו כבר די נתונים למוזיקה מסויימת ולפטרנים מסויימים. רובנו למדנו ממורים, שלמדו ממורים... כולנו למדנו יצירות מאוד מסויימות, ובעיקר למדנו לחשוב באופן מסויים. זה יצר פטרנים של נגינה ושל חשיבה. אחת הדרכים לצאת מהפטרנים זה לקחת ממקומות כמו טכנו ומוזיקה אפריקאית. להישאר מספיק קשוב ופשוט למצות משהו לפני שעוברים לדבר הבא. ומכאן שם ההרכב- "אומצה-אומצה" בגלל עניין הטכנו, "צלילה"- טוב, הבנתם. לא נהפוך אותה לחפירה".

מה ההרכב מנגן?
"שילוב של טכנו בלייב, עם השפעות אפריקאיות. מדובר במשפטים מוזיקליים די קצרים, של תיבה או שתיים שחוזרות על עצמן בכל מיני וריאציות. הרבה גרוב, הכל בנוי ממקצבים שונים שמשלימים אחד את השני. לפעמים מתנהגים עם הגיטרה, למשל, כאילו היא לגמרי כלי אחר, ופחות מנגנים איזו מלודיה מרגשת.
יש מקום לדיסוננטיות, לצלילים ש"לא נשמעים טוב" יחד. בגלל שהכל קצר וחוזר על עצמו, ומורכב ממיליון חלקים קטנים, זה יוצר תמונה חלקה וגם את אפקט הצלילה. אחד הדברים העיקריים שמאפיינים את ההרכב זו ההתבססות על אילתור. אף פעם לא יוצא אותו דבר. התקשורת והרעיון הכללי של ההרכב הם אלו שמנחים אותנו".

איך ההנחיה תרמה לך אישית?
ההנחיה הייתה חשובה, כי אתה נכנס להרכב, ואפילו שאתה חושב שאתה יודע מה זה פשטות ומינימליזם, הידיים שלך רוצות לנגן סולואים, משפטים מוזיקליים ארוכים. בקיצור- להתחרע.
לוקח זמן להפנים. זה נשמע פשוט אבל זה לא כזה קל. פתאום כשזה התחיל לקרות כולם נכנסו לזה.
הייתה תקופה שאורי נסע, וכשהוא חזר הוא מצא הרכב פרוגרסיבי מאושר, שנכנע להרגלי הנגינה הרוקיסטיים. ואז ההנחייה החזירה אותנו חזרה למקום. אפילו למקום טוב יותר. המינימליזם, הרפיטטיביות והטכנו זורמים לאורי בדם.

ספרי על תהליך העבודה שלכם.
לאורך השנה נפגשנו פעם בשבוע לחזרה, כשכל פעם גם הקלטנו את כל החזרה, כדי להשתפר, וכדי לאסוף חומרים לדיסק אי.פי, שאגב יחולק בהופעה. לפעמים נפגשנו כדי לשמוע את החומרים. זה הרכב עם רעיון די ברור. מה שיפה זה שכל שנה, ההרכב שמתהווה מוציא את הרעיון באופי שונה, כי מתחלפים הנגנים כל שנה. אז כל השנה הזו למדנו קצת את האופי של עצמנו יחד, ולאט לאט נוצר משהו די מיוחד.
 

קצת על הצפוי בהופעה.
ההופעה הולכת להיות באותו פורמט של אילתור, כנראה עם שני סטים של dj, בין לבין, של ליאור ברוש ושחר ויגמן .זו הופעה שאפשר ורצוי וקשה שלא...לרקוד בה. או גם לשבת בצד, עם ארטיק, ולצלול.

כל זה מתרחש בשבת, ה-8.8 ב"בית פתקית", רחוב פראנצוייז 14, תל אביב.
 
אומצלילהלילה בפתקית – חדשות מוזיקה